סייד דרוויש

סייד דרוויש
سيد درويش
לידה 17 במרץ 1892
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1923 (בגיל 31)
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה מצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, ערבית מצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hayat Sabri (1908–1923) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סייד דרוויש

סייד דרוויש (בערבית سيد درويش; 17 במרץ 1892 – 15 בספטמבר 1923) היה משורר, סופר ומלחין מצרי הנחשב כאבי המוזיקה הערבית הקלאסית, היה ממוריה של אום כולתום ושל מוחמד עבד אל-והאב. עבד אל-והאב אף ביצע בתוכנית הרדיו "אלחן מן זמן" את שירו של סייד דרוויש "אנא הוית". דרוויש היה מלחין ההמנון המצרי – "בילאדי בילאדי", אולם מבחינה מוזיקלית לחן זה אינו מהמורכבים בלחניו של סייד דרוויש.

חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוויש נולד במצרים בעיר אלכסנדריה. שירים שכתב בוצעו על ידי פיירוז, זכי מוראד ומוחמד עבד אל ואהב.

דרוויש כתב את השיר בלאדי בלאדי, ב-1979 אחרי הסכם השלום עם ישראל החליטו לאמץ את שירו כהמנון לאומי רשמי של מצרים.

שיריו של דרוויש מושרים עד היום בקרב חובבי המוזיקה המצרית המקורית. שיריו הנודעים ביותר הם: 'דייעתי מוסתקבל חייתי' (במקאם שורי), 'אנא הווית' (במקאם כורד), ו'אל חביב'. לשלשת השירים הללו נכתבו מילים עבריות לשיר "דייעתי מוסתקבל חייתי" חוברו מילות השיר "די אבי מושפל בחטאתי", לשיר "אנא הוית", חוברו מילות השיר "אנא קוית", לשיר "אל חביב", חוברו המילים "אל חביב".

גם בזמנו של סייד דרויש שיריו הארוכים לא היו נחלת הכלל, והיו מקובלים רק בקרב האליטה המצרית. כדי לבצע את שיריו יש צורך להשתמש בטונים גבוהים ונמוכים, ולשלוט בתנודות הקול בצורה קשה מאוד. כל שורה בלחניו של דרוויש מצריכה חזרות רבות לפני ביצועה, ויש בה פרטים רבים ומגוונים, מעבר ממאקם למאקם, והחלפות קצב מרובות.

כמו כן הלחין סייד דרוויש שירי עם רבים, ובהם השיר "ז'ורוני כל סנא מרא" (בקרוני כל שנה פעם אחת). מקובל כי מחברת מילות השיר הייתה צעירה יהודייה שנישאה לשוטר ערבי. משפחתה הגיבה בנתק מוחלט למעשה זה, ולפיכך היא נפלה למשכב אשר ממנו לא קמה. לפני פטירתה תוך הרהורי חרטה, חיברה את השיר לבני משפחתה. גורסים אחרים טוענים שסייד דרוויש "הלווה" את הלחנים של "זורוני כל סאנא מרא", "טלעת יא מחלה נורא" ו"בינת אל שאלביה" ממורו הגדול מולא עותמאן אל מוסולי (1854-1923) איתו נפגש בחאלב ב-1908 והושפע ממנו רבות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סייד דרוויש בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.