סוף מצוי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | מכוסי זרע |
מחלקה: | חד-פסיגיים |
סדרה: | דגנאים |
משפחה: | סופיים |
סוג: | סוף |
מין: | סוף מצוי |
שם מדעי | |
Typha domingensis פרסון, 1807 |
סוף מצוי (שם מדעי: Typha domingensis) הוא צמח רב שנתי ממשפחת הסופיים. צומח לרוב ליד קנה ומכאן הצרוף "קנה וסוף" (ישעיהו, י"ט, ו') שהשתבש ל"קנה סוף", אף על פי שלא קיים צמח העונה לשם זה.
הסוף המצוי גדל בקרבת מים, קנה השורש שלו זוחל בבוץ ומשתרש ממפרקיו. בחודשי הקיץ מצמיח הסוף המצוי תפרחת גבוהה ומוארכת (בגובה 150-70 ס"מ) בראש גבעול גלילי. הפרחים זעירים וצפופים, נושאים עלים ארוכים, שטוחים וצרים (ברוחב של כס"מ בודד).
התפרחת מחולקת לשניים: בחלק העליון פרחים זכריים, ובתחתון פרחים נקביים. ההפצה נעשית הן ברבייה וגטטיבית (באמצעות שורשים וקנה שורש), והן באמצעות הפצת זרעים בעזרת הרוח. בזמן הבשלת הפרי מתפורר העמוד לזרעים רבים, שמתעופפים ברוח ונישאים במים.
תפוצתו של הצמח רחבה – הוא מצוי במזרח אגן הים התיכון, במזרח התיכון ובאזור הטרופי.
שיער התפרחות של הסוף המצוי שימש למילוי, והעלים לקליעת מחצלות. קני השורש נאכלו בעתות רעב.