סילוואד במבט מעפרה | |
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
שטח | 18.8 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 6,000 (2007) |
קואורדינטות | 31°59′10″N 35°15′33″E / 31.986111111111°N 35.259166666667°E |
אזור זמן | UTC +2 |
סילוואד (בערבית: سلواد) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת רמאללה ואל-בירה. הכפר משתרע על שטח של כ-18.8 קמ"ר. בשנת 2007 חיו בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים.
זאב וילנאי לא הצליח להתחקות אחרי מקור שמו של הכפר[1], אולם התושבים מעלים שני הסברים. הראשון הוא שהשם הוא הֶלחם של שתי המילים: לְסָאן (لسان. בעברית: לשון) וְ ואדי (وادي. בעברית: ואדי, ערוץ נחל) והיישוב אכן נראה כלשון של ואדי אל-חרמייה (כיום עובר בו כביש 60) הנכנסת אל בין ההרים שמצפון לו[2]. אחרים טוענים ששם הכפר הוא הלחם של המלה "סאל" שפירושה הקדום היה קנקן, עם המילה ואדי, והם מצביעים על צורת הקנקן של הכפר: צידו הצפוני מעוגל והצד הדרומי מלבני מאורך.
הסבר נוסף: שמה של העיירה בתרגום לעברית הוא "מעל הוואדי".[דרוש מקור]
סילוואד נסקרה במסגרת הסקר הארכאולוגי שנערך לאחר מלחמת ששת הימים, והתגלו חרסים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.[3]
העיירה הוקמה לאחר שתושבי הכפר 'ליסאן אל-ואדי' עזבו את כפרם ששכן מספר קילומטרים צפונה בגלל בעיות ביטחוניות והקימו כפר חדש.[דרוש מקור] תושבי העיירה הם משבט בני המורה שהיו ידועים כשודדים אכזריים, על-כן נקרא הוואדי שעובר ליד העיירה נחל השודדים.[דרוש מקור]
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בסילוואד 380 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1,635 תושבים, 4 נוצרים והשאר מוסלמים[4].
סילוואד הפך באופן רשמי לכפר עם ועד מנהל בתקופת השלטון הירדני. בשנות ה-70, במסגרת המאבק בטרור ברצועת עזה, צה"ל הגלה תושבים מרצועת עזה לשכונה שהוקמה עבורם בסילוואד[5]. רבים מתושבי העיירה מחזיקים באזרחות של ארצות הברית ומקיימים קשרי משפחה עם קרוביהם בארצות הברית[5].
מפקדי אוכלוסין - סילוואד | |||
שנה | תושבים | מקור | הערות |
1870 | 817 | [6] | גברים בלבד. גרו ב-205 בתים |
1896 | 1845 | [7] | |
1922 | 1,344 | [8][9] | |
1931 | 1,635 | [8] | גרו ב-380 בתים. מהם היו 4 תושבים נוצרים |
1945 | 1,910 | [8][10] | |
1961 | 3,215 | [8] | |
1982 | 2,552 | [8] | |
1987 | 4,170 | [8] | |
1997 | 5,121 | [8] | |
2005 | 7,006 | [8] | |
2007 | 7,492 | [8] |
סילוואד שוכנת 12 ק"מ צפונית לרמאללה, קילומטר אחד צפונית להתנחלות עפרה, מערבית להר בעל חצור. חלקה המערבי צופה על כביש 60. לעיירה שתי כניסות: הכניסה המערבית לכביש 60 והכניסה המזרחית מכביש 449. מערבית לה יושב הכפר הערבי יברוד.
בשנת 1945 ערך המנדט הבריטי סקר ובו נמצא ששטח הכפר הוא: 18,880 דונם, מתוכם: על 72 דונם הכפר היה בנוי, 15,405 דונם היו שטחים חקלאיים והיתר – 3,403 דונם היו אדמות בּוּר.[8] בשנת 1980 הגיעו ממדי הכפר עצמו לכדי יותר מ-300 דונם. ובשנת 2012 נמצא שהשטח הבנוי הוא כ-1,496 דונם.[11]
ב-1966 הכריז השלטון הירדני על הפקעת שטחים מדרום לסילוואד, על מנת להקים בסיס צבאי. בטרם הושלמו הליכי ההפקעה, עברו אזורי יהודה ושומרון לשליטת צה"ל. ב-1975 התנחלו בשטח הבסיס הירדני הנטוש ראשוני מתיישבי עפרה. לאחר הקמת עפרה עלו תלונות מצד תושבי סילוואד על הפקעת אדמות שעובדו על ידם ומנגד המתנחלים ונציגי המדינה טענו שהקרקעות היו אדמות טרשים. לגבי חלק מהקרקעות שהופקעו נטען שהם הופקעו לצורכי ביטחון או שבכלל היו אדמות מדינה[12].
