לידה |
1961 (בת 63 בערך) פורט סיל, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | |
מעסיק | אוניברסיטת אריזונה |
פרסים והוקרה |
|
סוזן אוניל סטרייקר (באנגלית: Susan O'Neal Stryker) היא פרופסורית, סופרת, קולנוענית, ותאורטיקנית אמריקאית, אשר עבודתה מתמקדת במגדר ומיניות האדם. היא פרופסור חברה במחלקה ללימודי מגדר ונשים, באוניברסיטת אריזונה, המנהלת לשעבר של המכון ללימודי להט"ב, ומייסדת היוזמה ללימודים טרנסג'נדרים באוניברסיטה. כתבה מספר ספרים בנושא תרבות והיסטוריה להט"בית.
סטרייקר סיימה תואר ראשון באוניברסיטת אוקלהומה ב-1983. היא השלימה דוקטורט בהיסטוריה של ארצות הברית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1992;[1] עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא Making Mormonism: A Critical and Historical Analysis of Cultural Formation.
סטרייקר היא פרופסור חברה בחוג ללימודי מגדר ונשים באוניברסיטת אריזונה, היא המנהלת לשעבר של המכון ללימודי להט"ב באוניברסיטה.[2][3] היא שירתה בתור פרופסור אורחת באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, ואוניברסיטת סיימון פרייזר.[4] היא לסבית טרנסג'נדרית, אשר יצרה גוף משמעותי של עבודות בנושא טרנסג'נדר ותרבות קווירית.[5]
היא יצאה כטרנסג'נדרית , והחלה התאמה מגדרית זמן קצר לאחר סיום הדוקטורט.[6][7] המאמר האקדמי שלה "My Words to Victor Frankenstein Above the Village of Chamounix", שפורסם ב-1994, היה המאמר הראשון שלה שפורסם בכתב עת אקדמי, ואחרי סוללת הדרך האוסטרלית רוברטה פרקינס אשר החלה לפרסם מחקרים על עובדות מין בשנות ה-1980, אחת הטרנסג'נדריות הראשונות לפרסם מאמר בכתב עת שעבר עמיתים אקדמי.[8]
היא עשתה מחקר פוסט-דוקטורט על מיניות האדם באוניברסיטת סטנפורד, בחסות המועצה לחקר מדעי החברה וקרן פורד. מ-1999 עד 2003, היא הייתה מנכ"לית האגודה להיסטוריית להט"ב בסן פרנסיסקו.
ב-2013, סטרייקר הקימה את היוזמה ללימודי טרנסג'נדר באוניברסיטת אריזונה.[9]
ב-2015, אוניברסיטת ייל העניקה לסטרייקר את הפרס על שם ג'יימס רוברט ברודנר על מפעל חיים ותרומה אקדמית בתחום חקר הלהט"ב. ב-2007, קרן מונט-הורוביץ כיבד אותה על האקטיביזם שלה למיגור ההומופוביה.[10][11] בין יתר הכיבודים שזכתה בהם" פרס חלוצת הקהילה מטעם המרכז למשפט טרנסג'נדרי, והכרה בתור "גיבורה מקומית" על ידי תחנת הטלוויזיה הציבורית בסן פרנסיסקו, KQED.
הספר הראשון של סטרייקר, Gay by the Bay: A History of Queer Culture in the San Francisco Bay Area (1996), אשר נכתב בשיתוף עם ג'ים ואן בוסקירק, הוא תיעוד מאויר של האבולוציה של תרבות הלהט"ב באזור מפרץ סן פרנסיסקו וצפון קליפורניה. הספר, וספר הממשך, Queer Pulp, היו שניהם מועמדים לפרס למדא לספרות.[12]
ספרה הבא, Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback (2001), היה סיקור ביקורתי של "ספרות פאלפ" או "ספרות זולה" (ספרי כריכה רכה זולים שהיה קל לייצר) לסבית והומוסקסואלית שיצאה בארצות הברית בין שנות ה-1930 עד שנות ה-1960.
בשנת 2000, סטרייקר הייתה כותבת שותפה עם כריסטין יורגנסן באוטוביוגרפיה שלה, Christine Jorgensen: A Personal Autobiography.
