סטיבן הולגייט

סטיבן הולגייט
Stephen Houlgate
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1954 (בן 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ווריק עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט ניקולאס בוייל (אנ')
תחומי עניין אידיאליזם גרמני, מטפיזיקה, אסתטיקה, פילוסופיה של הדת, פילוסופיה פוליטית
עיסוק פילוסוף, מרצה
הושפע מ שפינוזה, קאנט, הגל, ניטשה, פרגה, היידגר, ודרידה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן הולגייטאנגלית: Stephen Houlgate; נולד ב-24 במרץ 1954) הוא פילוסוף בריטי ופרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת וורוויק. הוא ידוע בעיקר בשל מחקריו אודות הגותם הגל, היידגר ודרידה.[1] תחומי העניין שלו כוללים גם את הפילוסופיות של שפינוזה, קאנט וניטשה, ועיסוק בתאוריית הטרגדיה מאריסטו ועד ימינו.[2] הולגייט מכהן כנשיא "אגודת הגל של בריטניה הגדולה".[3]

בשנת 1986 פורסם ספרו הראשון Hegel, Nietzsche and the Criticism of Metaphysics (הגל, ניטשה וביקורת המטאפיזיקה) המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ניקולאס בוייל (אנ'). הולגייט הוא עמד על קווי הדמיון בין התקפותיהן השונות של הגל ושל ניטשה על המטפיזיקה בתקופתם. עם זאת, בתחילת הספר הולגייט גם מדגיש את ההבדלים הסגנוניים ואת והמזג השונה של שני הפילוסופים. הגל הוא פילוסוף שיטתי ששם שמאמין בהתפתחותה הריגורוזית של התבונה הדיאלקטית, ואילו ניטשה הוא כותב לא שיטתי, ספרותי, אלוף הפרספקטיבות המבודדות והמטאפורות הצבעוניות ושובות הלב. הספר דן גם בהבדלים הלשוניים בין שני הפילוסופים, כאשר השיח הספקולטיבי של הגל הוא מסורבל ומעורפל, בעוד שסגנונו התוסס והצלול של ניטשה נראה כמביס בקלילותו את הכבדות האינהרנטית ללשון הגרמנית.[4]

ב-1998 ערך שני ספרים על הפילוסופיה של הגל: The Hegel Reader ו-Hegel and the Philosophy of Nature. ב-2011 ערך אסופה נוספת תחת השם A Companion to Hegel יחד עם מייקל באור (Michael Baur).

ב-2005 פרסם ספר מבואי מקיף על שיטתו בפילוסופית של הגל בשם An Introduction to Hegel: Freedom, Truth and History (מבוא להגל: חופש, אמת והיסטוריה). הפרשנות של הולגייט לפילוסופיה של הגל, מונחית באופן כללי על ידי טענתו של הגל שהמחשבה הספקולטיבית מתפתחת באופן אימננטי וללא הנחות יסוד שיטתיות. הוא מערער על קביעתו של היידגר לפיה הגל חושב "בהתאם לרעיון קבוע מראש של הוויה", שהתקבלה בין היתר על ידי דרידה ודלז. חלק מעבודתו נועד להדגים כי פילוסופים פוסט-הגליאנים רבים מבינים את הגל לא נכון, למרות ניסיון להתרחק מרעיונותיו. בנוסף, הוא חוקר את קווי הדמיון בין הגל, היידגר ודרידה, במיוחד בדקונסטרוקציה שערכו למושג ה"מהות.[2]

