סוכנות הידיעות הגרמנית

סוכנות הידיעות הגרמנית
מטה סוכנות הידיעות הגרמנית בהמבורג
מטה סוכנות הידיעות הגרמנית בהמבורג
מטה סוכנות הידיעות הגרמנית בהמבורג
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 18 באוגוסט 1949 – הווה (75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה המבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה מדיה חדשותית, תעשיית התקשורת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים סוכנות ידיעות עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 93,600,000 אירו (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 677 (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.dpa.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משרדי מערכת סוכנות הידיעות הגרמנית בברלין

סוכנות הידיעות הגרמנית (בגרמנית: Deutsche Presse-Agentur או בקיצור DPA) היא סוכנות הידיעות הגדולה ביותר בגרמניה. מטה הסוכנות ממקום בהמבורג ומשרד המערכת הראשי בברלין. הסוכנות מיוצגת בכ-100 מקומות ברחבי העולם. בשנת 2019 היו לסוכנות 673 עובדים, והכנסותיה היו 92.9 מיליון יורו.

בישראל מתרגם ומפרסם עיתון "הארץ" ידיעות של הסוכנות[1].

מטרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תקנון הסוכנות, מטרתה היא איסוף, עיבוד והפצה של חומרי חדשות, ארכיון ותדמית מכל הסוגים. הסוכנות מתחייבת לבצע משימה זו "ללא פניות וללא תלות בהשפעת מפלגות, קבוצות אידאולוגיות, קבוצות כלכליות ופיננסיות וממשלות".

הסוכנות מעסיקה כתבים משלה ומפיצה חדשות ברחבי העולם בצורה של טקסט, סאונד, גרפיקה ותמונות. מאז 1979, לקוחות הסוכנות יכולים לקבל ידיעות באופן אלקטרוני במחשבים.

מאז 1988, הסוכנות מפיצה ידיעות ברחבי העולם אך ורק מכתביה שלה, ולא מצדדים שלישיים.

בעלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוכנות 177 בעלי מניות שהם אך ורק חברות מדיה, עיתונים וגופי שידור. למעשה בעלי המניות והלקוחות של הסוכנות זהים במידה רבה.

בעלי המניות יכולים לרכוש לכל היותר 1.5 אחוז מהון המניות, כך שהשפעה של בעלי מניות בודדים נשללת במידה רבה. בנוסף נקבע כי החלק הכולל של המדיה האלקטרונית לא יעלה על 25 אחוזים. גופי השידור NDR, WDR ו-ZDF מחזיקים כל אחד במניות בסכום של 641,550 אירו. המקביל לנתח כולל של 3.8 אחוז מסך ההון. יחדיו מחזיקים גופי השידור בסך הכל ב-11.64 אחוז מסך ההון. מועצת הפיקוח של הסוכנות כוללים עורכים ומנהלים של בעלי מניותיה והיא מקצה 5 מתוך 17 חברי מועצת הפיקוח לגופי השידור הציבוריים בגרמניה.

התשלום של כל עיתון עבור שירות של הסוכנות מבוסס על תפוצה, כך שעיתונים בעלי תפוצה גדולה מאוד חשובים יותר מבחינה כלכלית עבור הסוכנות מאשר, למשל, העיתונות המקומית. מודל התמחור עבור שירותי הליבה של הסוכנות מאז סוף 2019, כולל גם תפוצה דיגיטלית.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות הגרמנית נוסדה כקואופרטיב בעיר גוסלאר ב-18 באוגוסט 1949 והפכה לחברה בערבון מוגבל ב-1951. קדמה לה בתקופת גרמניה הנאצית סוכנות בשם דומה, "סוכנות החדשות הגרמנית" (Deutsches Nachrichtenbüro) (גר').

פריץ סנגר היה העורך הראשי הראשון שלה. הוא שימש כעורך עד 1959. הידיעה הראשונה שהפיצה הייתה ב-6 בבוקר ב-1 בספטמבר 1949.

בשנת 1957 פתחה הסוכנות נציגת בישראל[2].

באפריל 1964 גורש נציג הסוכנות ממוסקבה לאחר שפרסם ידיעה לא נכונה שהמזכיר הכללי של ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב נפטר. בפועל באותה עת התנהל נגד חרושצ'וב מאבק פנימי שהוביל להדחתו[3].

בשנת 2010, מטה המערכת עבר לרובע העיתונים ההיסטורי של ברלין. מטה החברה נשאר בהמבורג, יחד עם החברות הבנות news aktuell GmbH, dpa-media technology GmbH ו-dpa-infocom GmbH.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוכנות הידיעות הגרמנית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראה - מאמרי סוכנות הידיעות הגרמנית, באתר "הארץ"
  2. ^ הגיע נציג סוכנות הידיעות הגרמנית, דבר, 20 בפברואר 1957
  3. ^ נציג סוכנות הידיעות הגרמנית גורש ממוסקבה, קול העם, 17 באפריל 1964