יחד עם סטיבן וויטל, היא ערכה את The Transgender Studies Reader (2006), עבודתה הראשונה אשר זכתה בפרס למדא. ספרה הבא, Transgender History (2008), מסקר טרנסווסטיזם, אנשים טרנסג'נדרים, וטרנסקסואליות בארצות הברית, מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-2000.[13][14][15][16]
ב-2013 יצא ספר ההמשך לאנתולוגיה משנת 2006, The Transgender Studies Reader 2, אותו ערכה יחד עם ארן אייזורה.
ב-2015 היא כתבה את ההקדמה לספר Bordered Lives: Transgender Portraits from Mexico, של הצלם קיקה ארנל, ובו תיאורים של חיי המצולמים, אשר מאתגרים ציפיות ותפקידי מגדר במדינתם.
סטרייקר הודיעה שהיא עובדת על ספר חדש, Cross-Dressing for Empire: Gender and Performance at the Bohemian Grove. "בוהמיין גרוב" הוא אתר קמפינג בצפון קליפורניה, שהיה מקום המפגש של מועדון הבוהמיה, ארגון פרטי של גברים אמריקאים בעלי כוח והשפעה פוליטית, כלכלית, ותרבותית. מאז 2012 היא מרצה בנושא, ספציפית על הפרפורמנס הטרנסג'נדרי המתבצע בין הגברים כשהם בבידוד מכבלי ועיני החברה.[17][18][19]
סטרייקר הופיעה בסרטים כשחקנית ובתור עצמה, וכן תסרטה, הפיקה וביימה סרטים בנושאי טרנסג'נדר ומיניות.
היא זכתה בפרס אמי סן פרנסיסקו / צפון קליפורניה על בימוי הסרט Screaming Queens: The Riot at Compton's Cafeteria (2005),[20] סרט תיעודי על מהומות קפיטריית קומפטון ב-1966; הסרט נכתב, בוים והופק בשיתוף עם ויקטור סילברמן. יחד עם הבמאית מישל לולר והמפיקה קים קלוזנר, הייתה מפיקה שותפה בסרט Forever's Gonna Start Tonight (2009), סרט תיעודי על ויקי מרליין, טרנסג'נדרית שהייתה נשאית HIV, שהייתה מופיעה במועדונים. ב-2013, יצרה סטרייקר את הסרט התיעודי Christine in the Cutting Room (2013), סרט נסיוני על כריסטין יורגנסן.[21]
מוניקה טרויט צילמה וראיינה את סטרייקר עבור סרטה התיעוד משנת 1999, Gendernauts: A Journey Through Shifting Identities. היא גם התראיינה ב-2002 לפרק של הסדרה התיעודית SexTV, ובשני פרקים של Sex: The Revolution (2008). היא הנושא של הסרט התיעודי Reel in the Closet (2015), בבימויו של סטו מדוקס.
סטרייקר פייזלי קורה עורכות בשיתוף את TSQ: Transgender Studies Quarterly, כתב העת האקדמי הראשון על נושאים טרנסג'נדריים שאינו רפואי.[22] גיליון הבכורה יצא בשנת 2014.
מאמרי המחקר של סטרייקר פורסמו במגוון כתבי עת, ביניהם GLQ: A Journal of Lesbian and Gay Studies,[23] WSQ: Women's Studies Quarterly,[24] parallax, Radical History Review, ועוד. בשנת 2008, היא הייתה מועמדת לפרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה עבור מאמרה ב-Salon.com "Why the T in LGBT is Here to Stay",[25] תגובה למאמר מאת ג'ון ארבוסיס משנת 2007, "How did the T get in LGBT?".[26]
בעבודה אחת, "Transgender Studies: Queer Theory's Evil Twin" (2004), סטרייקר מתאר כיצד טרנסג'נדרים הם לעיתים קרובות נדחקים לשוליים בתוך הקהילה הקווירית, ואיך תחום הלימודים הקוויריים באקדמיה מתעדפת נרטיבים של נטייה מינית על פני אלו של זהות מגדרית.
{{cite news}}
: (עזרה)
I had recently finished my Ph.D. in History, come out as transsexual, and started my transition from man to woman — all in the same year.
{{cite AV media}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
"One reason why the search didn't work the first year is that the three people who had been hired were all white, and we were really trying to prioritize hiring faculty of color," she said.
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
ֿ