סקרוג' (סרט, 1951)

סקרוג'
Scrooge
מבוסס על מזמור חג המולד מאת צ'ארלס דיקנס
בימוי בריאן דזמונד הרסט
הופק בידי בריאן דזמונד הרסט
תסריט נואל לנגלי
עריכה קלייב דונר
שחקנים ראשיים אלסטר סים
מרווין ג'ונס
הרמיוני באדלי
ג'ק וורנר
קתלין הריסון
מייקל הורדרן
ג'ורג' קול
מוזיקה ריצ'רד אדינסל
צילום סי. אם. פנינגטון-ריצ'רדס
מדינה בריטניה
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Renown Pictures
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 31 באוקטובר 1951
משך הקרנה 86
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט חג המולד, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט ילדים, דרמה תקופתית, סרט רוחות רפאים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סקרוג' (באנגלית: Scrooge) הוא עיבוד קולנוע משנת 1951 לספרו של צ'ארלס דיקנס "מזמור חג המולד", בכיכובו של אלסטייר סים בבימויו של בריאן דזמונד הרסט ותסריט מאת נואל לנגלי. בארצות הברית הופץ הסרט בשם "מזמור חג המולד". בישראל הוקרן הסרט בשם "לא בעושר האושר".[1]

קתלין הריסון זכתה לשבחים על הופעתה בסרט כגברת דילבר, המנקה של סקרוג'. ג'ורג' קול מופיע בתפקיד סקרוג' הצעיר, הרמיוני באדלי כגברת קרצ'יט, מרווין ג'ונס בתפקיד בוב קרצ'יט, קליפורד מוליסון מופיע כסמואל וילקינס החייב כספים לסקרוג', ג'ק וורנר כמר ג'ורקין דמות שנוצרה במיוחד עבור הסרט, ארנסט ת'סיגר בתפקיד הקברן ופטריק מקני כג'ייקוב מארלי בצעירותו. מייקל הורדרן משחק בדמות הרוח של מארלי וגם כמארלי המבוגר. פיטר בול בתפקיד המספר קורא בתחילת ובסיום הסרט קטעים מתוך הספר, הוא גם נראה על המסך כאחד מאנשי העסקים המציינים את מותו של סקרוג' ומתלוצצים על ההלוויה שלו.

בתחילת הסרט נראה אבנעזר סקרוג' (אלסטייר סים) בערב חג המולד 1843, כשהוא עוזב את הבורסה של לונדון בדרכו למשרדו. בשיחה עם שני אנשי עסקים הוא מודיע שאין בכוונתו לחגוג כלל את חג המולד. הוא גם מקשיח את לבו בפני אחד הלקוחות החייב לו כספים. בבית העסק שלו מסרב סקרוג' לתת תרומה כלשהי למען העניים, במקום זאת הוא תומך בבתי סוהר ובבתי מחסה, ועוד מוסיף ואומר שעדיף לעניים אם היו מתים. אחר כך נכנס למשרד אחיינו של סקרוג', פרד (בריאן וורת'), ומזמין אותו לארוחת החג, אך סקרוג' מסרב. נראה שהוא מתעב את אחיינו מאז שהתחתן בניגוד לדעתו. בלילה מסכים סקרוג', בחוסר רצון בולט, לתת יום חופש לפקיד שלו בוב קרצ'יט (מרווין ג'ונס) אך מתנה זאת בכך שקרצ'יט יגיע לעבודתו מוקדם בבוקר למחרת.

סקרוג' חוזר לביתו אחרי שסעד בגפו במסעדה עלובה. הוא מבחין כי במקוש הדלת מופיעות פניו של ג'ייקוב מארלי (מייקל הורדרן), שותפו המת זה כבר שבע שנים. הוא יושב לאכול את הדייסה שלו וברקע נשמעים צלצולי פעמונים, לפתע מופיע לפניו מארלי עצמו כרוח רפאים. בתחילה חושב סקרוג' שזה תעתוע שנגרם מקלקול קיבה, עד שהוא רואה שמארלי זועק בכאב. מארלי מתרה בסקרוג' שכדאי לו לחזור בתשובה, אחרת יסבול גם הוא מגורל דומה. מארלי כבול בשלשלאות שלדבריו "חושלו עוד בחייו" בשל החמדנות שלו. מארלי אומר לסקרוג' שיפקדו אותו שלוש רוחות, ושיצפה לרוח הראשונה בשעה אחת. אז מצטרף מארלי אל רוחות נוספות הסובלות כמוהו מעינויים, וסקרוג' רץ בבהלה למיטתו.