הגדר המקיפה את ההתנחלות עפרה כולאת בתוכה חלק מהאדמות החקלאיות של סילוואד. בעקבות עתירה לבג"ץ[13] ב-2009, הבטיח צה"ל להקים עד סוף 2012 גדר חדשה. ואולם נכון לראשית פברואר 2013, העבודות טרם החלו[14].
בנובמבר 1996 הוקם מאחז עמונה (שעם השנים הפך ליישוב קהילתי), על שלוחה של הר בעל חצור. האדמות שעליהן הוקמה עמונה רשומות על שם תושבי הכפר סילוואד ותושבי עמונה טענו שהן נרכשו כחוק. מחלוקת זו וטענות נוספות הגיעו עד לבג"ץ שהורה על פינוי היישוב ואכן בפברואר 2017 פונו המתיישבים והשטח הוכרז כשטח צבאי סגור[15][16].
בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995 סווגו כ-317 דונם (1.7% משטח הכפר) כשטח A (רש"פ מחזיקה בכל האחריות), כ-6,981 דונם (37.7% משטח הכפר) סווגו כשטח B (לרש"פ יש שליטה על העניינים האזרחיים וישראל ממשיכה להיות אחראית על הביטחון) ושאר השטח, כ-11,216 דונם (60.6% מכלל השטח), מסווגים כשטח C (לישראל יש אחריות מלאה).[11]
העיירה נודעת כמעוז של חמאס ומוגדרת על ידי גורמים בצה"ל כאחת העיירות האלימות ביותר בגזרת בנימין[5] ומחבלים רבים יצאו ממנה[17][18].
בפברואר 1973 נרצח בעיירה גרמני פרוטסטנטי שרכש בעיירה בית וביקש להתגורר בו[19]. בדצמבר 1978 הודיעו השלטונות על כוונה להרוס ארבעה בתים בעיירה של חשודים בפעילות נגד משתפי פעולה עם ישראל[20]. אחד הבתים נהרס אף על פי שהוצא צו על תנאי של בג"ץ שאסר את הריסת הבתים[21]. בעקבות ההריסה נאספו כספים ונכונות של מתנדבים לבנות את הבית מחדש, התארגנות ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים[22].
בשנת 1980 הוטל על העיירה עוצר לפחות שלוש פעמים[23]. ביולי 1980 בזמן הטלת העוצר רוכזו כל הגברים בעיירה לבדיקות של גורמי הביטחון, לאחר רצח של תושב העיירה שנודע כמשתף פעולה עם ישראל בבית קפה במרכז העיירה[24]. בנוסף, נמנע מתושבי העיירה לצאת לירדן ונערכו בעיירה סריקות שהעלו טענות של תושבים על הרס ציוד ומזון בבתים בעיירה[25]. הסריקות הסתיימו בגילוי חוליה שהייתה אחראית לשלוש רציחות של תושבים בעיירה ופעילויות חבלה אחרות[26].
בימי האינתיפאדה הראשונה היה סילוואד אחד ממוקדי הפרות הסדר במהלכן תושבים מהעיירה נפצעו[27] ואף נהרגו[28], בין השאר מירי כדורי גומי[29]. בעקבות פיגועים שיצאו מהעיירה לכיוון כביש 60, הוטל על העיירה עוצר[30].
בשנת 2015 התקיימה בעיירה תהלוכת שמחה על הצלחת פיגועים רצחניים של תושבים מהעיירה כלפי ישראלים, בהם הביעו תושבים מהעיירה שמחה על שבני עיירתם הצליחו לבצע את הפיגועים[31].
ב-25 בדצמבר 2015 ניסתה מחבלת לדרוס לוחמי מג"ב שסיירו בעיירה. הלוחמים הצליחו לחסל את המחבלת מבלי שנפגעו[32].
ב-26 באוגוסט 2016 ירה חייל מגדוד נצח יהודה שהוצב בעמדה בעיירה, בגבו של איאד חאמד. החייל טען בחקירה כי חש סכנה לאחר שראה את הפלסטיני רץ בצורה חשודה לעבר הכוח בעמדת הפילבוקס ולא נענה לקריאות החיילים לעצור. מצ"ח פתחה בחקירה משום שלפי הממצאים הוא לא היה חמוש וגם הוא נורה בגבו. כמו כן, לטענת הפלסטינים איאד היה ידוע כאדם בעל צרכים מיוחדים[33].
ב-6 באפריל 2017 דרס למוות מחבל תושב סילוואד את לוחם צה"ל סמל אלחי טהרלב בצומת היציאה מעפרה הנמצאת סמוך לעיירה[34].
בהתמודדות עם פיגועים היוצאים מהעיירה צה"ל מפעיל אמצעים ביטחוניים ועונשיים שונים המקשים על שגרת החיים בעיירה[35].
ב-20 באוגוסט 2022 מחבלים פתחו באש לעבר אוטובוס אזרחי שנסע סמוך לעיירה. זוהו שמונה פגיעות באוטובוס, אולם לא היו נפגעים בנפש[36].
חלק ניכר מהעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה פאודה מתרחש בסילוואד, אך צולם בכפר קאסם.
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |