סבינקאטס

הסבינקאטסלטינית: Savincates) היו שבט גאלי ששכן בעמק אובאי (אנ'), סביב פוקון דה בארסלונט (אנ') של ימינו בהרי האלפים מריטימה, בתקופת הברזל.

הם מוזכרים בשם Savincatium על שתי כתובות.[1][2] משמעות השם האתני נותרה לא ברורה.[2] המילה סאבין-לה-לאק הושוותה באופן מסורתי עם Savincates וקשורה לעיירה הראשית שלהם זו,[3] אם כי הדבר זכה לביקורת על ידי גיא בארוול.[4]

הסאווינקאטס שכנו מדרום לעמק גִיי, בעמק אובאי, סביב העיירה ריגומאגוס (פוקון דה בארסלונט המודרנית).[4] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת ממערב לשבטי ה-Veneni,ה-Soti, ו-Tyrii, דרומית לקטוריגס, מזרחית לאוונטיקי והאדנאטס, וצפונית ל- גליטאה, אגואיטורי ונמטורי.[5]

ה-civitas Rigomagensis, שהוזכר בשנת 400 לספירה ב-Notitia Galliarum, השתרע לכל עמק אובאי. במאות ה-8–9, הוא כונה פאגוס (Rigomagensis) או vallis (Reumagensis), שהתאים לעמק אובאי האמצעי.[6]

הם מוזכרים על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס בשנים 8–9 לפני הספירה.[7]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • Barruol, Guy (2004). "Faucon-de-Barcelonnette / Rigomagus (Alpes-de-Haute-Provence)". Supplément à la Revue archéologique du centre de la France. 25 (1): 419–421. ISSN 1951-6207.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Prieur, Jean (1968). La province romaine des Alpes Cottiennes. Impr. R. Gauthier. OCLC 834310867.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bérard, Géraldine; Barruol, Guy (1997). Carte archéologique de la Gaule: 04. Alpes-de-Haute-Provence. Les Editions de la MSH. ISBN 978-2-87754-054-4.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ CIL 12:80, 5:7231.
  2. ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Savincates.
  3. ^ Prieur 1968, p. 79.
  4. ^ 1 2 Barruol 1969, pp. 356–357.
  5. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
  6. ^ Barruol 2004, p. 419.
  7. ^ Barruol 1969, p. 32.