בשעה אחת לפנות בוקר מופיעה רוח חג המולד של העבר (מייקל דולן) ומראה לסקרוג' פלאשבקים מעברו. הם מסתכלים על סקרוג' הנער נשאר לבד בבית הספר בחופשות בהיותו בלתי רצוי בביתו. עד שמגיעה אחותו פאן (קרול מארש) וטוענת שאביהם השתנה ומחזירה אותו הביתה. בסצנה זו מתברר שפאן היא מבוגרת מסקרוג', לדברי סקרוג' הצעיר (ג'ורג' קול) פאן כעת דומה לאימם כפי שהייתה לפני מותה. אחר כך רואים את מסיבת חג המולד שעורך פזיוויג, מעסיקו של סקרוג'. הוא זוכר את פזיוויג בחיבה ומשבח אותו מאוד. עוד הם רואים את סקרוג' מציע נישואים לחברתו האהובה אליס (רונה אנדרסון). בהמשך איש עסקים אחר, מר ג'ורקין (ג'ק וורנר), מעודד את סקרוג' הצעיר לחבור אליו והוא מבטיח לו משכורת נאה. בהתחלה סקרוג' נשאר נאמן לפזיוויג (רודי יוז) למרות שהוא מתקשה לסרב להצעה המפתה. כאן רואים את הסימנים הראשונים לדמותו כפי שהיא כעת. סקרוג' המבוגר צופה באחותו על ערש דווי. למרות בקשתה הוא עוזב אותה בלי להבטיח לדאוג לבנה, פרד. רק כעת מבין סקרוג' שהוא התנהג באנוכיות ומבקש סליחה מאחותו. סקרוג' הצעיר מחליט להיענות להצעתו של מר ג'ורקין ולעזוב את עבודתו אצל פזיוויג. הוא מתידד עם צעיר אחר, ג'ייקוב מארלי (פטריק מקני), רוכשים את בית העסק של פזיוויג והופכים את המחסן למשרד שלהם. סקרוג' מעסיק את בוב קרצ'יט תמורת 4 שילינג לשבוע. פזיוויג שבור לב כיוון שהעסק שלו פשט את הרגל עוזב את המקום. ארוסתו של סקרוג', אליס, מבינה שהוא השתנה ומבטלת את ארוסיהם. אחרי שנים ג'ורקין מועל בכספי החברה, סקרוג' ומארלי מציעים לקנות את החברה ולהציל אותה בתנאי שהבעלות על החברה תעבור אליהם. בערב חג המולד 1836, מודיעה גברת דילבר (קתלין הריסון) לבוב קרצ'יט שמארלי עומד למות, אך סקרוג' אינו מוכן לעזוב את המשרד בשעות העבודה. מארלי מנסה להזהיר את סקרוג' לפני מותו שהוא ייענש על מעשיו, אך לשווא. הרוח מקניטה את סקרוג' באומרה שתגובתו למותו של מארלי הייתה לקחת את ביתו ואת כספו.

רוח חג המולד של ההווה (פרנסיס דה וולף) מראה לסקרוג' כיצד חוגגים אנשים את חג המולד. סקרוג' מתוודע למצבה העגום של משפחת קרצ'יט, הם יכולים להרשות לעצמם רק אווז קטן לארוחה. טים הקטן הוא נכה והוא צפוי למות ממחלתו אם לא יחול שינוי בעתיד הקרוב. אחר כך רואה סקרוג' את המסיבה בביתם של פרד ואשתו. לפני שהוא נעלם מראה הרוח לסקרוג' שני ילדים עלובים, שמותיהם 'בערות' ו'מחסור', סקרוג' מתענה לשמוע מפי הרוח את מילותיו שלו על בתי הסוהר ובתי המחסה.

רוח חג המולד של העתיד לבוא (סי קורנסקי) מראה לסקרוג' מה טומן בחובו העתיד, אם דבר לא ישתנה. מתברר לסקרוג' שטים נפטר ממחלתו ובני משפחתו מתאבלים עליו. עוד הוא מגלה שהוא עצמו כבר מת, אך במקום שיחושו צער עליו, מותו משמח את האנשים. גברת דילבר ושני אנשים נוספים מנצלים את ההזדמנות ושודדים את כל רכושו. סקרוג' מבטיח להיטיב את דרכיו.

