הסבינקאטס (בלטינית: Savincates) היו שבט גאלי ששכן בעמק אובאי (אנ'), סביב פוקון דה בארסלונט (אנ') של ימינו בהרי האלפים מריטימה, בתקופת הברזל.
הם מוזכרים בשם Savincatium על שתי כתובות.[1][2] משמעות השם האתני נותרה לא ברורה.[2] המילה סאבין-לה-לאק הושוותה באופן מסורתי עם Savincates וקשורה לעיירה הראשית שלהם זו,[3] אם כי הדבר זכה לביקורת על ידי גיא בארוול.[4]
הסאווינקאטס שכנו מדרום לעמק גִיי, בעמק אובאי, סביב העיירה ריגומאגוס (פוקון דה בארסלונט המודרנית).[4] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת ממערב לשבטי ה-Veneni,ה-Soti, ו-Tyrii, דרומית לקטוריגס, מזרחית לאוונטיקי והאדנאטס, וצפונית ל- גליטאה, אגואיטורי ונמטורי.[5]
ה-civitas Rigomagensis, שהוזכר בשנת 400 לספירה ב-Notitia Galliarum, השתרע לכל עמק אובאי. במאות ה-8–9, הוא כונה פאגוס (Rigomagensis) או vallis (Reumagensis), שהתאים לעמק אובאי האמצעי.[6]
הם מוזכרים על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס בשנים 8–9 לפני הספירה.[7]