סיעת שמאל
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מנהיגים | משה סנה |
| תקופת הפעילות |
20 בפברואר 1952 – 1 בנובמבר 1954 (שנתיים) |
| אפיון | מפלגת שמאל פרו-סובייטית |
| כנסות | הכנסת השנייה |
| שיא כוחה | 3 מנדטים |
| נוצרה מתוך | מפ"ם |
| התמזגה לתוך | מק"י |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
| אתר רשמי | |
  | |
סיעת שמאל הייתה סיעה בכנסת השנייה.
הקמת הסיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפטי פראג הביאו לטלטלה במפ"ם, אשר רבים מאנשיה נקרעו בין הזדהות עם ברית המועצות לבין הזדהות עם היהודים ועם הציונות, שהוקעו במשפטים אלו על ידי ברית המועצות וגרורותיה. מפ"ם הייתה מורכבת אז משלוש סיעות עיקריות: אחדות העבודה, סיעה מרכזית בראשות מאיר יערי ויעקב חזן וסיעה שמאלית בראשות משה סנה ויעקב ריפתין. לאחר פרסום הודאתו של מרדכי אורן, שהיה חבר בכיר במפ"ם והועמד לדין בפראג כפעיל ציוני שחתר נגד הדמוקרטיות העממיות וריגל למען שירות הביטחון הבריטי, החליטה מועצת מפ"ם בדצמבר 1952 לגנות את משפטי פראג והכריזה על משמעת חטיבתית בנושא. למרות זאת, משה סנה ויעקב ריפתין המשיכו להצדיק את משפטי פראג ולגנות את מרדכי אורן. בעקבות זאת, בתחילת ינואר 1953 הודחו אנשי סיעת סנה וריפתין מכמעט כל עמדות המפתח במפ"ם[1].
ב-17 בינואר התכנסו אנשי משה סנה והכריזו על הקמת "חטיבת השמאל" במפ"ם ודרשו לערער על החלטת מועצת מפ"ם בפני ועידת המפלגה[2]. ראשי מפ"ם הגיבו באולטימטום לסנה שעליו לפרק את החטיבה או שיוצא מהמפלגה[3] ולאחר שסירב לדרישה הוצאו חברי החטיבה מהמפלגה ב-28 בינואר 1953 על ידי מועצת מפ"ם. סנה אמר שההחלטה אינה חוקית ושמדובר ב"צעד פלגני שהוכן על ידי סוכני מפא"י בהנהגת מפ"ם לטובתה ולהנאתה של הבורגנות". הוא אמר שהחטיבה שלו "עוד תוכיח כי היא תמלא תפקיד חלוצי בשחרורו הלאומי והסוציאלי של העם היהודי ובתפקיד הצלתה של מדינת ישראל אי תלותה, ביטחונה ועתידה" ושלל הצטרפות למק"י על רקע העמידה האיתנה של חטיבת השמאל על האידאולוגיה של קיום מדינה יהודית בארץ ישראל[4]. ב-2 בפברואר 1953 הודיעו משה סנה, אברהם ברמן ורוסתם בסתוני לנשיאות הכנסת על הקמת "סיעת השמאל"[7][8].
במקביל להקמת הסיעה הנפרדת בכנסת, החלו חברי סיעת שמאל בארגון מפלגה נפרדת[9]. במאי 1953 קיימו חברי הסיעה בבית העם בתל אביב ועידת ייסוד למפלגה שלהם, "מפלגת השמאל הסוציאליסטי"[10].
פעילות הסיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיעת שמאל התמקמה בין מק"י למפ"ם. בעוד חברי מפ"ם נעדרו מההצבעה על חוק רכישת מקרקעין, אנשי סיעת שמאל הצביעו נגד, ביחד עם חברי מק"י[11].
התפרקות הסיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר במרץ 1953 הצליח יערי לשכנע את רוסתם בסתוני לשוב למפ"ם[12].
