סקוט סקיילס

סקוט סקיילס
Scott Skiles
סקיילס בשנת 2011
סקיילס בשנת 2011
לידה 5 במרץ 1964 (בן 60)
לה פורטה שבאינדיאנה, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.85 מטר
מכללה אוניברסיטת המדינה של מישיגן
דראפט בחירה מספר 22, 1986
מילווקי באקס
קבוצות כשחקן
1986–1987
1987–1989
1989–1994
1994–1995
1995–1996
1996–1997
מילווקי באקס
אינדיאנה פייסרס
אורלנדו מג'יק
וושינגטון בולטס
פילדלפיה 76'
פאוק סלוניקי
הישגים כשחקן
השחקן המשתפר של העונה (1991)
קבוצות כמאמן
1997
1997–1999
1999–2002
2003–2007
2008–2013
2015–2016
פאוק סלוניקי
פיניקס סאנס (עוזר)
פיניקס סאנס
שיקגו בולס
מילווקי באקס
אורלנדו מג'יק

סקוט אלן סקיילס האבאנגלית: .Scott Allen Skiles Sr; נולד ב-5 במרץ 1964) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1986–1996, ואימן בה לסירוגין בין השנים 1997–2016. כמו כן שימש כשחקן וכמאמן בקבוצת פאוק סלוניקי בעונת 1996/1997. לאורך קריירת ה-NBA רשם ממוצעים של 11.1 נקודות ו-6.5 אסיסטים למשחק.[1]

במהלך עונת 1990/1991 קבע את שיא ה-NBA עבור מספר אסיסטים של שחקן במשחק בודד, כשמסר 30 אסיסטים כשחקן אורלנדו מג'יק במשחק מול דנוור נאגטס.[2]

נעורים ומכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקיילס נולד בעיר לה פורטה שבאינדיאנה, ולמד בפלימות' הסמוכה. בשנת 1982 הוביל את קבוצת הכדורסל של "תיכון פלימות'" לזכייה באליפות התיכונים של אינדיאנה, כשקלע 39 נקודות במשחק הגמר אשר כלל שתי הארכות.[3] לאורך אותה עונה הוביל סקיילס את כל שחקני המדינה עם ממוצע של 30.2 נקודות למשחק.[4]

בשנת 1982 החל ללמוד ולשחק באוניברסיטת המדינה של מישיגן, לצד שחקן האולסטאר לעתיד קווין ויליס. בשלוש עונותיו הראשונות באוניברסיטה הציג יכולת סולידית עם ממוצעים של כ-14.9 נקודות ו-5.1 אסיסטים למשחק, ובעונתו הרביעית פרץ כשקלע את ממוצע הנקודות השני בגובהו בכל ליגת המכללות, 27.4, והוביל את קבוצתו למעמד שמינית גמר אליפות המכללות ("Sweet Sixteen"). בסיום העונה זכה בפרס השחקן המצטיין של מחוז ה-Big Ten, ונבחר לחמישיית העונה השנייה של ליגת המכללות (Second-Team All-American).[5]

באוגוסט 1984, במהלך לימודיו במישיגן, נעצר סקיילס לאחר שהואשם באחזקת הסמים קוקאין ומריחואנה. האישום בגין אחזקת הקוקאין בוטל, ובגין אחזקת המריחואנה שוחרר סקיילס על תנאי לאחר שהודה באשמה. כשבועיים לאחר מכן נגזר עליו עונש של 15 ימים במאסר לאחר שנתפס נוהג בשכרות, ובשנת 1985 הפר את תנאי השחרור של הרשעתו באחזקת המריחואנה, ונאסר לתקופה נוספת של 30 יום בבית סוהר בפלימות'.[6][7]

קריירת משחק ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילווקי באקס ואינדיאנה פייסרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקיילס נלקח בבחירה ה-22 של דראפט ה-NBA‏ 1986 על ידי קבוצת מילווקי באקס.[8] לאחר עונה אחת במילווקי, בה שותף ב-13 משחקים בלבד, נשלח בטרייד לאינדיאנה פייסרס בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בשתי עונותיו עם הפייסרס שימש כמחליפו מהספסל של הרכז ורן פלמינג, ורשם ממוצעים של 5.9 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק.[1]

אורלנדו מג'יק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ההרחבה של שנת 1989, בו השתתפו קבוצות הליגה החדשות אורלנדו מג'יק ומינסוטה טימברוולבס, נבחר סקיילס על ידי אורלנדו בבחירה ה-11, ובכך הועבר אליה יחד עם חוזהו.[9] בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 7.7 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל, אך בעונה הבאה זכה למספר הדקות הגבוה ביותר בקבוצתו (34.4) כרכז הפותח שלה, והציג יכולת מצוינת עם ממוצעים של 17.2 נקודות ו-8.4 אסיסטים למשחק. במשחק שנערך ב-30 בדצמבר 1990, כחודשיים מפתיחת אותה עונה, שבר סקיילס את שיא ה-NBA למספר אסיסטים של שחקן במשחק בודד, כשמסר 30 אסיסטים בניצחון קבוצתו מול דנוור נאגטס.[2] על אף מאזנה השלילי של קבוצתו (31–51) זכה סקיילס בפרס השחקן המשתפר של העונה.

