סלמון (נהר, קליפורניה)
 | |
| הנהר סלמון, קליפורניה מעל המפגש עם וולי קריק. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 31.5 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 50.7[1] מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 1,950 קמ"ר |
| מוצא | מפגש הנחלים סאות פורק ונורת פורק |
| גובה מוצא הנהר | 360 מטרים |
| קואורדינטות מוצא | 41°15′24″N 123°19′24″W / 41.256667°N 123.323333°W |
| יובלים |
וולי קריק  |
| שפך | הנהר קלאמת |
| קואורדינטות שפך | 41°22′39″N 123°29′36″W / 41.377500°N 123.493333°W |
| מדינות באגן הניקוז | קליפורניה בארצות הברית |
  | |
הנהר סלמון (באנגלית: Salmon River, תעתיק מדויק "הנהר סמון") הוא יובל של הנהר קלאמת באורך של 31.5 קילומטרים בצפון קליפורניה בארצות הברית.
מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של הנהר בהרים הגבוהים של הרכסים האלפים של טריניטי, הרי ראשן (אנ') והרי השיש (אנ') (כולם תת-רכסים של רכס הרי קלאמת הגדול יותר). נהר הסלמון נוצר ממפגש שני נחלים:
- נורת פורק (North Fork, "המזלג הצפוני") – הוא נחל באורך 59.4 קילומטרים. מקורו באגמים האנגליים (English Lakes) ליד פסגת אינגליש (English Peak) בגובה 2,232 מטרים בהרי סלמון (אנ'). שטח אגן הניקוז של הנורת פורק הוא כ-530 קמ"ר של שטח טרשי ומיוער. הנחל כולו שוכן בתוך היער הלאומי קלאמת.
- סאות פורק (South Fork, "המזלג הדרומי") – נחל באורך 63.6 קילומטרים והוא היובל הגדול יותר של הנהר סלמון. מקורו בהרי סלמון (אנ'), על הגבול בין מחוזות קליפורניה טריניטי וסיסקיו, כ-24 קילומטרים דרומית-מזרחית לססילוויל (Cecilville). הוא זורם בדרך כלל לצפון-מערב דרך הרי סלמון עד למפגשו עם נורת פורק. שטח אגן הניקוז של הסאות פורק הוא 750 קמ"ר, והוא שוכן כולו בתוך היער הלאומי קלאמת, עם חלק ניכר באזור הטבע הבראשיתי האלפים של טריניטי (אנ'). היובל הגדול ביותר שלו, איסט פורק סאות פורק סלמון ריוור (East Fork South Fork Salmon River), שמקורו מצפון-מזרח לססילוויל, ליד המפגש בין הרי סקוט (אנ') והרי סלמון, זורם 24.5 קילומטרים לדרום-מערב ונשפך לסאות פורק במעלה הזרם מעל ססילוויל.
שני הנחלים מתמזגים בפורקס אוף סמון (אנ') (מילולית "מזלגות נהר הסלמון"), ויוצרים את נהר הסלמון המרכזי באורך 31.5 קילומטרים. יובל גדול, וולי קריק (Wooley Creek), נשפך לנהר סלמון המרכזי במרחק של כ-6 קילומטרים מהשפך של הסלמון לנהר קלאמת בסומס באר (Somes Bar), והוא גדול כמעט כמו הנורת פורק. החלק התחתון של הנהר סלמון מגדיר את הגבול של מחוזות קליפורניה מחוז סיסקיו והמבולדט.
אגן ניקוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגן הניקוז של הנהר, ששטחו 1,950 קמ"ר, נמצא כולו בתוך היער הלאומי קלאמת, ופחות משני אחוזים משטח הקרקע הם בבעלות פרטית. כמעט מחצית מאגן הניקוז היא אזורי טבע בראשיתי מוגנים פדרלית, כולל חלקים של אזור הטבע הבראשיתי האלפים של טריניטי (אנ') בדרום, אזור הטבע הבראשיתי ראשן (אנ') במזרח, ואזור הטבע הבראשיתי הר השיש (אנ') בצפון. עשרים וחמישה אחוזים נוספים מאגן הניקוז מוגדרים כשמורת רצף מאוחרת (Late Successional Reserve) במסגרת תוכנית היערות הצפון-מערבית (אנ') ומנוהלים במטרה לשפר ולשמר את מאפייני היער הראשוני ואת בית הגידול.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד למרבית נהרות קליפורניה הגדולים האחרים, הסלמון זורם חופשי לחלוטין, ללא סכרים או הטיות משמעותיות של מימיו מכל סוג שהוא. זהו אחד האזורים הבתוליים ביותר במערכת הנהר קלאמת ואחד מהנהרות הבתוליים ביותר בקליפורניה. הוא שומר על האוכלוסייה הקיימת היחידה בטבע של אלתית גמלונית באגן הניקוז של הקלאמת ומכיל כמה מבתי הגידול הטובים ביותר בחוף המערבי של ארצות הברית לאלתית, סטילהד, חדקן ירוק, צמד פסיפי ודגים אחרים. נהר הסלמון הראשי, הנורת פורק, הסאות פורק והוולי קריק הם חלק מהמערכת הלאומית של נהרות פראיים ונופיים, לאחר שהוגדרה על ידי שר הפנים ססיל אנדרוס בינואר 1981, שפעל בתגובה לעצומה של מושל קליפורניה ג'רי בראון להוספת הנהרות למערכת הנהרות הפדרלית והנופית.
שריפות יער הן המנגנון המשמעותי ביותר של שינוי אקולוגי ואחד האיומים הגדולים ביותר על הנהר ועל אגן הניקוז שלו. שריפות הן חלק טבעי מהמערכת האקולוגית הזו, אך כיום הן מתודלקות לעיתים קרובות על ידי נסורת מכריתת עצים וחומר צמחי יבש שהצטברו במהלך עשרות שנים של מאמצים לדכא שריפות, ולכן שריפות הן הרבה יותר חמות, אינטנסיביות ותדירות מכפי שהיו השריפות שפרצו באופן טבעי בעבר. שריפות גדולות בשנים 1977, 1987, 1994, 2006, 2008, 2013, 2014 ו-2017 תרמו להגברת הסחיפה, וגרמו לעלייה במשקעים בנהר ויובליו. המשקעים העודפים פוגעים באיכות בית הגידול של אורגניזמים מימיים, במיוחד עבור אלתית כסופה, אלתית גמלונית, חדקן וטרוטת עין-הקשת.
