סן פדרו (נהר)

נהר סן פדרו
San Pedro River
צבעי הסתיו בנהר סן פדרו
צבעי הסתיו בנהר סן פדרו
מידע כללי
אורך 250 ק"מ
ספיקה ממוצעת 170 מ"ק לשנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
אגן ניקוז 12,200 קמ"ר
מוצא מפגש בין הנחלים לאס נוטריאס ואל סואס ברכס סיירה מנסנאל
גובה מוצא הנהר 1,359 מטרים
יובלים Babocomari River, קניון אראוויפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך חילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז סונורה במקסיקו, אריזונה בארצות הברית
אגן הניקוז של נהר חילה
מסלול הנהר סן פדרו באגן הניקוז של הנהר חילה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נהר סן פדרו (באנגלית: San Pedro River, בספרדית: Río San Pedro) הוא יובל של הנהר חילה הזורם במדינת סונורה במקסיקו ומדינת אריזונה בארצות הברית. אורכו כ-250 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו 12,200 קילומטרים רבועים. כיוונו הכללי של הנהר כלפי צפון והוא מתחיל כ-16 קילומטרים דרומית לגבול ארצות הברית–מקסיקו בשטחה של המועצה האזורית קנאנאה (Cananea) בסונורה שבמקסיקו. הנהר מתחיל בהתמזגות הנחלים לאס נוטריאס (Las Nutrias) ואל סואס (El Sauz) (31°12′04″N 110°12′28″W / 31.201111°N 110.207778°W / 31.201111; -110.207778), מזרחית ליישוב הקטן סאוסדה (Sauceda). בשטחה של אריזונה הנהר זורם צפונה לאורך של 230 קילומטרים דרך המחוזות קוצ'יז, פימה, גראהם ופינאל עד לשפך לנהר חילה בווינקלמן (Winkelman) (32°59′04″N 110°47′01″W / 32.984444°N 110.783611°W / 32.984444; -110.783611), זהו הנהר הראשי האחרון בדרום-מערב ארצות הברית הזורם בחופשיות מבלי שמימיו ילכדו על ידי סכרים.[1] לנהר יש חשיבות אקולוגית גדולה כיוון שהוא מהווה בית גידול לכשני שלישים ממגוון מיני העופות בארצות הברית, כולל 100 מינים המקננים ויותר מ-250 מינים של עופות נודדים.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הראשונים בעמק הנהר סן פדרו היו בני תרבות קלוביס שצדו ממותות לפני כ-10,000 שנים. עמק הנהר סן פדרו מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של אתרי תרבות קלוביס באמריקה הצפונית.[3] בין אתרי קלוביס הראויים לציון: אתר ההריגה לנר-ממות (Lehner Mammoth-Kill Site), אתר קלוביס מארי ספרינגס (Murray Springs Clovis Site) ואתר ההריגה נאקו ממות (Naco Mammoth-Kill Site).

בני תרבות קוצ'יז (Cochise Culture), שהיו ציידים-לקטים שכנו באזור בין לפני כ-5,000 שנים ועד 200 לפני הספירה. ואחריהם קמו באזור תרבויות מגיון, הוהוקם וסלאדו שבנו בתי קבע ועסקו בחקלאות. תרבויות אלו נעלמו בטרם הגיעו האירופאים הראשונים לאזור ואזור עמק סן פדרו היה ביתם של הסובאיפורי (Sobaipuri), אבותיהם הקדמונים של האינדיאנים של ימינו בני שבט הפימה.

האירופאים הראשונים שביקרו בעמק הנהר סן פדרו היו ככל הנראה מהחבורות של קבסה דה ואקה, מרקוס דה ניסה או משלחת קורונדו, ואף שאין שום עדות ארכאולוגית למעבר חבורות אלו, נקבע בוודאות כי חלקו העליון של הנהר סן פדרו היה חלק מ"דרך סיבולה". הכומר הישועי אאוסביו קינו ביקר בכפרים לאורך הנהרות סן פדרו ובבוקומרי (Babocomari) ב-1692 והביא לראשונה חיות משק לאזור (אם מניחים כי חיות המשק ממשלחת קורונדו לא שרדו).

