סטיבן המפסטד
 | |||||
| סטיבן המפסטד | |||||
| לידה |
1 באוקטובר 1812 ניו לונדון, קונטיקט, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1883 (בגיל 70) דובק, איווה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות לינווד, דובק, איווה, ארצות הברית | ||||
| השכלה |
קולג' אילינוי | ||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
  | |||||
סטיבן פ. המפסטד (באנגלית: Stephen P. Hempstead; 1 באוקטובר 1812 – 16 בפברואר 1883) היה פוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל איווה השני בשנים 1850–1854.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפסטד נולד בניו לונדון שבקונטיקט כבנם השמיני של ג'וזף וסלינדה המפסטד.[1] כשהיה בן 13, עברה משפחתו לסנט לואיס והתיישבה בחווה. לאחר שהבין שחיי החווה לא לרוחו, הוא עזב אותה ב-1830 כדי לעבוד בחנות באילינוי. זמן קצר לאחר מכן, כשפרצה מלחמת בלאק הוק (אנ'), הוא התגייס ושירת בפלוגת ארטילריה עד לתום המלחמה.
לאחר המלחמה למד המפסטד משפטים בג'קסונוויל. ב-1836 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, וזמן קצר לאחר מכן הוא היה לעורך דין הראשון בעיר דובק.[2] ב-1837 נשא המפסטד לאישה את לביניה מור לאקלנד מבולטימור. לשניים נולדו שלושה בנים ושלוש בנות.
ראשית הקריירה הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך עבר המפסטד לטריטוריית איווה ולקח חלק פעיל בפוליטיקה שלה בשנים שלפני היותה למדינה בארצות הברית. הוא ייצג את החלקים הצפוניים של הטריטוריה בבית המחוקקים שלה שאז שכן בעיר ברלינגטון. במהלך המושב הראשון של בית המחוקקים, הציע המפסטד שממשלת הטריטוריה תשכון במחוז ג'ונסון, שם שוכנת כיום איווה סיטי. במושב השני של בית המחוקקים, נבחר המפסטד כנשיא הבית, תפקיד בו הוא כיהן עד 1848. הוא היה אחד מחברי הוועדה שבחנה את חוקיה של איווה. תוצאות עבודת הוועדה התקבלו כחוק ב-1851.[2]
המפסטד ייצג את מחוז דובק בוועידת החוקה של איווה ב-1846.
מושל איווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1850 התמודד המפסטד מטעם המפלגה הדמוקרטית על משרת מושל איווה. במסע הבחירות שלו הוא שם דגש על הבאתם של עבדים אפרו-אמריקאים לאזור מחוז דובק. בבחירות הוא התמודד מול המועמד הוויגי, ג'יימס ל. תומפסון, וניצח. המפסטד כיהן כמושל בשנים 1850–1854. בתקופת כהונתו כמושל צמחה אוכלוסיית המדינה באופן משמעותי לאחר שהוא עודד מתיישבים חדשים להגיע אליה. בעת כהונתו גם נוצרו במדינה 52 מחוזות חדשים, והמדיניות הפיננסית של המדינה הייתה שמרנית. המפסטד גם התנגד לפעילותם של בנקים, וגישתו זו השתקפה בפעולותיו כמושל. חוקת איווה אסרה על פעילות בנקאית במדינה, והמפסטד הטיל וטו בשתי הזדמנויות בהן נעשה ניסיון לתיקון החוק. התנזרות ממשקאות אלכוהוליים הייתה גם היא סוגיה כבדת משקל בתקופת כהונתו. רבים מתומכי חוק היובש עתרו למען הנהגתו באיווה, אך המפסטד לא נקט בשום פעולה לקידומו, והותיר את הסוגיה לשיקול דעתם של הרשויות המקומיות.
לאחר כהונתו כמושל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום כהונתו כמושל ב-1854 ניסה המפסטד להתמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך נוצח בשל השקפתו בסוגיית חוק היובש.[1] לאחר מכן הוא נבחר מספר פעמים עד 1867 כשופט במחוז דובק. בשנים 1869–1873 הוא שימש כמבקר של מחוז דובק, ומשנת 1882 ועד למותו הוא כיהן כשופט שלום.
המפסטד דאג לבניית בניין העירייה של דובק, ושכר את האדריכל ג'ון פ. רג, שתכנן את הבניין על בסיס העיצוב של בניין השוק ברחוב פולטון שבניו יורק ועל בסיס אולם פאנל בבוסטון.[3] הקומה הראשונה של הבניין תוכננה לשמש כשוק לאיכרים למכירת תוצרתם, והקומה השנייה הייתה משכנו של בית המשפט העירוני, משרדים ואולם מועצת העיר. בקומה השלישית היה האולם העירוני בו יכלו תושבי העיר להתאסף ולקיים אירועים.
סטיבן המפסטד נפטר בדובק ב-16 בפברואר 1883, ונטמן בבית הקברות לינווד שבעיר. ב-1969 נקרא על שמו בית ספר תיכון בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיבן המפסטד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- סטיבן המפסטד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- סטיבן המפסטד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושלי איווה 
| ||
|---|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|