יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מתייחס לפרשנות מסוימת של הגישה של דייוויד יום. סובייקטיביזם היא גישה רחבה בהרבה ואת הפילוסופיה של יום ניתן לפרש כלא סובייקטיביסטית.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מתייחס לפרשנות מסוימת של הגישה של דייוויד יום. סובייקטיביזם היא גישה רחבה בהרבה ואת הפילוסופיה של יום ניתן לפרש כלא סובייקטיביסטית. | |
בפילוסופיה, הסובייקטיביזם היא גישתו של הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום, אשר טען שמוסרי הוא מה שקובע המצפון האישי. במילים אחרות, הרגש האישי הוא מה שקובע אם הפעולה היא לשבח או לגנאי. לפי יוּם, הרגש הוא שמניע את האדם לפעולה ולא התבונה (כך בניגוד לדעתו של סוקרטס). לפיו, התבונה תשאיר אותנו אדישים ביחס לפעולה המוסרית. מבחינתו של יום, תפקיד השכל הוא להתאים אמצעים לתכליות כאשר התכליות המוסריות נקבעות על ידי הרגש והתבונה רק מאפשרת לנו לבחור בין האפשרויות שיביאו אותנו אל המטרה. לטענתו, אין מקום לדיון אובייקטיבי במוסר כיוון שטענות מוסריות אינן משקפות מציאות; הן אינן הנחות עובדתיות שניתן לומר עליהן שהן אמת או שקר.
לטענתו של יום, לכל בני האדם ישנו רגש מוסרי מיוחד אותו הוא כינה: "רגש אהבת הבריות". כדי להסביר את הדמיון הרב שביחס בני האדם השונים לשאלות מוסריות רבות, יחס שאינו צפוי מצד מוסר שנקבע לפי רגש שרירותי, טען יום כי רגש אהבת-הבריות אינו שונה בהרבה בין בני אדם שונים, ולכן הוא מוביל את כלל החברה האנושית לפיתוח רגשות דומים של שבח או גנאי (כלומר חיוב או שלילה) כלפי בדיוק אותם מאורעות או מעשים. לעומת זאת, רמת הפיתוח של אותו הרגש יכולה להשתנות בין חברות שונות ותלויה בחינוך אותו מעניקה החברה.
את הסובייקטיביזם מקובל להנגיד לאובייקטיביזם.