סטון לויד | |
לידה |
30 במאי 1902 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
7 בינואר 1996 (בגיל 93) פרינגדון, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | ארכאולוגיה |
מקום לימודים | בית הספר אפינגהאם |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | מפקד במסדר האימפריה הבריטית |
סיטון הווארד פרדריק לויד (באנגלית: Seton Howard Frederick Lloyd; 30 במאי 1902–7 בינואר 1996) היה ארכאולוג אנגלי, נשיא בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק, מנהל המכון לארכאולוגיה של אנקרה, ופרופסור לארכאולוגיה אסייתית מערבית במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת לונדון (1962–1969). הוא היה בעל אות מסדר האימפריה הבריטית.
לויד נולד בשנת 1902 בברמינגהאם באנגליה למשפחה קווייקרית, והיה הבן השני במשפחה של שמונה ילדים. לאחר לימודים בבית ספר אפינגהאם (Uppingham School), החל ב-1920 ללמוד בלונדון ארכיטקטורה בבית הספר לאדריכלות של האגודה האדריכלית (Architectural Association School of Architecture). במקביל לקח שיעורים באמנות. ב-1923 עבר ללונדון ובשנת 1926 השלים את הכשרתו כאדריכל. הוא השלים את התמחותו במשך שנתיים אצל סר אדווין לוטיינס (Edwin Lutyens). בשנת 1928 הקים משרד קטן לאדריכלות עם שני שותפים נוספים.
הניסיון הראשון שלו בארכאולוגיה היה ב-1929, באתר הארכאולוגי אל-עמארנה במצרים, שנחפר באותה עת על ידי משלחת בראשותו של הנרי פרנקפורט עבור החברה לחקר מצרים. הוא הגיע למשלחת בתפקיד אדריכל יועץ, בהחליפו את חברו שהיה מיועד להצטרף למשלחת, אבל התארס. בחפירה זאת צבר ניסיון רב בחפירה ארכאולוגית, שיחודה היה בהיותה אתר חד שכבתי.
ב-1930 הוא הוזמן על ידי פרנקפורט להצטרף כאדריכל יועץ למשלחת החפירות של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, שיצאה לסדרה של חפירות ארכאולוגיות באזור עמק נהר דיאלא בעיראק. המשלחת הייתה יוזמה של הארכאולוג ג'יימס הנרי ברסטד וג'ון ד. רוקפלר, שהגיעו לאל-עמארנה לביקור. סטון הגיע לעיראק בסתיו 1929, וניצל את הזמן עד להתחלת החפירות לביקור באתרים שונים בעיראק שנחפרו באותה עת, כמו אור, כיש ואורוכ. החפירות התקיימו במשך 6 עונות חפירה, בין השנים 1930–1937. בתקופה זו הוא קיבל הכשרה כארכאולוג, והיא ביססה אותו במיוחד כמומחה בנושא סטרטיגרפיה וחפירות אתרים הבנויים מלבני בוץ. במשלחת זאת הוא חפר בתל אסמר, חפג'ה יחד עם הארכאולוג היהודי פנחס דלוגץ ותל אגרב (Tel Agrab), כולם באזור בו שכנה בתקופה הבבלית הקדומה ממלכת אשנונה. החפירות התקיימו בחודשי החורף בין נובמבר- דצמבר למרץ. בסיום החפירות נהג לויד בדרכו חזרה לאנגליה, לסייר בין אתרים ארכאולוגים שונים במזרח התיכון וביוון, במטרה להכיר את החפירות המתקיימות וליצור קשרים עם ארכאולוגים שונים. בשנים 1933 ו-1934, לויד ביחד עם הארכאולוג הדני טורקילד יקובסן (Thorkild Jacobsen), שגם השתתף במשלחת, חפרו תקופה קצרה בדור שרוכין, שהייתה בירת ממלכת אשור, וחקרו את מערכת אספקת המים של סנחריב בג'רוואן (Jerwan) (אנ') בצפון עיראק של היום.
