סאפא
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 4,865[1] (2016) |
| קואורדינטות | 31°54′25″N 35°03′30″E / 31.906944444444°N 35.058333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סאפא (בערבית: صفّا; בתעתיק מדויק: צָפָא) היא כפר פלסטיני בדרום השומרון, בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם מזרחית למודיעין ו-18 ק"מ מערבית לרמאללה, בגובה של כ- 530 מ' מעל פני הים.
בתי הכפר נושקים בבתי הכפר שממזרח לו - בית עור א-תחתא.
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית העיירה כ-4,865 תושבים[1].
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מקורות ערבים השם הגיע משפתם של בני שבט ע'סאן: צָפוּ (صفو)[2]
יש חוקרים שזיהו את הכפר עם מצודה צלבנית בשם סָפֶת (Saphet).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי וילנאי, הכפר נזכר במסעו של וארוס - הקצין הרומי, בזמן מרד היהודים ברומאים: ”ועמו היו גם לוחמים ערבים ונסע וארוס אל כפר אחד מוקף חומה ושמו צפה וגם אותו בזזו הערבים על כל סביבותיו...” (יוסף בן מתיתיהו, פלביוס, מלחמות היהודים, ב, ה, א).[3]
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בסאפא בשנת 1870, וכתב: ”הכפר הזה יושב על גב הר רם, ובו ארבע מאות תושב. אבני גזית אחדות, פזורות או משוקעות בבתים ערביים, ומחפורות רבות בסלע — כגון בורות מים, קברים ומרתפים — מוכיחות כי הכפר צפא נבנה באתרו של יישוב קדמון.”.[4]
במפקד 1922 של פלשתינה, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה האוכלוסייה המוסלמית בכפר 495 נפשות, ובמפקד של 1931 גדל המספר ל-644 מוסלמים, אשר חיו ב-143 בתים.
ב-1945 מנתה האוכלוסייה המוסלמית 790 נפשות, ושטח הקרקע הכולל של אדמות הכפר היה 9,602 דונם. מתוך קרקע זו 2,536 דונמים שימשו למטעים וכאדמות השקיה, 2,975 לגידולי דגנים, ואילו 99 דונם סווגו כשטחים בנויים.
בשנת 1961 חיו בכפר 1,364 תושבים.[5]
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, הייתה סאפא תחת שלטון ירדני. החל ממלחמת ששת הימים ב-1967 נמצאת סאפא תחת שלטון ישראלי.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברש"פ, בשנת 2007 התגוררו בסאפא 3,574 איש, מהם 1,790 גברים ו 1,784 נשים, שגרו ב-651 משקי בית ב 759 בתים.
אדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, סווגו 12.9% מאדמות הכפר כשטח B, ו-87.1% מהאדמות סווגו כשטח C.[6]
מתוך אדמות הכפר (9,602 דונם) ישראל הפקיעה 3,194 דונם (כשליש מהאדמות) כדי להקים שישה יישובים ישראליים:
אתרים ארכאולוגיים בכפר ובסביבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח'רבת אל-לוז (خربة اللوز): כחצי ק"מ צפונית לסאפא ובה שרידי מצודה קדומה.[7]
- ח'רבת כפר לוט (خربة كفر لوط): נקראת בעברית חורבת כפר רות: כקילומטר מערבית לכפר, חורבה מרשימה בגודלה ובממצאים שבה. חצויה על ידי גדר ההפרדה.[7]
- ח'רבת אבן עוואד (خربة ابن عواد): מדרום לכפר, מכונה גם "ח'רבת אל-רג'ום", ובה שרידי חומות שנהרסו.[7]
- ח'רבת פוש (خربة فعوش): ידועה גם בשם "ח'רבת נג'מת אל-חודלי" (خربة نجمات الحودلي), כקילומטר וחצי מדרום מערב לכפר, ויש בה "חורבות מבנים מרובעים הפונים מזרחה, חורבות חומות, ושרידים אחרים."[7]
בשנת 2016, אושרה בוועדת המשנה להתיישבות במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, תוכנית להקמת אזור תעשייה בשטח 310 דונם בסמוך לכפר על יד מעבר מכבים על כביש 443[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Welcome To Saffa
- Saffa, Welcome to Palestine
- Survey of Western Palestine, Map 17: IAA, Wikimedia commons
- Saffa village (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)[6]
- Saffa village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- Saffa aerial photo, המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- Locality Development Priorities and Needs in Saffa Village, המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ قرية صفّا | موسوعة القرى الفلسطينية, Palqura - אנציקלופדיה לכפרים הפלסטינים (בערבית)
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה להידיעת א"י, 1976, עמ' 6294-6293
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1984, עמ' 33
- ^ , صفا - Saffa - סאפא, palestineremembered, 2007
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ARIJ, Saffa Village Profile, ARIJ - The Applied Research Institute – Jerusalem, 2012, עמ' 7-6
- ^ 1 2 3 4 Shadi Odeh - שאדי עודה, صفا - צפא, Palestine Remembered, 2007
- ^
יותם ברגר, אושרה הקמת מרכז תעשייתי על 300 דונם בשטחי סי ליד מכבים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2016
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
