סילביה קרטרייט

סילביה קרטרייט
Silvia Cartwright
לידה 7 בנובמבר 1943 (בת 81)
דנידין, ניו זילנד
שם מלא סילביה רוז קרטרייט
מדינה ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
השכלה
בן זוג פיטר קרטרייט
המושלת הכללית של ניו זילנד ה־18
4 באפריל 20014 באוגוסט 2006
(5 שנים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
פרסים והוקרה
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (17 ביוני 1989)
  • מדליית מאה שנות הצבעת נשים בניו זילנד (ספטמבר 1993)
  • Lifetime Achievement award (2021)
  • מסדר ניו זילנד (6 ביוני 2022)
  • Principal Companion of the New Zealand Order of Merit (20 במרץ 2001)
  • עמית מסדר שירות המלכה (2 באוגוסט 2006)
  • מדליית הנצחה של 1990 בניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיים סילביה רוז קרטרייטאנגלית: Silvia Rose Cartwright;‏ נולדה ב-7 בנובמבר 1943) הייתה המושלת הכללית של ניו זילנד בשנים 20012006.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטרייט נולדה בשם סילביה רוז פולטר וגדלה בעיר אוטאגו שבניו זילנד. היא התחנכה בבית הספר התיכון לבנות של אוטאגו ובשנת 1967 היא סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת אוטאגו והחלה לעסוק בתחום.

חיים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 היא זכתה לפרסום ציבורי עקב מינויה ליו"ר ועדת חקירה לעניין הטיפול בסרטן צוואר הרחם ("ועדת קרטרייט") בבית החולים הממלכתי לנשים באוקלנד. בשנת 1989 מונתה קרטרייט לנשיאת בית משפט מחוזי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה. בשנת 1993 היא הייתה לאישה הראשונה בהרכב בית המשפט העליון של ניו זילנד.

החל משנת 1993 הייתה קרטרייט חברה בוועדה הבינלאומית לביעור כל סוגיה האפליה כנגד נשים והיא לקחה חלק מרכזי בניסוח פרוטוקול הוועדה שהוגש ב-1999 לאו"ם. ב-2007, כאות הכרה לעבודתה המשפטית, ייסדה אגודת עורכות הדין של אוקלנד סדרת הרצאות שנקראה על שמה.

המושלת הכללית של ניו זילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20012006 הייתה קרטרייט המושלת הכללית של ניו זילנד. במהלך שנות כהונתה היא ספגה ביקורת ציבורית על מעורבותה בענייני הממשל והמשפט במדינה, בין היתר בהעברת ביקורת על החוק המתיר להורים שימוש בכח לצורכי חינוך והעברת ביקורת על חוקים שהגדירו מחדש וקבעו תקופות מאסר מינימליות במדינה.

באוגוסט 2002 נשאה קרטרייט נאום בו היא תהתה עם עונשי מאסר ארוכים יותר יפחיתו את שיעור החזרה לפשע. היה זה לאחר חקיקתם של חוק העונשין וחוק החנינה באותה ששנה, חוקים שקרטרייט נתנה להם את ההסכמה המלכותית מתוקף תפקידה. החוקים קבעו עונשי חובה למורשעים והפחיתו את האפשרות לחנינה. חבר הפרלמנט מטעם מפלגת ACT New Zealand, סטפן פרנקס, מתח ביקורת על התבטאויותיה של קרטרייט, בציינו: "אינני סבור שהיא הייתה שופטת כה חשובה והיא שמה את עצמה בעמדה חוקתית בעייתית בהטלת כוח משקלה בנושא". מאידך, הגנה ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק על המושלת הכללית בציינה ש"אחד האתגרים העומדים בפנינו היא העובדה שאנו לא מהווים עוד דומיניון ושהמושלת הכללית היא בדיוק כמו המלכה. אני סבורה שעלינו לשקול כיצד תפקיד המושל הכללי יתפתח בהמשך. כפי שאני רואה את הדברים, אני סבורה שבאחד הימים יהיה נשיא שימלא את תפקידי המושל הכללי".

בשנת 2005 טענה המפלגה הלאומית של ניו זילנד שקרטרייט לא נתנה למפלגה הזדמנות ראויה להרכבת ממשלה לאחר הבחירות שנערכו באותה שנה.

לאחר סיום כהונתה מונתה קרטרייט לשופטת במשפט המיוחד שנערך בקמבודיה לאחראים על השמדת עם מתקופת השלטון של הקמר רוז'.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילביה קרטרייט בוויקישיתוף