בעונות 1992 ו-1993 המשיך סקיילס להציג יכולת טובה באורלנדו עם ממוצעים של 14.8 נקודות ו-8.4 אסיסטים למשחק, ובעונת 1994 פינה את מקומו בחמישייה הפותחת לטובת הרוקי פני הארדוויי. בסיום אותה עונה השתתף בפעם היחידה בקריירה בפלייאוף ה-NBA, כאשר קבוצתו הפסידה לאינדיאנה פייסרס בסיבוב הראשון, בתוצאה 0–3.

וושינגטון בולטס ופילדלפיה 76'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1994/1995 נשלח סקיילס בטרייד לוושינגטון ויזארדס,[10] אשר סיימה במקום האחרון באזור המזרחי עם מאזן 21–61. בפתיחת העונה העוקבת חתם על חוזה בפילדלפיה 76', אך בינואר 1996, לאחר 10 משחקים בלבד בפילדלפיה, עזב את הקבוצה בשל חוסר שביעות רצונו מסגנון המשחק של הקבוצה, ובשל רצונו לפתוח בקריירת אימון.[11] בעת פרישתו ממשחק ב-NBA ניצב סקיילס במקום הרביעי בתולדות ה-NBA באחוזי קליעה מקו העונשין, אחרי מארק פרייס, ריק בארי וקלווין מרפי, עם 88.91%.

הליגה היוונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1996 עבר סקיילס ליוון כשחתם על חוזה לעונה אחת בקבוצת פאוק סלוניקי, אשר השתתפה בגביע קוראץ'. במהלך העונה ביקש סקיילס לעזוב את הקבוצה בשל פציעה בכתפו, אך מספר שעות לאחר מכן פוטר מאמן הקבוצה מישל גומס, וסקיילס מונה למחליפו כמאמן הראשי.[12] תחת סקיילס העפילה פאוק לשלב רבע הגמר בטורניר גביע קוראץ', ובליגת העל היוונית סיימה במקום השלישי, מה שהעניק לה "כרטיס כניסה" למפעל היורוליג בעונה העוקבת.

קריירת אימון ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניקס סאנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 1997/1998 מונה סקיילס לעוזרו של מאמן פיניקס סאנס, דני איינג', ונשאר בתפקיד זה עד אמצע עונת 1999/2000, בה החליף את איינג' כמאמן הראשי. באותה עונה העפילו הסאנס לפלייאוף ה-NBA בפעם ה-12 ברציפות, ועברו את הסיבוב הראשון לראשונה מזה 5 עונות, לאחר שגברו על האלופה היוצאת סן אנטוניו ספרס בתוצאה 3–1. בשלב הפלייאוף השני הודחה הקבוצה מול לוס אנג'לס לייקרס, האלופה שבדרך, בתוצאה 2–4. בעונה הבאה רשמה פיניקס מאזן ניצחונות חיובי 51–31, בהובלתם של ג'ייסון קיד ושון מריון, אך הפסידה כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון מול סקרמנטו קינגס (1–3). לקראת עונת 2001/2002 החליפה פיניקס את קיד בסטפון מרבורי, ולאחר פתיחת עונה מאכזבת של 25 ניצחונות לעומת 26 הפסדים הודיע סקיילס על התפטרותו מאימון הקבוצה.[13]

שיקגו בולס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע עונת 2003/2004 מונה סקיילס למאמנה הראשי של שיקגו בולס, במקומו של ביל קרטרייט. באותה עונה התבססה הקבוצה על השחקנים הצעירים אדי קרי, טייסון צ'נדלר, קירק היינריך וג'מאל קרופורד, וניצחה 23 משחקים בלבד. בעונה העוקבת עזב את הקבוצה קרופורד, אך צורפו שלושת הרוקיז לואול דנג, בן גורדון ואנדרס נוצ'יוני אשר הפתיעו בתרומתם ועזרו לקבוצה לרשום שיפור של 24 ניצחונות לעומת העונה הקודמת. עם מאזן 47–35 העפילו הבולס לפלייאוף, לראשונה מאז זכו באליפות עונת 1997/1998, אך הפסידו מול וושינגטון ויזארדס בסיבוב הראשון בתוצאה 2–4. בעונת 2005/2006 רשמה שיקגו מאזן 41–41, והפסידה בסיבוב הפלייאוף הראשון לאלופה שבדרך, מיאמי היט, בתוצאה 2–4.

