סם אונס הוא סם שנעשה בו שימוש לצורך ניצול מיני של אדם. הסם גורם לטשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון. עם זאת, הוא גורם לעוררות מנטלית, הקשורה בעוררות מינית. הדרך הנפוצה שבה נעשה שימוש בסם היא החדרתו בחשאי לכוס משקה של הקורבן הפוטנציאלי. קשה להבחין בסם אונס שהוחדר למשקה, משום שהוא חסר טעם וריח. הוא בדרך כלל יוצא מחוץ למחזור הדם בתום 8 שעות, ולאחר 12 שעות לא ניתן לאתר שרידים של הסם בשתן, ולכן כדי לגלות את עקבות הסם, על הקורבן להגיע לבדיקה בבית חולים ללא דיחוי. רצוי גם לשמור דגימת שתן ולהגיע עימה, מחשש שהסם עלול לצאת ממחזור השתן לפני קיום הבדיקה. הסם נודע ברחוב בשמות רבים, לרבות: R-2, רופי (Rophie וגם Roopie), ריב (Rib) וואליום מקסיקני.[1]
אלכוהול הוא סם האונס הנפוץ ביותר.[2] שתיית משקה אלכוהולי יכולה להביא לשכרון, עייפות, פגיעה ביכולת לקבל החלטות ואף לעילפון. חרף השפעה זו, בשפת הדיוטות אין האלכוהול נכלל במושג "סם אונס".
GHB (גמא-הידרוקסי-בוטיראט או gamma-hydroxybutyrate). סם זה הוא ממשפחת הסמים המרגיעים, מרדימים, שפועל לדיכוי פעולתה של מערכת העצבים המרכזית. GHB נמצא באופן טבעי בגוף האדם בכמויות מזעריות, והוא חסר צבע וחסר טעם. בסוף שנת 2003 הוכנס GHB לפקודת הסמים המסוכנים בישראל.
GBL (גאמה ביוטרולקטון- gamma-Butyrolactone) (אנ'), חומר בשימוש בתעשיות הפלסטיק, הגורם לערפול חושים.
קטמין (Ketamine Hydrochloride), סם זה יוצר לראשונה כחומר הרדמה שאינו גורם לדיכוי מערכות גוף חיוניות. הסם גורם להזיות, תחושת בלבול וחלומות בהקיץ, ולכן נעשה בו שימוש לא-רפואי. מוכר כסם אונס לפי פרסומי הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול בישראל.
פלוניטרזפם (Flunitrazepam)(אנ'), חומר ממשפחת הבנזודיאזפינים, שהשמות המסחריים שלו הם "היפנודורם" ו"רוהיפנול". סם זה מדכא את מערכת העצבים המרכזית. בעבר היה נטול צבע או ריח, אך בשל התלונות בדבר השימוש בו כסם אונס החלו חלק מן היצרנים להוסיף לו צבע כחול המתפרק בתוך משקאות, כדי לסייע בזיהויו.
התופעה של שימוש בסם אונס החלה להיות נפוצה באמצע שנות התשעים, והתגברה בתחילת שנות האלפיים. קשה לאסוף סטטיסטיקה אמינה על ההיקף האמיתי של התופעה, משום שרבים מהקורבנות אינם מבינים או אינם בטוחים מה אירע להם, או שאינם מתלוננים; וכמו כן הסם מתנקה מן הגוף במהירות יחסית (כ-6 עד 8 שעות) ואינו משאיר עקבות. בסוף שנת 2006 פורסם כי בשנה וחצי שלפני הפרסום הגיעו למשטרת ישראל כ-40 תלונות של נשים עד גיל 35 על אונס תוך כדי שימוש ב"סם אונס".[3] בשנת 2013 העריכו גורמים במשטרה כי במהלך כל סוף שבוע ישנם בממוצע בין אירוע אחד לשניים שבהם מעורב סם אונס. בישראל יש קושי לאתר את עקבותיו של סם אונס משום שיש רק מעבדה אחת היכולה לזהות סם אונס בבדיקת דם.[4] בתחילת 2014 פורסם כי נתונים על 1,744 מקרי תקיפה מינית שנאספו בישראל במהלך שמונה שנים אינם כוללים ולו מקרה אחד שבו נתגלו שרידי GHB.[5]
באוקטובר 2006 הוגש לוועדה למלחמה בנגע הסמים בכנסת דו"ח שכותרתו: "סמים המשמשים כ"סמי אונס"", שמציג מידע ונתונים על סמים ותרופות המשמשים לניצול ולהתעללות מינית בלי ידיעת הנפגע, ומציג את עמדת משרד הבריאות ואת פעילות קופות החולים בנושא.[6]
מאחר שקשה לגלות את עקבות הסם, מנסה משטרת ישראל להתחקות אחרי מקורות הסם. בשנת 2011 שלושה כתבי אישום הוגשו נגד תושבי תל אביב שניסו לייבא ולהפיץ בישראל את הסם GBL, הידוע כ"סם האונס מהולנד".[7] ב-2013 סגרה המשטרה כמה מועדונים בתל אביב ל-30 יום, מאחר שעל פי החשד נוהלו בהם עסקאות לסחר בסמי אונס.[8] באוקטובר 2013 נעצרה אישה בחשד שהפעילה מעבדה ליצור סם אונס בדירתה בנתניה.[9] למרות זאת, בישראל אף אחד לא הועמד לדין בגין שימוש בסם אונס לצורך תקיפה מינית.[10][11] באפריל 2014 פורסם כי משרד הבריאות ממליץ לחייב את בתי החולים לבדוק נוכחות של סם אונס בדמה של כל אישה שייתכן ונאנסה.[12][13] ביוני 2014 פורסם כי בפעם הראשונה בישראל נעצרו שלושה ישראלים בחשד שביצעו עבירות מין בנשים, תוך שימוש בסם אונס מסוג GBL.[14][15]
בינואר 2020 הוטל לראשונה עונש מאסר בפועל על יבוא סם אונס מסוג GBL.[16]
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ממליצה להיזהר משתיית משקאות המוגשים בבקבוקים או בפחיות שאינם סגורים (במועדונים או במסיבות), משום שאפשר להוסיף אליהם סם אונס שהוא חסר טעם וריח. יזמים מנסים לפתח אמצעים לזיהוי סמי אונס, כמו כוס שתתריע על החדרת הסם לכוס,[19] או ערכת בדיקה לגילוי הסם שעושה שימוש בננוטכנולוגיה.[20][21]
^Welner, Michael; Welner, Barbara (2008). "Chapter 23: Drug-Facilitated Sex Assault". In Hazelwood, Robert R.; Burgess, Ann Wolbert (eds.). Practical Aspects of Rape Investigation: A Multidisciplinary Approach (4th ed.). CRC Press. pp. 445–462. doi:10.1201/9781420065053.ch23. ISBN978-1-4200-6504-6.