ההנחה המקובלת היא שמסעות שוד של האפאצ'י אילצו את הסובאיפורי ואת הספרדים לנטוש את עמק סן פדרו שנשאר שומם עד תחילת המאה ה-19.[4] הנחה זו אינה נכונה ככל הנראה כפי שהראה מחקר מ-2011.[5] למעשה תיעודים מתקופה זו מדווחים שלא כל הסובאיפורי עזבו, ובשנות ה-80 של המאה ה-18 יש דיווחים שהסובאיפורי עדיין מתגוררים לאורך הנהר. הארכאולוגיה אמתה קיומם של יישובים נוספים של הסובאיפורי לאורך הקטע המרכזי של הסן פדרו שאינם מוזכרים מהדיווחים שנעשו במאה ה-19.

חקר נהר הסן פדרו בידי אמריקנים ממוצא אירופאי נעשה, כמו חקר מרבית הנהרות במערב אמריקה הצפונית, כתוצאה מהמרדף אחרי פרוות הבונה הקנדי. ב-1826 הובילו ג'יימס אוהיו פאטי (James Ohio Pattie‏; 1851-1804) ואביו חבורה של ציידי פרוות במורד הנהר חילה ואז במעלה הנהר סן פדרו שהיה כה מוצלח שהוא כינה את הסן פדרו "נהר הבונה" (Beaver River).[6] הקבוצה הותקפה על ידי אפאצ'י (קרוב לוודאי חברת אראוויפה) ב"גבעת הקרב" (קרוב לוודאי גבעת מאלפאיס (Malpais Hill) של ימינו) היכן שהם החביאו ואיבדו קרוב ל-200 פרוות בונים.[7]

הגדוד המורמוני[א] צעד דרך העמק ב-1846, שבו היה הקרב היחיד שהגדוד ניהל במסעו הארוך לקליפורניה. נוכחות הגדוד עוררה סקרנות בקרב בקר בר שרעה באזור, ופרים מלהקות אלו תקפו וגרמו נזק לקרונות ופצעו פרדות. בתגובה ירו החיילים בעשרות פרים מסתערים.[8] מתיישבים מורמונים חזרו לאזור ב-1877 והקימו את היישוב סנט דייוויד (St. David), וכרתו עצים בהרי ואצ'וקה על מנת לספק עץ לבניית פורט ואצ'וקה (Fort Huachuca) וטומבסטון.[9]

במאה ה-19 היה הנהר פלג מתפתל שלגדותיו אדמות ביצה, יער על גדות הנהר, ערבות עשב של מיני עשבים מהסוג מדחול (Sporobolus) ובריכות נרחבות של בונה קנדי. כיוון שהאזור עבר תהליך של התחממות האקלים והפך צחיח יותר (במקביל להשמדת הבונים וגידול בקר בקנה מידה נרחב. לא נקבע מתאם בין עובדות אלו לשינוי האקלים) הנהר התחתר לעומק והתרחב בתהליך שהובחן בנחלים רבים שהפכו לנחלי אכזב בדרום-מערב ארצות הברית. ב-1895 תיאר ג'. א. אלן (J. A. Allen) ציד בונים בדרום-מזרח אריזונה: "במקורות הסן פדרו בסונורה, מושבה של תריסר או יותר הקימה קנים עד 1893, כאשר ציד פרוות כמעט והשמיד אותם. בכל פלגי המים בהרים הלבנים יש סכרים של בונים, אף על פי שמרבית החיות ניצודו".[10]

הבונים הושמדו לחלוטין באזור בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר סכרי הבונים פוצצו בדינמיט על ידי חיילים מפורט ואצ'וקה במטרה למנוע מלריה. באמצע המאה ה-20 זרם הנהר שהיה פעם נהר איתן רק בעונה הגשומה והבונים, הביצות וערבות הדשא של המדחול הפכו למחזה נדיר.[11] הרופא וחוקר הטבע אדגר אלכסנדר מיארנס (Edgar Alexander Mearns‏; 1916-1856) דיווח בספרו מ-1907 "יונקים של גבול ארצות הברית מקסיקו" (Mammals of the Mexican boundary of the United States) על הבונה הקנדי (Castor canadensis) בנהרות סן פדרו ובבוקומרי. מיארנס טען כי הבונה בסן פדרו מייצג תת-מין חדש Castor canadensis frondator או "בונה סונורה" ("Sonora beaver") שתחום תפוצתו ממקסיקו ועד ויומינג ומונטנה.[12]

אקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנהר סן פדרו בסמוך לפאלומינס

