סגל כתבי הבית הלבן (באנגלית: White House press corps) הוא קבוצת העיתונאים, הכתבים וחברי התקשורת המוצבים בדרך כלל בבית הלבן בוושינגטון די. סי. כדי לסקר את פעילותו של נשיא ארצות הברית, אירועי הבית הלבן ותדריכי חדשות. משרדיהם ממוקמים של הבית הלבן.
לסגל כתבי הבית הלבן היה תפקידים היסטוריים בבית הלבן עוד בתחילת המאה ה-20. קיימת אגדה אורבנית של הנשיא תאודור רוזוולט שמבחין בקבוצת כתבים בגשם שמחפשים מקורות לסיפוריהם ומזמין אותם לבית הלבן. מחקר היסטורי שלאחר מכן מתאר כיצד כתבים הצליחו להתחיל עם סיפורים קטנים בבית הלבן ולאחר מכן הגדילו את נוכחותם והשפעתם במשך שנים רבות.[1]
דובר הבית הלבן, או סגנו, מקיים בדרך כלל תדרוך חדשותי בימי חול בחדר תדרוך העיתונאים של הבית הלבן, אותו מאיישים 49 כתבים. כל מושב מוקצה לארגון חדשות, כאשר הארגונים הבולטים ביותר תופסים את שתי השורות הראשונות. כתבים שאין להם מקום מושב רשאים לעמוד. לעיתים קרובות מתאספת קבוצה קטנה יותר של כתבים המכונה "צוות העיתונות" כדי לדווח לעמיתיהם על אירועים שבהם המקום יקשה על הסיקור הפתוח מבחינה לוגיסטית. יכולים להיות צוותים שונים המורכבים בכל יום נתון כדי לכלול צוות המכסה את הנשיא, סגן הנשיא, הגברת הראשונה וחברים בולטים אחרים בצוות.[2]
כאשר נבחר נשיא ארצות הברית חדש, חלק מארגוני החדשות מחליפים את הכתבים שלהם, לרוב לכתב שהוקצה לסקר את הנשיא החדש במהלך הקמפיין הקודם. לדוגמה, לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, פיטר דוסי, כתב הקמפיין הראשי של פוקס ניוז במהלך השנתיים בהן ג'ו ביידן ערך קמפיין לנשיאות, עבר להיות הכתב הראשי של הבית הלבן בערוץ החדשות בכבלים, במקום ג'ון רוברטס, שהיה הכתב הראשי בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ.[3]
חדר תדרוך העיתונאים של הבית הלבן על שם ג'יימס ס. בריידי הוא אולם קטן באגף המערבי של הבית הלבן, בו מעניק דובר הבית הלבן תדרוכים לכלי התקשורת ונשיא ארצות הברית פונה לעיתים לתקשורת ולאומה. הוא ממוקם בין משרדי עיתונאי הבית הלבן למשרדו של דובר הבית הלבן.
תדרוך העיתונאים הראשון בבית הלבן נערך במרץ 1913 בחדר הסגלגל, בתקופת נשיאותו של הנשיא וודרו וילסון. מאז ועד לשנת 1969 הצהרות מהנשיא ומסיבות העיתונאים נערכו במקומות שונים, כולל חדר ההסכם ההודי (Indian Treaty Room), אודיטוריום מחלקת המדינה והחדר המזרחי בבית הלבן.[4]
בשנת 1969, כדי להכיל את המספר ההולך וגדל של העיתונאים שנשלחו לדווח מהבית הלבן, הורה הנשיא ריצ'רד ניקסון על כיסוי בריכת השחייה המקורה, שהותקנה עבור הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט שסבל משיתוק ילדים והיה מרותק לכיסא גלגלים, ומעליה הקים משרדי עיתונאים וטרקלין היכול לשמש כחדר תדרוך לעיתונאים. בשנת 2000 שונה שמו של החדר ל"חדר תדרוך העיתונאים ע"ש ג'יימס ס. בריידי" לכבודו של ג'יימס בריידי, דובר הבית הלבן לשעבר שנורה במהלך ניסיון התנקשות בנשיא רונלד רייגן בשנת 1981 ונותר משותק בפלג גופו השמאלי והיה מרותק לכיסא גלגלים לשארית חייו.[4]