בעונת 2006/2007 צירפו הבולס את הסנטר בן וולאס, אשר עזר לקבוצה לרשום את המאזן השלישי בטיבו באזור המזרחי (49–33) ולהעפיל לשלב חצי גמר המזרח, לאחר שהביסה את ההיט בסיבוב הראשון בתוצאה 4–0. בחצי גמר המזרח הודחה שיקגו על ידי דטרויט פיסטונס בתוצאה 2–4. לאחר שפתח את עונת 2007/2008 עם מאזן שלילי 9–16 פוטר סקיילס מתפקידו, לאחר כ-4 שנים בקבוצה.[14]

מילווקי באקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2008/2009 מונה סקיילס למאמנה של מילווקי באקס, במדיה שיחק כרוקי 22 שנים קודם לכן.[15] בעונתו השנייה במילווקי רשמה מילווקי שיפור של 12 ניצחונות לעומת העונה הקודמת, וסקיילס סיים במקום השני בהצבעה לפרס מאמן העונה, אחרי הזוכה סקוט ברוקס.[16] ב-4 וחצי עונותיו כמאמן הבאקס בלטו בשורותיה השחקנים אנדרו בוגוט וברנדון ג'נינגס, והיא רשמה מאזן כולל של 162 ניצחונות לעומת 182 הפסדים (47.1%). במהלך עונתו החמישית בקבוצה, 2012/2013, עזב סקיילס את הקבוצה והוחלף בשנית על ידי ג'ים בוילן, אשר כ-5 שנים קודם לכן תפס את מקומו כמאמן הבולס.[17]

אורלנדו מג'יק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2015/2016 אימן סקיילס את אורלנדו מג'יק,[18] אותה הובילו השחקנים הצעירים ניקולה ווצ'ביץ', ויקטור אולדיפו, טוביאס האריס ואוון פורנייה. בעונתו היחידה בקבוצה בטרם התפטר רשמו המג'יק מאזן שלילי 35–47.[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקוט סקיילס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של סקיילס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ 1 2 סקיילס: "המשחק שלעולם לא אשכח", באתר הרשמי של המג'יק, 14 ביוני 2005
  3. ^ הלילה בו הפך ילד לבן ושמן לאגדה באינדיאנה, באתר thegruelingtruth.net,‏ 9 במרץ 2018
  4. ^ סקיילס נכנס להיכל התהילה של הכדורסל באינדיאנה, באתר הרשמי של הבאקס, 16 בדצמבר 2008
  5. ^ סטטיסטיקות והישגים של סקיילס בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
  6. ^ הקשיים בדרך לתהילה של סקיילס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 16 במרץ 1986
  7. ^ סקיילס נכנס לבית הסוהר, באתר הניו יורק טיימס, 4 במאי 1986
  8. ^ רשימת נבחרי דראפט 1986, באתר basketball-reference.com
  9. ^ סיכום דראפט ההרחבה 1989, באתר הניו יורק טיימס, 16 ביוני 1989
  10. ^ סקיילס נשלח בטרייד לוושינגטון, באתר nbatrades.tumblr.com,‏ 29 ביולי 1994
  11. ^ סקיילס עוזב את פילדלפיה, באתר orlandosentinel.com,‏ 6 בינואר 1996
  12. ^ מחזור האימון של סקיילס, באתר thesportsquotient.com,‏ 11 בדצמבר 2015
  13. ^ סקיילס מתפטר מאימון הסאנס, באתר הניו יורק טיימס, 18 בפברואר 2002
  14. ^ שיקגו בולס מפטרת את סקיילס, באתר ESPN,‏ 25 בדצמבר 2007
  15. ^ מילווקי ממנה את סקיילס למאמן הקבוצה, באתר ESPN,‏ 22 באפריל 2008
  16. ^ סקוט ברוקס זוכה בתואר מאמן עונת 2009/2010, באתר ESPN,‏ 22 באפריל 2010
  17. ^ סקיילס עוזב את מילווקי, באתר הרשמי של הבאקס, 8 בינואר 2013
  18. ^ אורלנדו ממנה את סקיילס למאמן הקבוצה, באתר הרשמי של ה-NBA,‏ 29 במאי 2015
  19. ^ סקיילס מתפטר מאימון המג'יק, באתר הרשמי של הקבוצה, 12 במאי 2016