סקרוג' חוזר להווה ואין גבול לאושרו, הוא רוקד וצוחק וגברת דילבר צופה בו בבהלה. הוא נותן לה גיני כמתנת חג המולד ומעלה את שכרה. אחרי כן הוא שולח תרנגול הודו ענק לבוב ולמשפחתו והולך לסעוד עם פרד ואשתו לשמחתם הרבה. למחרת הוא מעלה את שכרו של בוב ומבטיח לעזור לו ולמשפחתו. בסיום הסרט סקרוג' הופך לאיש חביב ולאבא שני לטים הקטן.

השוואה בין הסרט לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שבספר המנקה של סקרוג' היא חסרת שם וגברת דילבר הוא שמה של הכובסת, בסרט ניתן השם גברת דילבר למנקה. תפקידה בסרט הורחב באופן משמעותי עד כדי כך ששם השחקנית הופיע שני ברשימת הקרדיטים.

הסרט גם מפרט את סיפור עלייתו של סקרוג' למעמד של איש עסקים מצליח כשהוא הולך בעקבות המורה הרוחני שלו מר ג'ורקין החמדן (בגילומו של ג'ק וורנר). ג'ורקין מפתה את סקרוג' ומרחיק אותו ממעסיקו הנדיב פזיוויג. ג'ורקין אינו מופיע כלל בסיפור המקורי, כאן הוא מתגלה כאופורטוניסט המועל בכספי החברה שלו. השותפות של סקרוג' ומארלי מתחילה כשהם מנצלים את ההזדמנות, מציעים לכסות את ההפסדים וכך משתלטים על החברה של ג'ורקין.

באחת הסצנות עם רוח חג המולד של ההווה רואים את אליס, ארוסתו לשעבר של סקרוג', עובדת עם חולים ונזקקים. בספר שמה הוא בל ועיסוקה לא מוזכר.

לפי הסרט אחותו של אבנעזר מתה בלדת בנה פרד, מה שמסביר את הניכור שחש סקרוג' כלפי אחיינו. עוד מסופר בסרט שאמו של סקרוג' מתה בלדתה אותו, וזו הסיבה לטינה שרוחש אליו אביו, בדומה ליחסו של אבנעזר לאחיינו. בספר פאן, אחותו של סקרוג', צעירה ממנו בהרבה ולא מוזכר סיבת מותה.

סצנה מקורית נוספת בסרט היא כאשר סקרוג' מגיע לביתם של פרד ואשתו, הוא חושש שהם יידחו אותו בגלל יחסו אליהם, אבל הם מקבלים את פניו בשמחה.

הסרט יצא בבריטניה בשמו המקורי "סקרוג'". בארצות הברית הופץ הסרט בשם "מזמור חג המולד" על ידי יונייטד ארטיסטס. הסרט היה אמור להיות מוקרן ב"אולם המוזיקה רדיו סיטי" שבניו יורק כחלק ממופעי חג המולד, אבל הנהלת התיאטרון חששה שהסרט קודר מדי ואינו מתאים לבידור משפחתי המקובל אצלם, בניגוד לסרט "מזמור חג המולד" משנת 1938 שהוקרן באולם המוזיקה בהקרנת בכורה. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בליל כל הקדושים של שנת 1951 באולם "Guild Theatre". הביקורות בארצות הברית היו מעורבות, והסרט לא הצליח בקופות, עם זאת בבריטניה היה הסרט אחד הסרטים הפופולריים ביותר בשנת 1952.[2]

עם צאת הסרט ב-1951 הוא זכה בביקורות חיוביות בניו יורק טיימס,[3] ובביקורת פושרות בטיים מגזין[4] עם שבחים על המשחק וביקורת על הבימוי.

ב-1989 יצאה גרסה צבעונית של הסרט והיא לרוב כלולה כתוספת ב-DVD של הסרט.

ב-1971, שני עשורים אחרי צאת הסרט לאקרנים, יצא עיבוד של הסיפור כסרט אנימציה שיצר ריצ'רד ויליאמס. בו אלסטייר סים ומייקל הורדרן מגלמים שוב את התפקידים של סקרוג' ומארלי הפעם בדיבוב.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בתי קולנוע תל אביב, מעריב, 19 ביולי 1957
  2. ^ Robert Beatty in boxing picture., The Mail (Adelaide, SA : 1912 - 1954)
  3. ^ The Screen In Review; Dickens' 'A Christmas Carol,' With Alastair Sim Playing Scrooge, Unveiled Here, Bosley Crowther, The New York Times, November 29, 1951
  4. ^ TIME review, December 3, 1951