לידה |
8 בספטמבר 1922 גלן קוב, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
31 באוקטובר 2000 (בגיל 78) סילבר ספרינג, מרילנד, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | סמואל ריילי פירס הבן | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
השכלה | אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קורנל | ||||||
עיסוק | פוליטיקאי, משפטן | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
פרס צופה הנשר הנכבד | |||||||
סמואל ריילי פירס הבן (באנגלית: .Samuel Riley Pierce Jr; 8 בספטמבר 1922 — 31 באוקטובר 2000) היה תובע ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר השמיני של מחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית, במהלך נשיאותו של רונלד רייגן.
פירס נולד בעיר גלן קוב שבמחוז נסאו בלונג איילנד שבמדינת ניו יורק. בצעירותו היה חבר בתנועת הצופים בארצות הברית. פירס היה חבר באחוות אלפא פי אלפא ובאחוות אלפא פי אומגה. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת פירס באגף החקירות הפליליות של צבא ארצות הברית. בשנת 1947 השלים את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת קורנל, וכעבור שנתיים, ב-1949, קיבל מבית הספר למשפטים של האוניברסיטה תואר אקדמי במשפטים. ב-1952 קיבל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק[1].
בין השנים 1953–1955 היה פירס היה עוזר לתובע הפדרלי של מדינת ניו יורק. כמי שהיה חבר המפלגה הרפובליקנית כל חייו, את שירותו הממשלתי החל לראשונה במהלך נשיאותו של דווייט אייזנהאואר. ב-1955 מונה לעוזר מזכיר העבודה של ארצות הברית. פירס מונה על ידי מושל ניו יורק נלסון רוקפלר לכהונת שופט בניו יורק, תפקיד שמילא בשנים 1959–1960. ב-1961 הוא מונה לשותף במשרד עורכי דין בשם "באטל פאולר", ונהיה לשותף האפרו-אמריקאי הראשון בחברה גדולה בניו יורק. הוא עבד במשרד עורכי הדין עד 1981, זולת תקופה קצרה בשנים 1970–1973 — במהלך נשיאות ריצ'רד ניקסון — שם שירת כיועץ משפטי במחלקת האוצר של ארצות הברית. פירס טען בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית בשם מרטין לותר קינג ו"הניו יורק טיימס" בתיק המשפטי "ניו יורק טיימס נגד סאליבן".
בשנת 1981 מונה פירס בידי נשיא ארצות הברית רונלד רייגן למזכיר השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית. פירס היה חבר הקבינט האפרו-אמריקאי היחיד בממשל רייגן, וחבר הקבינט היחיד שכיהן בתפקידו לאורך כל תקופת כהונתו בת שמונה השנים של רייגן כנשיא. ב-18 ביוני 1981, במהלך ארוחת צהריים של ועידת ראשי הערים האמריקאית בוושינגטון הבירה, טעה הנשיא רייגן כשהציג בשוגג את פירס כאחד מראשי הערים על הבמה, באומרו את האמרה המשפורסמת "שלום אדוני ראש העיר". בשל הפרופיל הציבורי הנמוך שלו בממשל רייגן, לעיתים היה פירס למושא חוכא ואטלולא כ"סם השקט". בתקופת כהונתו של פירס, קוצץ תקציב מחלקת השיכון והפיתוח העירוני למתן דיור ציבורי עבור בעלי הכנסה נמוכה בכמעט חצי מהיקפו.
לאחר שעזב את תפקידו, נחקר פירס בידי משרד התובע העצמאי של מחלקת המשפטים ובידי הקונגרס של ארצות הברית בגין ניהול כושל, ניצול סמכות לרעה ומשוא פנים פוליטי שהתרחשו במהלך כהונתו[2]. חקירות אלה העלו כי תחת כהונתו של פירס במחלקת הישכון, המחלקה עסקה במתן העדפות פוליטיות וסחרה בכוח. מיליוני דולרים מכספי הממשלה הפדרלית ניתנו למיזמים אותם קידמו פוליטיקאים שהיו מקורבים לפירס משתי המפלגות, בניגוד לכללים המסדירים מענקים והוצאות שכאלה. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הואשמו והורשעו רבים מעוזריו ואנשיו הקרובים ביותר של פירס במחלקת השיכון בעבירות פליליות הקשורות לאפליה פוליטית ולהוצאות בלתי הולמות שלא כדין אשר פקדו את המחלקה בתקופת כהונתו של פירס. עם זאת, פירס עצמו מעולם לא עמד בפני כתב אישום.
ב-31 באוקטובר 2000 פירס נפטר בעיר סילבר ספרינג שבמרילנד[3].