ב-2006 פרסם את ספרו The Opening of Hegel's Logic. From Being to Infinity ("הפתיחה ללוגיקה של הגל: מהוויה לאינסוף") העוסק בחלקים הראשונים של 'מדע הלוגיקה' להגל. העיסוק של הולגייט בלוגיקה של הגל התרחב לאורך השנים וב-2021 פורסם ספרו Hegel on Being ("הגל על ההוויה") בשני כרכים. הספר כולל מחקר מקיף על "תורת ההוויה", הספר הראשון של ב'מדע לוגיקה', ובוחן בקפדנות את תיאור האיכות, הכמות והמידה. בספר זה הוא חוקר את הפרויקט הלוגי של הגל ביחס ל'פנומנולוגיה של הרוח', למטאפיזיקה הפרה-קנטיאנית, ולפילוסופיה הביקורתית של קאנט. בספר הוא דן בין היתר בתיאור של הגל לחשבון דיפרנציאלי ובאנטינומיה השנייה של קאנט (ב'ביקורת התבונה הטהורה'), ומציג השוואה מקורית בין הגל לפרגה בנושא המספר. הולגייט גם דן בפרשנות של רוברט פיפן להגל.[2]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hegel, Nietzsche and the Criticism of Metaphysics, Cambridge University Press, 1986
  • An Introduction to Hegel: Freedom, Truth and History, 2nd edition, Blackwell, 2005
  • The Opening of Hegel's Logic. From Being to Infinity, Purdue University Press, 2006
  • Hegel's Phenomenology of Spirit. A Reader's Guide, Bloomsbury, 2013
  • Hegel on Being (2 vols.), Bloomsbury, 2021
  • Hegel and the Philosophy of Nature, SUNY, 1998
  • The Hegel Reader, Blackwell, 1998
  • Hegel and the Arts, Northwestern University Press, 2007
  • G.W.F. Hegel: Outlines of the Philosophy of Right, Oxford University Press, 2008
  • A Companion to Hegel, with M.Baur, Blackwell, 2011
  • ‘Kant, Nietzsche and the “Thing in Itself”’, Nietzsche-Studien 22 (1993): 115-57.
  • 'The Unity of Theoretical and Practical Spirit in Hegel's Concept of Freedom', in The Review of Metaphysics 48, 4 (1995): 859-81.
  • ‘Necessity and Contingency in Hegel’s Science of Logic’, The Owl of Minerva 27:1 (1995): 33-44.
  • ‘Hegel, Derrida and Restricted Economy: The Case of Mechanical Memory’, Journal of the History of Philosophy 34, 1 (1996): 79-93.
  • 'Hegel and the "End" of Art', in The Owl of Minerva 29, 1 (1997): 1-21.
  • ‘Hegel's Critique of Foundationalism in the “Doctrine of Essence”’, in German Philosophy since Kant, ed. A. O'Hear (Cambridge: Cambridge University Press, 1999), 25-45.
  • ‘Schelling's Critique of Hegel's Science of Logic’, The Review of Metaphysics 53, 1 (1999): 99-128.
  • ‘Substance, Causality, and the Question of Method in Hegel's Science of Logic’, in The Reception of Kant's Critical Philosophy: Fichte, Schelling and Hegel, ed. S. Sedgwick (Cambridge: Cambridge University Press, 2000), 232-52
  • 'Hegel and the Art of Painting', in Hegel and Aesthetics, ed. W. Maker (Albany: SUNY Press, 2000), 61-82.
  • 'Hegel, Rawls and the Rational State', in Beyond Liberalism and Communitarianism: Studies in Hegel's Philosophy of Right, ed. R. Williams (Albany: SUNY Press, 2001), 249-73.
  • 'Religion, Morality and Forgiveness in Hegel's Philosophy of Religion', in Philosophy and Religion in German Idealism, eds. E.-O. Onnasch and P. Cruysberghs (Dordrecht: Kluwer, 2004), 81-110.
  • 'Why Hegel's Concept is not the Essence of Things', in Hegel's Theory of the Subject, ed. D. Gray Carlson (New York: Palgrave Macmillan, 2005), 19-29.
  • 'Thought and Experience in Hegel and McDowell', European Journal of Philosophy 14, 2 (2006): 242-61.
  • 'Phenomenology and De Re Interpretation: A Critique of Brandom's Reading of Hegel", Bulletin of the Hegel Society of Great Britain 57/58 (2008): 30-47
  • 'Action, Right and Morality in Hegel's Philosophy of Right', in Hegel on Action, eds. A. Laitinen and C. Sandis (Basingtoke: Palgrave Macmillan, 2010), 155-75.
  • 'Essence, Reflexion and Immediacy in Hegel's Science of Logic', in A Companion to Hegel, ed. S. Houlgate and M. Baur (Oxford: Blackwell, 2013), 139-58.
  • 'Right and Trust in Hegel's Philosophy of Right', in German Idealism Today, ed. M. Gabriel and A.M. Rasmussen (Berlin: de Gruyter, 2017), 121-33.
  • 'Hegel, Danto and the "End of Art"', in The Impact of Idealism, eds. N. Boyle and L. Disley, 4 vols (Cambridge: Cambridge University Press, 2013): vol. 3, ed. C. Jamme and I. Cooper, 264-92.
  • 'Is Hegel's Phenomenology of Spirit an Essay in Transcendental Argument?', in The Transcendental Turn, eds. S. Gardner and M. Grist (Oxford: Oxford University Press, 2015), 173-94.
  • 'Glaube, Liebe und Verzeihung: Hegel und die Religion', Hegel-Studien 49 (2015): 13-38.
  • 'Hegel, McDowell and Perceptual Experience: A Response to McDowell', in Hegel's Philosophical Psychology, ed. S. Herrmann-Sinai and L. Ziglioli (London: Routledge, 2017), 57-73.
  • 'Property, Use and Value in Hegel's Philosophy of Right', in Hegel's Elements of the Philosophy of Right. A Critical Guide, ed. D. James (Cambridge: Cambridge University Press, 2017), 37-57.
  • '[Hegel on] Architecture', in G.W.F. Hegel: Vorlesungen über die Ästhetik, ed. B. Sandkaulen (Berlin: de Gruyter, 2018), 151-68.
  • 'Hegel's Idea of the State', in Hegel's Philosophy of Spirit. A Critical Guide, ed. M. Bykova (Cambridge: Cambridge University Press, 2019), 186-204
  • 'Hegel and Goethe's Wilhelm Meister's Apprenticeship', in Goethe's Wilhelm Meister's Apprenticeship and Philosophy, ed. S.V. Eldridge and A. Speight (Oxford: Oxford University Press, 2020), 186-213.
  • 'Essence in Hegel's Encyclopedia and Science of Logic: The Problem of Form', in Hegel's Encyclopedia of the Philosophical Sciences. A Critical Guide, ed. S. Stein and J. Wretzel (Cambridge: Cambridge University Press, 2021), 46-67.
  • 'Civil Society and its Discontents: Hegel and the Problem of Poverty', in Hegel's Philosophy of Right. Critical Perspectives on Freedom and History, ed. D. Moyar, K. Padgett Walsh and S. Rand (London: Routledge, 2023), 269-88.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Kusch, Martin (1 בינואר 2009). "Review: Miranda Fricker: Epistemic Injustice: Power and the Ethics of Knowing". Mind (באנגלית). 118 (469): 170–174. doi:10.1093/mind/fzp020. ISSN 0026-4423. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Warwick | Philosophy | Academic Staff | Stephen Houlgate, warwick.ac.uk
  3. ^ About the Hegel Society of Great Britain | Hegel Society of Great Britain (באנגלית בריטית)
  4. ^ Stephen Houlgate, Hegel, Nietzsche and the Criticism of Metaphysics, Cambridge: Cambridge University Press, 1986, ISBN 978-0-521-89279-7