מיקום | בוליבר |
---|---|
סוג | סכר הידרואלקטרי |
סוכר את | נהר קרוני |
אורך | 7,426 מטרים |
גובה | 162 מטרים |
נפח סכר | 6,026,000 מ"ק |
ייצור חשמל | 10,235 מגה-ואט |
תקופת הבנייה | 1963–1969 (כ־6 שנים) |
מפעיל | corporación venezolana de guayana |
קואורדינטות | 7°46′10″N 62°59′19″W / 7.7694444444444°N 62.988611111111°W |
המתקן ההידרואלקטרי ע"ש סימון בוליבר הנקרא גם סכר גורי (בספרדית: Central Hidroeléctrica Simón Bolívar או Represa de Guri) הוא סכר הידרואלקטרי במדינת בוליבר שבוונצואלה, על גדות נהר קרוני, שנבנה במהלך השנים 1963-1969.[1] אורכו 7,426 מטרים וגובהו 162 מטרים.
סכר גורי הוא אחד מהסכרים הגדולים בעולם, ובעבר היה תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה ביותר, עד שסכר איטייפו בברזיל עקף אותו.[2]
בניית הסכר החלה בשנת 1963 בקניון נקוימה, כמאה קילומטרים מזרם נהר קרוני.[3] עד שנת 1969 נבנה סכר בגובה 106 מטרים ובאורך 690 מטרים בשם מרכז ההידרואלקטריקה על שם סימון בוליבר, עד שנת 2000, אז הוחלף השם.[4] הסכר יצר את מאגר המים המתוקים הגדול ביותר בוונצואלה. גובה פני הים בו עמד על 215 מטרים.[5] תחנת הכוח במקום החלה להפיק חשמל בקיבולת של 1,750 מגה-ואט עד שב-1978 הורחבה הקיבולת שלה ל-2,065 מגה-ואט.
מאחר שהביקוש לחשמל היה מצוי בעלייה מהירה, ב-1976 החלו לבנות את החלק השני: סכר כבידה באורך 1,300 מטרים, תעלה נוספת ותחנת חשמל שנייה בעלת 10 טורבינות אשר מפיקות בסך הכול 7,250 מגה-ואט. ההרחבה הגדילה את מידות הסכר לגובה של 162 מטרים ולאורך של 7,426 מטרים. לצד זאת, מאגר המים בצד הסכר גדל לקיבולת של 138 מיליארד מ"ק לאחסון מי שיטפונות. ההרחבה נחנכה ב-8 בנובמבר 1986.
מאז שנת 2000 מתקיים פרויקט שיפוץ מתמשך להארכת פעילות תחנת הכוח ב-30 שנה נוספות.
כחלק ממדיניות הממשלה משנות ה-60 לצמצם את ייצור החשמל מדלק מאובנים על מנת לייצא ככל הניתן, 74% מהחשמל בוונצואלה מופק באמצעות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה הידרואלקטרית. החל משנת 2006 מספק סכר גורי לבדו למעלה משליש מהחשמל במדינה, זאת נוסף על חשמל שיוצא למדינות כמו קולומביה וברזיל. הסיכונים שבאסטרטגיה זו התגלו כאשר בשנת 2010, עקב בצורת מתמשכת מפלס המים היה נמוך מכדי לייצר חשמל בכמות הנדרשת. בשל כך בינואר 2010 הורתה ממשלת ונצואלה להפסיק את הפקת החשמל כדי להעלות את מפלס המים שאחרי הסכר.
באפריל 2016 שב מפלס המים להיות נמוך, ועקב כך הודיעה הממשלה על הפסקות חשמל של 4 שעות מדי יום למשך 40 יום או עד התייצבות מפלס המים,[6] עובדי המדינה הונחו שלא להגיע לעבודה בימי שישי, הנשיא ניקולאס מדורו יצא בקריאה לנשים שלא להשתמש במייבשי שיער ונערכו הקצאות חשמל ל-15 קניונים.[7][8][9] כמו כן נוספו שלושה ימים לחג הפסחא באותה שנה, דבר שאפשר השבתה של השירותים הציבוריים והפרטיים למשך שבוע ימים.[10]
ב-7 במרץ 2019, זמן קצר לפני השעה 17:00 לפי השעון המקומי, אירעה תקלה בתחנת הכוח שהותירה מרבית מ-32 מיליון אזרחי ונצואלה בעלטה.[11] בימים שלאחר תחילת הפסקת החשמל בוצעו לפחות ארבעה ניסיונות להפעיל מחדש את תחנת הכוח San Gerónimo B המפיקה 80% מהחשמל במדינה, אך כולם נכשלו, ולא נקבע תאריך להפעלה מחודשת שלה.[12] גורמים ממשלתיים האשימו כי ההאפלה הייתה תוצר של "מעשה חבלה" בעוד מומחים ייחסו לכישלון תשתיות מיושנות ואי-תחזוקה מספקת.[13]