סולנום מטפס | |
---|---|
סולנום מטפס | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | סולנאים |
משפחה: | סולניים |
סוג: | סולנום |
מין: | סולנום מטפס |
שם מדעי | |
Solanum seaforthianum Andrews Andrews, 1808 |
סולנום מטפס (שם מדעי: Solanum seaforthianum Andrews) הוא צמח טרופי מטפס מעוצה, ירוק-עד (נשיר מותנה באזורים קרים) ואינו קוצני. מין זה משויך לסוג סולנום ממשפחת הסולניים, ומוצאו מהאזורים הטרופיים - מפלורידה עד הקריביים, ממקסיקו ועד ונצואלה, ומברזיל[1].
סולנום מטפס נכרך על צמחים באמצעות פטוטרות העלים ויכול להגיע לגובה של 4 עד 6 מ'. פרחיו בגוון כחול-לוונדר, פירותיו הם ענבות אדומות שנישאות באשכולות אמיריים (בקצות הגבעולים). הצמח מכיל כמויות צנועות של אלקלואידים טרופניים שונים כגון אטרופין, סקופולאמין והיוסציאמין ויש להתייחס אליו כאל רעיל ובלתי אכיל. פרחיו קטנים ודמויי כוכב עם סימן צהוב בולט מתחת לקונוס האבקנים ובעלי עוקץ מאורך. העלים רב-צורתיים ואפילו על אותו פרט. הם מסורגים, פשוטים ועל פי רוב מחולקים לאונות או מורכבים-מנוצים בלתי זוגיים. אונות העלה (העלעלים) פשוטות, אינן שוות זו לזו, קודקודן מחודד ושפתן תמימה פחות או יותר[2].
סולנום מטפס גדל בר בעיקר באזורים טרופיים בארצות מוצאו מפלורידה עד הקריביים, ממקסיקו ועד ונצואלה, ובברזיל (פרננדו דה נורוניה) והוא התאזרח בארצות נוספות באמריקה הדרומית, באפריקה הדרומית, במזרח אוסטרליה ואף בלבנון-סוריה[1]. באזורים טרופיים לחים הצמח הופך לאגרסיבי פולשני ומעוצה.
בישראל, סולנום מטפס גדל בכל האזורים, ועל קרקעות שונים. הוא צמח של קרינת שמש ישירה או הצללה חלקית, עמיד לקרה, לשרב ולמליחות נמוכה וצריכת המים שלו בינונית. הוא בעל קצב צימוח מהיר ודישון סדיר מועיל לחיזוק הפריחה הארוכה והשופעת. גיזום וקיטום לאחר תקופת הפריחה מעודדים הסתעפות הצמח. הריבוי נעשה באמצעות ייחורים בחורף, ובאמצעות זרעים באביב[3].
סולנום מטפס הוא מטפס מעוצה ועדין, מסועף, הנכרך באמצעות פטוטרות העלים, ירוק-עד (נשיר מותנה באזורים קרים) ואינו קוצני.
הגבעולים גלילים-מצולעים, קירחים או מתקרחים עם שערות דלילות, פשוטות, קצרות ולבנות, שוארכן כ-0.2 מ"מ. קליפת הגבעולים הבוגרים חומה עד חום אדמדם.
הפטוטרות ארוכות (1 עד 4 ס"מ) נכרכות סביב עצמים, ובעלות חריץ זעיר בצד הקרוב יותר לפרק שמעליהן. החריץ מכוסה בשערות זעירות ופשוטות, בדומה לאלו שבצד העליון של העלים. הלוואים חסרים.
העלים מסורגים, ורב-צורתיים ואפילו על אותו פרט. הם עשויים להיות פשוטים או לעיתים קרובות יותר, מנוצים או מחולקים ל-3 עד 7 אונות. אורכם 3.5 עד 10 ס"מ ורוחבם 2 עד 9 ס"מ, כאשר אורך האונות כ-5 ס"מ ורוחבן כ-2 ס"מ. קו המתאר של העלה אליפטי עד משולש רחב.
טרף העלה רך וירוק, ובמהלך התייבשותו צבעו הופך לחום-צהבהב. צדו התחתון של הטרף קירח, ואילו צדו העליון, קירח או פלומתי, עם שערות זעירות ופשוטות על העורקים והשוליים. לפעמים השערות מתפשטות גם אל הטרף בקרבת בסיסו.
בסיס הטרף מתחדד, קטום או מעט לבבי, מדי פעם אלכסוני וא-סימטרי. שפתו תמימה פחות או יותר וקודקודי האונות מחודדים עד חדים.
מספר העורקים הראשיים 4 עד 6 זוגות, ובעלים בעלי אונות, מספר העורקים תואם למספר האונות.
התפרחות הן מסוג מכבד (אשכול מסועף), מופיעות בתחילה בראשי הגבעולים, ובהמשך ניתן למצוא אותן גם יוצאות מצידי הגבעול. עוקץ התפרחת מגיע לאורך של עד 4 ס"מ.
הפרחים דו-מיניים, בעלי כותרת וגביע מאוחים. עוקץ הפרח באורך 5 עד 10 מ"מ והוא מעובה בבסיסו.
הגביע מאוחה מ-5 עלים בצורת גביע, קטום או עם 5 אונות דקות, משולשות וקירחות. אורכו 1 עד 1.5 ורוחבו 2 עד 3 מ"מ,
הכותרת מאוחת עלים, עם 5 אונות, בדרך כלל בצבע סגול ולעיתים נדירות בצבע לבן. קוטרה 0.9 עד 1.3 ס"מ. האונות סגלגלות-מוארכות וקירחות, אורכן 5 עד 8 מ"מ, רוחבן 2.5 עד 4.5 מ"מ.
האבקנים 5, כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים לצינור הכותרת, בלוע הכותרת, בין עלי הכותרת. האבקנים צמודים זה לזה והדוקים אל עמוד השחלה ויוצרים סביבו כעין קונוס. הזירים קצרים מאוד (2 עד 3 מ"מ) והם קצרים מהמאבקים. המאבקים חופשיים, גדולים, אורכם 3 עד 4 מ"מ ונוטים על פי רוב זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראש המאבק. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.
השחלה עילית, בת 2 מגורות ובכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד השחלה יחיד, יוצא מראש השחלה ואורכו כס"מ אחד. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה[4].
השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות.
הפרי היא ענבה אדומה, עסיסית, כדורית, שקוטרה 1 עד 2 ס"מ, ומכילה 4 עד 20 זרעים.
הזרעים דמוי דיסק, וקוטרם 2 עד 3.5 מ"מ.