נשימה סרעפתית
נשימה סרעפתית או נשימת בטן היא נשימה שרובה נעשית בעזרת כיווץ הסרעפת ופחות על ידי הרחבת כלוב הצלעות שבבית החזה.
אוויר נכנס לריאות כאשר נפח בית החזה גדל ויוצר הפרש לחצים שלילי בין הנוזל שבין קרומי הצדר[1] (pleura) לבין האוויר החיצון. הפרש הלחצים גורם לריאות להתרחב ולאוויר להיכנס לתוכן. את בית החזה מגדירות הצלעות והסרעפת ולכן נפח בית החזה יכול להשתנות עקב תנועת צלעות או סרעפת. אוויר יוצא מהריאות ללא מאמץ שרירי, כאשר בית החזה והריאות חוזרים לצורתם שלפני השאיפה הודות לאלסטיות שלהם.
שריר הסרעפת מהווה את הגבול התחתון של בית החזה. במצב מנוחה לסרעפת מבנה קמור, קרי היא בולטת בדמות חצי כדור לתוך כלוב הצלעות. כיווץ הסרעפת גורם להשטחה של המבנה הקמור ולהגדלת נפחו של בית החזה ובאותה עת, לדחיסה כלפי מטה של אברי הבטן הדוחפים את קיר הבטן הקדמי לכיוון קדימה. תנועה הנראית כ"הוצאת הבטן".
נשימה סרעפתית עמוקה יותר מנשימה צלעית (נשימה המדגישה הנעת צלעות לשם הגדלת נפח בית החזה). כמות גדולה יותר של אוויר מתחלפת בכל נשימה וחלקים גדולים יותר בריאות מתאווררים. היא נחשבת לבריאה יותר והדרכת השימוש בה נעשה דרך קבע לחולים הסובלים מתת-אוורור של הריאות ולחולים הנחשבים מועדים לפגיעה כזו, למשל לאחר ניתוח בהרדמה כללית[2].
נטייתם של אנשים להימנע משימוש בנשימה סרעפתית מוסברת לעיתים בהרגלים נרכשים, כגון חיקוי מבוגרים המורגלים בנשימה צלעית, הימנעות מנשימה סרעפתית הגורמת להבלטת בטן (המנוגדת לאידיאל היופי של תעשיות הדוגמנות והפרסום המודרנית הכוללת בטן "שטוחה") ואף הימצאות מתמשכת במצבי דחק המלווים בנשימות רדודות.
נשימה סרעפתית היא גם סוג של אימון נשימתי בו אנשים לומדים לנשום בעזרת כיווץ הסרעפת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלימלך שוחט, כמו אוויר לנשימה, מגזין את
- ניב דור כהן, על נשימה וחיים, באתר yoga.co.il
- מד פורטל, על נשימה סרעפתית/דיאפרגמטית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קרומי האדר דבוקים האחד לריאות והשני לבית החזה, כך שלמעשה זהו הנוזל שבין הריאות לבית החזה
- ^ הדרכה לקראת ניתוח - מידע כללי, אתר "מרכז רפואי מאיר"