נהר הסן פדרו הוא פרוזדור מרכזי של איי השמיים המדרייניים[ב] של איי השמיים,[13] הרים גבוהים שבהם מערכת אקולוגית ייחודית שונה מהאקולוגיה של ה"ים" סביבם של מדבר סונרה.[14]

יותר מ-300 מינים של עופות, 200 מינים של פרפרים ו-20 מינים של עטלפים משתמשים בפרוזדור זה כשהם מהגרים בין אמריקה הדרומית, המרכזית והצפונית, כולל קוקייה צהובת-מקור (Coccyzus americanus) המצויה בסיכון. יותר מ-80 מינים של יונקים, כולל, יגואר ((Panthera onca), חוטמן חום (Nasua narica), בונה קנדי (Castor canadensis frontador), פומת ההרים, ומכרסמים רבים, יותר מ-65 מינים של זוחלים ודו-חיים, כולל סלמנדרה מנומרת סונורית (Ambystoma mavortium stebbinsi) וצפרדע נבחנית מערבית (Craugastor augusti). בין מיני הדגים המקוריים בנהר: Gila intermedia (באנגלית Gila chub)‏, Agosia chrysogaster (באנגלית longfin dace)‏, Catostomus clarki (באנגלית desert sucker)‏, Gila robusta (באנגלית roundtail chub)‏, Catostomus insignis (באנגלית Sonora sucker) ו-Rhinichthys osculus (באנגלית speckled dace). הצמחייה כוללת את: צפצפת פרימונט (Populus fremontii), Salix gracilistyla (באנגלית Goodding willow, מין של ערבה), ינבוט קטיפתי (Prosopis velutina), מדחול (Sporobolus) והמין הנדיר המוגדר בסיכון על ידי הממשל הפדרלי Lilaeopsis schaffneriana recurva (באנגלית Huachuca water umbel) ממשפחת הסוככיים.[2]

גידול האוכלוסייה החד בדרום אריזונה מאמצע המאה ה-20 גורם חשש בקרב שוחרי הגנת הטבע. כמה ארגונים ללא כוונת רווח קמו במטרה להגביר את המודעות לבעיה. אזור שימור לאומי גדות סן פדרו (San Pedro Riparian National Conservation Area בראשי תיבות SPRNCA) נקבע ב-1988 להגן על כ-65 קילומטרים בחלק העליון של עמק סן פדרו.[15] שמורות נוספות שייכות לארגון "החברה לשימור הטבע" (The Nature Conservancy) [ג] כולל: שמורת הנהר סן פדרו (San Pedro River Preserve), שמורת קניון אראוויפה (Aravaipa Canyon Preserve), שמורת חוות מיולשו (Muleshoe Ranch Preserve), שמורת קניון רמזי (Ramsey Canyon Preserve) ורנצ'ו לוס פרסנוס (Rancho Los Fresnos). האחרונה, בקרבה למקורותיו של הנהר היא הסיינגה[ד], מעיין או ביצה מדברית מבודדת, הגדולה ביותר שנותרה באגן הניקוז של הנהר סן פדרו. ההגנה עליה חשובה משום ש-95% מאתרי הסיינגה בדרום-מערב ארצות הברית יובשו והושמדו.[16]

