לידה |
19 באוגוסט 1570 מנטובה, דוכסות מנטובה |
---|---|
פטירה |
1630 (בגיל 59 בערך) מנטובה, דוכסות מנטובה |
מוקד פעילות | דוכסות מנטובה |
זרם | המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
שפה מועדפת | איטלקית |
כלי נגינה | כינור |
שלמה בן עזריה מן האדומים, הידוע בשמו באיטלקית סלאמונה רוסי (Salamone Rossi; בסביבות ה'ש"ל, 1570 – בסביבות ה'ש"צ, 1630) היה כנר ומלחין יהודי נתין דוכסות מנטובה שבאיטליה. פעל בתקופת המעבר שבין שלהי הרנסאנס לבארוק המוקדם באיטליה.
בצעירותו, יצא לרוסי שם של כנר מוכשר. הוא נשכר כנגן חצר במנטובה ורשומות של פעילויותיו ככנר שרדו שם. באותן רשומות נזכרת אחותו, מדאמה אירופה, ששימשה גם היא כמוזיקאית וזמרת.
רוסי שירת בחצר מנטובה, לבקשת הדוכסית איזבלה ד'אסטה גונזגה, משנת 1587 עד 1628, והופיע בפני המשפחה המלכותית ואורחיה רמי המעלה. המלחינים רוסי, מונטוורדי, ג'ובאני בטיסטה בואונמנטה,גסטולדי, ז'אק דה ורט ולודוביקו גרוסי דה ויאדאנה כתבו ונגנו, בין השאר, מוזיקה אופנתית לארוחות חגיגיות, למשתאות חתונה, להפקות תיאטרון ולטקסי תפילה.
יצירתו הראשונה, שיצאה לאור בשנת 1589, הייתה קובץ של 19 קנצונטות, חיבורים קצרים וריקודיים לשלושה קולות, לטקסטים קלילים ועגבניים. רוסי הצליח יפה גם בחיבור מדריגלים רציניים יותר, שבהם שילב את שירת הפייטנים הדגולים של תקופתו (כגון גואריני, מרינו, רינאלדי וצ'ליאנו) עם נעימותיו. בתחום המוזיקה האינסטרומנטלית היה רוסי חדשן ונועז. הוא היה אחד המלחינים הראשונים שיישמו במוזיקה אינסטרומנטלית את עקרונות השיר המונודי, שבו מלודיה אחת חולשת על תפקידי ליווי משניים. הסונאטות שלו, בין הראשונות בספרות המוזיקה, תרמו להתפתחות טכניקה אידיומטית ווירטואוזית בכינור. הן ניצבות בחצי הדרך בין המרקמים ההומוגניים של הקנצונה האינסטרומנטלית של שלהי הרנסאנס לטריו סונאטה של תקופת הבארוק. חלק מהסונטות הן סדרות של וריאציות בדרגת קושי הולכת וגוברת, וחלקן מבוסס על נושאים פופולריים מהתקופה כמו באס "רוג'רו", "ברגמסקה" "רומנסקה" ועוד.
רוסי פרסם גם קובץ של מוזיקה ליטורגית יהודית בשם "השירים אשר לשלמה" בשנת 1622.[1] שירים אלה נכתבו במסורת הרנסאנס והמדריגל עם מילים מהמקורות היהודיים המושרות בעברית. יצירות אלה היו מנותקות כמעט לחלוטין ממסורת הפיוט היהודי. הייתה זו התפתחות חסרת תקדים במוזיקה של בית הכנסת, מאחר שעד תקופתו לא התפרסמה מוזיקה פוליפונית שנועדה לבתי כנסת.
תוכן הספר לפי הסדר המקורי, במספר קולות הולך וגדל:
רוסי נפטר, קרוב לוודאי, או בעת פלישת הצבא האוסטרי, שהרס את הגטו היהודי במנטובה, או במגפה שפרצה לאחר מכן והמיתה רבים.