ספרדים ועדות מזרח (מפלגה)
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מנהיגים | בכור-שלום שטרית, אליהו אלישר |
| תקופת הפעילות | 1920 – 10 בספטמבר 1951 (כ־31 שנים) |
| אפיון | מפלגת מרכז עדתית |
| כנסות | הראשונה - השנייה |
| ממשלות | 1, 2 |
| אותיות | ס, סצ |
| שיא כוחה | 4 מנדטים (1949) |
| שפל כוחה | 2 מנדטים (1951) |
| נוצרה מתוך | נוצרה כמפלגה עצמאית |
| התמזגה לתוך | הציונים הכלליים, מפא"י |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
ספרדים ועדות מזרח הייתה מפלגת מרכז עדתית-ספרדית בישראל, אשר כיהנה בכנסת הראשונה והשנייה, וכן באסיפות הנבחרים שבימי המנדט.
המפלגה בתקופת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של התארגנות היהודים הספרדים והמזרחים בארץ ישראל הייתה במסגרת ועד העדה הספרדית, שהוקם בשנת 1860. סניפי הוועד המרכזיים פעלו בערים ירושלים, יפו, חיפה וטבריה ותחום פעילותם בקהילות השונות היה ניהול מערכת החינוך, טיפול בענייני השחיטה, הקבורה והצדקה.
בשנת 1918 נוסדה "הסתדרות הצעירים הספרדים", ששינתה את שמה "הסתדרות חלוצי המזרח" עם הצטרפות פעילים מזרחים אליה.
רצון ההנהגה הספרדית והמזרחית להשתלב בנציגויות השלטון של היישוב הניעה אותה להקים ועדים והסתדרויות בעלי אופי פוליטי יותר. כך בשנת 1920, סמוך למועד הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה, הוקמה "הסתדרות היהודים הספרדים בארץ ישראל", שהייתה איחוד בין ועד העדה הספרדית והסתדרות חלוצי המזרח. ההתמודדות ברשימה המשותפת ניסתה ליצור ריכוז כוח פוליטי שיביא לייצוג הולם של הספרדים והמזרחים באספת הנבחרים, במוסדות היישוב ובמוסדות ההנהלה הציונית.
מצע ותחומי פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסוח מטרות ההסתדרות משנת 1936:
- איחוד כל העדות הספרדיות תחת השם 'הסתדרות הספרדים'.
- הרמת מצבם התרבותי והחברתי.
- הרחבת השתתפותם בבניין הבית הלאומי.
- הגנת זכויותיהם בכל המוסדות הלאומיים הציבוריים והרשמיים.
האמצעים:
- סידור הרצאות ומפעלים תרבותיים.
- הפצת הכרה בין הספרדים בנוגע לכל השאלות התרבותיות, החברתיות והמשקיות הקשורות בהגשמת הבית הלאומי בארץ ישראל.
- דאגה למילוי התחייבויות שמטילה התנועה הלאומית על כל היישוב.
- עזרה וסיוע לייסוד מוסדות הבראה ומפעלים כספיים, כלכליים ומשקיים בארץ.
- הבטחת באות כוח מתאימה בכל המוסדות הלאומיים, הציבוריים והרשמיים.
- אימוץ ועזרה לעליה הספרדית.[1]
המאבק ללגיטימציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניסיון לבסס דרישות פוליטיות על סמך הזהות העדתית והתרבותית של הספרדים והמזרחים, נתפסה כמגמה של התרחקות ושל חוסר רצון להשתלב ביישוב הישן. תיוג הספרדים והמזרחים כמתבדלים פגע בלגיטימציה להתארגנותם. על כך נכתב בעיתון הבקר:
על הספרדים לחשב היטב את דרכם... אנו מרגישים את עצמנו ארצישראלים בכל, מתנגדים ניגוד גמור לאותו טון של התבדלות עדתית... הספרדים שהם ילידי הארץ צריכים להיות ראשונים לטשטוש גבולין.
— "הבקר" 25 ביוני 1942
בתגובה טענו נציגי המפלגה כי הם מסכימים עם הטענה שארגון עדתי לשמו אינו חיובי, וכי הם אינם רואים בארגון זה מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי להשתלבות.
המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת הראשונה ב-1949 וזכתה ב-4 מנדטים. המפלגה הצטרפה לקואליציה, ומנהיגה בכור-שלום שטרית מונה לשר המשטרה. שטרית עזב את המפלגה והצטרף למפא"י לקראת הבחירות לכנסת השנייה ב-1951, והמפלגה נותרה ללא מנהיג אמיתי. היא זכתה רק בשני מנדטים, והצטרפה למפלגת הציונים הכלליים, שהייתה אז המפלגה השנייה בגודלה בכנסת וחברה בממשלה. לימים הצטרפה המפלגה הפרוגרסיבית אל הציונים הכלליים בהקמת המפלגה הליברלית, שנמנתה ב-1973 על מייסדי הליכוד.
מספר חברי מפלגה לא הסכימו לאיחוד עם הציונים הכלליים, והתמודדו עצמאית בבחירות לכנסת השלישית, אז קיבלו 6,994 קולות, שהם 0.8%, ולא עברו את אחוז החסימה (שעמד אז על 1%). הם התמודדו גם ברביעית, אז קיבלו 2,456 קולות שהם 0.2% (גם כן מתחת לאחוז החסימה שנשאר 1%).
נציגי המפלגה בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| כנסת | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|
| מועצת המדינה הזמנית (1948) | נציג אחד: בכור-שלום שטרית | |
| הכנסת ה-1 (1949) | 4 מנדטים: בכור-שלום שטרית, אליהו אלישר, אברהם אלמליח, משה בן-עמי | |
| הכנסת השנייה (1951) | 2 מנדטים: אליהו אלישר, בנימין ששון | ב-10 בספטמבר 1951 הצטרפה הסיעה, יחד עם התאחדות התימנים בישראל, לציונים הכלליים. |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התאחדות התימנים בישראל - מפלגה יהודית עדתית נוספת שפעלה בתקופת המנדט וראשית ימי מדינת ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיעת ספרדים ועדות מזרח בכנסת הראשונה, באתר הכנסת
- רשימות מועמדים מלאות: לכנסת הראשונה, לכנסת השנייה, לכנסת השלישית, ולכנסת הרביעית (בשם איחוד לאומי)
- מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ידיעות הסתדרות הספרדים בתל- אביב. 15 בנובמבר 1935. ע' 4.