כיוון שחלקים גדולים של הנהר יבשים מרבית השנה, הציע הביולוג מרק פרדלייק (Mark Fredlake) מלשכת ניהול הקרקעות להשיב את הבונה לאגן הניקוז במטרה לשמר את זרימת המים בעונה היבשה ולתמוך בצמיחה מחודשת של צמחיית הגדות ההיסטורית.[11] צמחיית גדות הנהרות מכסה רק כ-1% משטח דרום-מערב ארצות הברית ועם זאת כ-50% ממיני העופות מקננים בתחומה, והיא מקור מזון חשוב לעופות נודדים.[17] פרדלייק טען כי הסכרים שיקימו הבונים יגביהו את מפלס מי התהום, שיזרמו לנהר בתקופה היבשה. מ-1999 עד 2002 שוחררו 19 בונים ל-SPRNCA, קטע בן 65 קילומטרים של הנהר במחוז קוצ'יז. בהגיע 2006 היו בנהר יותר מ-30 סכרי בונים. הבונים גם התפזרו במהירות לשטח נרחב. אחד הבונים היגר לקניון אראוויפה, מרחק של 150 קילומטרים ממקום השחרור; אחר לשפך הנהר לנהר חילה, וזכה לכינוי "הבונה הגולש" (the surfing beaver), ואחרים במעלה הנהר לתוך מקסיקו, תוך כדי בניית סכרים אחדים לאורך היובלים בחלקו העליון של הנהר. התוכנית הייתה הצלחה כשמגוון העופות גדל באופן ניכר ויצירת בריכות עמוקות וזרם מים קבוע.[18] ב-2008 הרס שיטפון את כל סכרי הבונים ואחר-כך הייתה בצורת ארוכה. עם זאת, כמו בזמנים היסטוריים נראה שהבונים מותאמים היטב לנהר סן פדרו, וב-2009 היו בנהר מעל ל-30 סכרי בונים ואוכלוסייה שמעל בין 30 ל-120 פרטים.[11] סרט וידאו קצר סוקר את השימוש בבונים שהוחזרו לנהר לשיקום הנהר.[19] בחלקו העליון של הנהר יצרו בונים שהושבו לנהר בית גידול של בריכות ועצי ערבה שהגדילו את תחום המחייה של טירן ערבות מתת-המין של דרום-מערב ארצות הברית (Empidonax traillii extimus, באנגלית Southwestern willow flycatcher), ציפור שיר ממשפחת הטירניים המוגדר בסיכון, כאשר הקן הדרומי ביותר של תת-מין זה אותר באזור זה ב-2005.[20]

אגן הניקוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמחיית הגדות של הנהר סן פדרו.

הסן פדרו מנקז אזור בגודל 12,200 קילומטרים רבועים במחוזות קוצ'יז, גראהם, פימה, ופינאל. מסלולו חוצה אגנים עמוקים של משקעים המוקפים על ידי הרי ואצ'וקה (Huachuca), הרי מיול (Mule), הרי וטסטון (Whetstone), הרי דרגון (Dragoon), הרי רינקון (Rincon), הרי ליטל רינקון (Little Rincon), הרי וינצ'סטר (Winchester), הרי גאליאורו (Galiuro), הרי טורטייה (Tortilla) והרי סנטה קטלינה. הסן פדרו מוזן על ידי מספר רב של יובלים, המנקזים מורדות תלולים קרובים יחסית בניצב לנתיב העיקר של הנהר.[21] במרבית אורכו זורם הסן פדרו באגנים שהתמלאו במשקעים, אם כי קיימים כמה קטעים שבהם הנהר חצב את דרכו בסלעים: בגבעות טומבסטון (Tombstone Hills), בצ'ארלסטון (Charleston) ובסמוך לפיירבנק (Fairbank), "המצרים" (“the Narrows”) דרומית לקסקבל (Cascabel), בסמוך לרדינגטון (Redington), ושוב בדודליוויל (Dudleyville). בשני יובלים עיקריים נהר הבבוקומרי (Babocomari) וקניון אראוויפה (Aravaipa Creek) יש קטעים נרחבים שבהם הם זורמים בתוך המסלע. נהגו לחלק את הסן פדרו לחלק שמעל ולקטע שמתחת ל"מצרים".