למרות שבתחילה טען סנה שלא יתאחד עם מק"י, כבר בנובמבר 1953 התפרסם במעריב שבקשה של סיעת שמאל להתאחד עם מק"י כחטיבה נפרדת נדחתה על ידי מק"י בטענה שעל פי תקנון המפלגה לא ניתן לקיים חטיבה נפרדת במפלגה ועל המעוניינים בכך להצטרף למפלגה כיחידים[13]. במהלך שנת 1954 לחצו חלק מחברי המפלגה על משה סנה להתאחד עם מק"י, אולם סנה קיווה להצטרפות חברי מפ"ם נוספים למפלגתו. לאחר פרישת אנשי אחדות העבודה - פועלי ציון ממפ"ם הבין סנה שאין סיכוי להתחזקות מפלגתו והוא החל במשא ומתן על איחוד עם מק"י. לאחר משא ומתן של חודשים הוסכם שלסנה ישוריין מקום ריאלי ברשימת מק"י בבחירות לכנסת הרביעית, מקום בוועד המרכזי ותפקיד מזכיר הליגה לידידות עם רוסיה[14]. בסוף אוקטובר התקיים כינוס של מפלגת השמאל בה הוחלט על חיסול המפלגה ואיחוד עם מק"י ולאחריה פנו החברים שהיו מעוניינים בכך באופן אישי בבקשת הצטרפות למק"י[15]. ב-1 בנובמבר 1954 עברו חברי הכנסת ברמן וסנה למק"י.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סיעת שמאל- סיעת סיעת שמאל בכנסת השנייה, באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מ. שמריהו, בוצע טיהור בהנהגת מפ"ם סנה וריפתין סולקו מתפקידם, מעריב, 6 בינואר 1953
- ^ סנה יוצא נגד ליכוד מפ"ם עם מק"י, מעריב, 18 בינואר 1953
- ^ מ. שמריהו, סנה וחבריו בכנסת יוצאו ממפ"ם, מעריב, 20 בינואר 1953מ. שמריהו, מפ"ם עלולה להתפלג לשלוש מפלגות, מעריב, 22 בינואר 1953
- ^ מ. שמריהו, סנה: סיעת השמאל לא תצטרף למק"י, מעריב, 29 בינואר 1953
- ^ לא "סיעת השמאל" אלא "סיעת שמאל", דבר, 11 בפברואר 1953
- ^ מ. שמריהו, ריפתין יחזור להנהגת מפ"ם, פתח במסע נגד סיעת סנה, מעריב, 5 בפברואר 1953
- ^ סיעת השמאל בין ליבשיץ-למדן ומק"י, דבר, 3 בפברואר 1953. ועדת הכנסת בקשה מהסיעה להקרא "סיעת שמאל" בלא ה' הידיעה[5]. יעקב ריפתין, בניגוד למשה סנה, החליט להישאר בתוך מפ"ם והגיע לסיכום עם מאיר יערי על חזרתו להנהגת המפלגה[6]. לקראת סוף פברואר דרשה הנהגת הקיבוץ הארצי מכל חברי הקיבוץ החשודים באהדה לסיעת שמאל לחתום על גינוי לחטיבת שמאל מבחינה רעיונית וארגונית. הוחלט להדיח מכל תפקיד את מי שלא יסכים לחתום ואף להרחיק את המסרבים מהקיבוצים
- ^ מ. מייזלס, נעשה טיהור במשקי השומר הצעיר, מעריב, 24 בפברואר 1953
- ^ ח. שר אבי, חטיבת השמאל תוצא ממפ"ם - ללא בית דין, דבר, 27 בינואר 1953
- ^ ועידת מפלגת השמאל - ביום ו', דבר, 14 במאי 1953
- ^ אושר חוק רכישת מקרקעין, דבר, 11 במרץ 1953
- ^ מ. שמריהו, באסטוני הוצא מסיעת סנה, מעריב, 24 במרץ 1953
- ^ מק"י דחתה איחוד עם אנשי סנה, מעריב, 24 בנובמבר 1953
- ^ סנה הולך למק"י, מעריב, 5 באוקטובר 1954
- ^ סנה יעבור "תקופת מועמדות", מעריב, 25 באוקטובר 1954