סאלימבנה די אדם (Salimbene di Adam) או סאלימבנה מפארמה (9 באוקטובר 1221 - 1290 לערך) היה נזיר, תאולוג וכרוניקן פרנציסקני איטלקי, שהוא מקור ראשוני להיסטוריה איטלקית של המאה ה-13.
הוא נולד בפארמה לצלבן גוידו די אדם (Guido di Adam). סאלימבנה היה חסידו של יואכים מפיורה ומאמין בתורתו האפוקליפטית. סאלימבנה הצטרף למסדר הפרנציסקני בשנת 1238 במנזר פאנו.
לאחר מכן חי חיי נדודים, במהלכם התחמק מאביו שלא רצה שבנו יצטרף למנזר, וביקר בפיזה וערים איטלקיות אחרות. בשנת 1247 הוא נשלח לליון וביקר בפריז, פרארה קרמונה, טרואה, רוונה, ג'נובה, רג'ו אמיליה ומנזר מונטפלקונה (Montefalcone) ליד סן-פולו ד'אנזה (San Polo d'Enza) באזור אמיליה-רומאניה.
חיבורו החשוב של סאלימבנה היה ה"כרוניקה" שלו, שעסקה בשנים 1287-1167. הוא החל בכתיבתה סביב שנת 1282 והיא מתחילה בייסוד העיר אלסנדריה. הוא הכיר אנשים חשובים רבים של אותה התקופה, ובהם פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לואי התשיעי, מלך צרפת והאפיפיור אינוקנטיוס הרביעי. הוא מתאר את חיי היומיום בצורה חיה ובהירה ומספק פירוט שאין שני לו של ויכוחים פנימיים במסדר הפרנציסקני בזמנו.
הוא כתב גם את "שנים-עשר האסונות של הקיסר פרידריך השני" ומסות נוספות שאבדו מאז. "שנים-עשר האסונות" נוצר כמעין סיפור משרת, שנועד להדגים את חסרונותיו של פרידריך השני - פעמים רבות בליווי ציטוטים תנ"כיים לא כל כך מתאימים. אחד הנושאים העיקריים של בחיבור הוא הדגש של סאלימבנה על נומרולוגיה. הכרוניקה עצמה נבנתה כדי להוכיח את ההקבלה בין עשר המכות לעשרת האסונות של פרידריך השני (באופן נוח, הוא הוסיף את השתיים האחרונות לאחר ההקבלה). בהדגישו את האופי הנוצרי של סיפורו ואת האופי הלא-נוצרי של פרידריך, טבע סאלימבנה ביטוי שהיה בשימוש בזמן מסעות הצלב, כאשר טען כי "הוא יכול היה להיות השליט הטוב ביותר, אם רק היה נוצרי".