ב-27 במאי 2011 פסק שופט מחוזי שהתוכנית של פורט ואצ'וקה לשאוב 7.5 מיליון מטרים מעוקבים של מי תהום מבלי שתהיינה תוכניות משלימות לחדש את מלאי המים של מימי הסן פדרו פוגעת ביכולת של הציפור טירן הערבות של דרום-מערב ושל הצמח Lilaeopsis schaffneriana recurva, מינים המצויים בסיכון, להתאושש. הפסיקה באה בתגובה לתביעה שנייה שהגישו שני ארגונים להגנת הסביבה. ב-2002, בתגובה לתביעה אחרת, דחה שופט אחר את הטענה כי ניתן להשלים את בעיית המים שיחסרו בשל שאיבה.[22]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סן פדרו בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באנגלית Mormon Battalion, יחידת מתנדבים מורמונים שפעלה במסגרת צבא ארצות הברית בין יולי 1846 ליולי 1847, חלק ממלחמת ארצות הברית–מקסיקו והפגינה נוכחות בדרום-מערב באמצעות מסע רגלי מאייווה לסן דייגו בקליפורניה.
  2. ^ באנגלית Madrean Sky Islands, רכסי הרים קטנים בדרום ובדרום-מזרח אריזונה, דרום-מערב ניו מקסיקו וצפון מערב מקסיקו, שעליהם התפתחה מערכת אקולוגית מיוחדת השונה מהמערכת של האזורים המדבריים המקיפים אותם.
  3. ^ ארגון שמושבו בווירג'יניה, הדואג להגנת אזורי טבע בעיקר בארצות הברית, אם כי הוא פועל גם במדינות נוספות וחברים בו למעלה ממיליון אנשים
  4. ^ מספרדית ciénega, מעיין הנוצר כאשר מי התהום מבעבעים אל פני השטח למורדות הר או בקניון תוך יצירת אזור ביצתי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Tony Davis (2011-06-01). "Ruling faults analysis of pumping, San Pedro". Arizona Star.
  2. ^ 1 2 "San Pedro River, Arizona". The Nature Conservancy.
  3. ^ "SURVEY OF THE UPPER SAN PEDRO VALLEY ARIZONA AND SONORA, MEXICO". Department of Anthropology, University of Arizona. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2016-09-30.
  4. ^ "Aravaipa Canyon Wilderness Prehistory and History". U.S. DEPARTMENT OF THE INTERIOR, BUREAU OF LAND MANAGEMENT. אורכב מ-המקור ב-2017-01-27. נבדק ב-2016-09-30.
  5. ^ Seymour, Deni (Summer 2011). "1762 On the San Pedro: Reevaluating Sobaípuri-O'odham Abandonment and New Apache Raiding Corridors". The Journal of Arizona History. 52 (2): 169–188.
  6. ^ David J. Weber (2005). The Taos Trappers: The Fur Trade in the Far Southwest, 1540-1846. Norman, Oklahoma: University of Oklahoma Press. p. 96. ISBN 978-0-8061-1702-7.
  7. ^ Batman, Richard (1984). American Ecclesiastes. Harcourt Brace Jovanovich.
  8. ^ Roberts, B.H. (1919). The Mormon Battalion: Its History and Achievements. Salt Lake City: Deseret News.
  9. ^ Sue Kartchner (24 פבר' 2009). "Popular costume ball set Saturday". San Pedro Valley News Sun. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ J. A. Allen (1895). "On a Collection of Mammals from Arizona and Mexico, Made by Mr. W. W. Price" (PDF). Bulletin of the American Museum of Natural History.
  11. ^ 1 2 3 Engineers of the San Pedro River
  12. ^ Edgar A. Mearns (1897). "Preliminary Diagnosis of the New Mammals of the Genera Sciurus, Castor, Neotoma, and Sigmodon, from the Mexican Border of the United States" (PDF). Proceedings U.S. National Museum.
  13. ^ Scroch, Matt. "Sky Islands of North America: A globally unique and threatened inland archipelago". Terrain.
  14. ^ "San Pedro River Ecology". San Pedro River Valley Organization.
  15. ^ "The San Pedro Riparian National Conservation Area". US Dept. of the Interior. אורכב מ-המקור ב-2015-01-19. נבדק ב-2016-09-30.
  16. ^ Ciénegas Rare Oases in the Desert
  17. ^ Susan K. Skagen, Rob Hazlewood, and Michael L. Scott (2005). "The Importance and Future Condition of Western Riparian Ecosystems as Migratory Bird Habitat" (PDF). USDA Forest Service Gen. Tech. Rep. PSW-GTR-191. pp. 525–527.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  18. ^ Glenn Johnson and Dr. Charles van Riper III (2007). "Influence of Beaver Activity, Vegetation Structure, and Surface Water on Riparian Bird Communities along the Upper San Pedro River, Arizona" (PDF). School of Natural Resources, University of Arizona, USGS Sonoran Desert Research Station.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  19. ^ MIke Foster (באוגוסט 2011). "Reintroduction of the Beaver to the San Pedro River of Southeastern Arizona". {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Johnson, Glenn E., and van Riper III, Charles (2014). "Effects of reintroduced beaver (Castor canadensis) on riparian bird community structure along the upper San Pedro River, southeastern Arizona and northern Sonora, Mexico" (PDF). U.S. Geological Survey.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  21. ^ Huckleberry G, Lite SJ, Katz GL, Pearthree P (2009). Fluvial Geomorphology in Ecology and Conservation of the San Pedro River. Tucson,Arizona: University of Arizona Press.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  22. ^ Ruling faults analysis of pumping, San Pedro