לאחר מכן בין השנים 1937–1939 הוא חפר ביחד עם ג'ון גרסטנג במרסין שבדרום טורקיה במשלחת של אוניברסיטת ליברפול. חפירה זאת הופסקה בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה. החפירה התקיימה בכל שנה מהסתיו ועד האביב. חפירה זאת הביאה אותו להכרות עם הארכאולוגיה של אנטוליה, אליה חזר בתקופה מאוחרת יותר בחייו. לאחר סיום עונת החפירות הראשונה במרסין באביב 1938, הוא יצא לאזור הרי סינג'אר כדי לבצע סקר ארכאולוגי במטרה להשלים את הפער בידע שהיה קיים לגבי האזור שבין אשור לעמק נהר החבור. בסקר שנערך במשך שלושה שבועות, הוא ביקר וסקר 78 אתרים אותם ציין על גבי המפה.
בשנת 1939 הוא מונה להיות ארכאולוג יועץ למחלקת העתיקות של עיראק. הוא שהה בבגדאד לכל אורך מלחמת העולם השנייה. בתפקידו זה הוא סייע למוזיאון הלאומי של עיראק, שהוקם על ידי גרטרוד בל. הוא אימן ולימד ארכאולוגים עיראקים והיה קשור במספר חפירות ארכאולוגיות, שהידועות בהן הן בתל אוקייר (Tell Uqair) בשנים 1940–1941, תל חסונה (Tell Hassuna) בשנים 1943–1944 וארידו בשנים 1947–1948. הוא עבד בצמוד לארכאולוג פואד ספאר, והדריך את הארכאולוג טהא באקר בחפירותיו בדור-כוריגלזו ותל חרמל. באביב 1940 הוא נשלח לשנה אחת לירושלים. בתקופה זאת הוא עבד על ספרו "The Twin Rivers" על ההיסטוריה של עיראק. את תפקיד יועץ למחלקת העתיקות של עיראק הוא מילא עד 1949.
ב-1949 הוא הפך למנהל המכון הבריטי לארכאולוגיה באנקרה (British Institute of Archaeology at Ankara), שהוקם ב-1948 על ידי גרסטנג, שהיה מנהלו הראשון. בעקבות כך העביר את פעילותו מעיראק לטורקיה. הוא חפר יחד עם ג'יימס מלארט וארכאולוגים נוספים באחת החפירות הראשונות של בית הספר של אנקרה, בתל ב-Beycesultan במערב אנטוליה. בנוסף ניהל חפירות בפולטלי (Polatlı) במרכז אנטוליה בנפת אנקרה, חרן, סולטנטפה (Sultantepe) ואתרים נוספים באנטוליה. את תפקידו זה מילא במשך 12 שנים. בשנת 1961 התפטר מתפקידו כמנהל המכון, וחזר לאנגליה. בשנת 1962 החליף את מקס מלוואן בתפקיד פרופסור לארכאולוגיה אסייתית מערבית במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת לונדון, תפקיד שהחזיק בו עד פרישתו ב-1969. בתקופה זאת ניהל מספר חפירות בטורקיה. הוא המשיך להיות מעורב במכון הבריטי לארכאולוגיה באנקרה. בין השנים 1962–1972 שימש כמזכיר המכון. בשנת 1975 נבחר לנשיא המכון, תפקיד בו שימש עד 1981, ולאחר מכן היה סגן נשיא כבוד של המכון עד למותו. בנוסף שימש בין השנים 1979–1982 כנשיא המכון הבריטי ללימודי עיראק ולאחר מכן סגן נשיא כבוד של המכון.
ב-1931, בעת חזרתו ממשלחת חפירות בעיראק, התארס עם אליזבט פרימנגר, לה נישא ב-1932. היא התלוותה אליו לעונות החפירה הבאות בעיראק. נישואים אלה לא החזיקו מעמד והם התגרשו ב-1935. באפריל 1943 פגש את סרג'נט אולריקה הייד, חיילת בצבא הבריטי שהגיעה בשיירה מקהיר לבגדאד. הם נישאו בפברואר 1944. הייד הייתה אמנית ופסלת. נולדו להם שני ילדים: ג'ון בשנת 1945 בירושלים וקלייר ב-1949, לאחר שעברו לטורקיה. אשתו נפטרה ב-1987. סטון נפטר בשנת 1996, בהיותו כמעט בן 94, בעיר פרינגדון (Faringdon) במחוז אוקספורדשייר בדרום אנגליה.