סרבנות מיסים
התנגדות למיסים היא סירוב לשלם מיסים מתוך התנגדות לממשלה שמטילה את המיסים (למשל, במקרה של שלטון זר), או למדיניות הממשלה, או התנגדות מוחלטת למיסים. סרבנות מיסים היא צורה של פעולה ישירה, ואם היא מפירה חוקים או תקנות שנוגעים למיסים, היא צורה של מרי אזרחי. דוגמאות למאבקים שכללו סרבנות מיסים הן צעדת המלח שהוביל מוהנדס קרמצ'נד גנדי, ומאבקים מסוימים למען זכות בחירה לנשים.
סרבנות מיסי מלחמה היא הסירוב לשלם חלק או את כל המיסים שמיועדים למימון מלחמה, והיא סוג של התנגדות לא אלימה. סרבנות מיסי מלחמה יכולה להתבצע בידי סרבני מצפון, פציפיסטים, או כאלה המוחים נגד מלחמה מסוימת. כאשר רק חלק ממס הכנסה מופנה לשימוש צבאי, סרבני מיסי מלחמה יכולים להימנע או לסרב לשלם חלק או את כל מה ההכנסה. למשל, יש כאלה שיבחרו להימנע מלשלם מס על ידי כך שיחיו חיים פשוטים מתחת לסף מס ההכנסה.
בארצות הברית נהוג להבחין בין מוחי מיסים (Tax protesters), המאמינים שחוקי המס (או חלקם) מנוגדים לחוקה, או בלתי תקפים מסיבה אחרת, ובין מתנגדי מיסים (Tax resisters), שמסרבים לשלם מיסים (או חלק מהמיסים) מסיבות שונות אך לא מתוך אמונה שחוקי המס הם בלתי חוקתיים או בלתי תקפים.
הצורות העתיקות והנפוצות ביותר של מיסים היו הקורווה והמעשר כספים, שתיהן היו קיימות מראשית הציוויליזציה. הקורווה היו עבודות כפייה שהוטלו מטעם המדינה על איכרים שהיו עניים מדי מכדי לשלם מיסים ("עבודה" בספרות מצרים העתיקה היא מילה נרדפת למיסים).
מאחר שמיסוי נתפש לעיתים קרובות כמדכא, ממשלות תמיד נאבקו בסרבנות מיסים. סרבנות מיסים הייתה חלק משמעותי בנפילת אימפריות רבות, כגון: מצרים העתיקה, האימפריה הרומית, האימפריה הספרדית והאימפריה האצטקית.
דיווחים על סרבנות מיסים קבוצתית כוללים את סירוב הקנאים לשלם מס גולגולת במהלך המאה ה־1, דבר שהגיע לשיאו במרד הגדול. אירועים היסטוריים נוספים שכללו סרבנות מיסים הם המגנה כרטה, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית.
סרבני מיסי מלחמה לרוב מדגישים את הקשר בין מס ההכנסה למלחמה. בבריטניה מס ההכנסה הונהג ב־1799, בשביל לשלם על כלי נשק ואספקה בהכנה למלחמות הנפוליאוניות, בעוד שהממשלה הפדרלית של ארצות הברית הטילה מס הכנסה לראשונה ב־1861, בשביל לשלם על מלחמת האזרחים האמריקנית.
תפישות ומטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרבני מיסים באים ממגוון רקעים רחב וממגוון אידאולוגיות ומטרות רחב באותה מידה. לדוגמה, הנרי דייוויד תורו וויליאם לויד גאריסון שאבו השראה מהמהפכה האמריקנית והפציפיזם של אגודת הידידים. חלק מסרבני המיסים לא מוכנים לשלם מיסים מאחר שהמצפון שלהם לא מאפשר להם לממן מלחמות, ועוד אחרים לא משלמים מיסים כחלק מניסיון לבצע הפיכה של הממשל.
ישנם סרבני מיסים המבצעים פעולות אלימות כגון ג'ון אדמס ופציפיסטים כגון ג'ון וולמאן; קומוניסטים כגון קרל מרקס וקפיטליסטים כגון ויויאן קלמס; אקקטיביסטים התומכים באי אלימות כגון אמון הנסי, ומנהיגי תנועות לשחרור כגון מוהנדס גנדי.
לב טולסטוי, אנרכיסט נוצרי, הפציר במנהיגי הממשל לשנות את תפישתם וגישתם ביחס למלחמות ולמיסים:
אם רק כל מלך, קיסר ונשיא היה מבין כי עבודתו בלכוון צבאות אינה עבודה מלאת כבוד ואינה חובה חשובה, כמו שהחנפנים שלו שכנעו אותו, אלא פעולה של הכנה לרצח מלאה בבושה ורוע – ואם כל אינדיבידואל פרטי היה מבין כי תשלום המיסים שלו המשמשים כדי לשכור ולצייד חיילים, ומעל הכול, השירות הצבאי עצמו, אינם עניינים של אדישות, אלא פעולות רעות ומלאות בושה שלא רק מאפשרות אלא גם משתתפות ברצח – אז אותו כוח של קיסרים, מלכים ונשיאים, שעכשיו מעורר את כעסנו, ושגורם להם להירצח, היה נעלם מעצמו.
שיטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדוגמה למספר השיטות העצום לסרבנות מיסים, להלן מוצגות מספר דרכים, חוקיות ולא חוקיות שסרבני מיסים משתמשים בהן:
חוקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשלום תחת מחאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם אזרחים המשלמים את מסיהם, אבל מצרפים מכתבי מחאה לטופסי המיסים. דרך אחרת למחות היא כתיבת ההמחאה על גבי מושב אסלה או על טיל דמה. אחרים משלמים בדרך שיוצרת אי נוחות לאוספי כספי המיסים, לדוגמה, בתשלום כל סכום המיסים במטבעות בעלי ערך נמוך. השיטה האחרונה יעילה פחות במדינות בעלות הגבלה על כמות הכסף המזומן בעסקה אחת, כגון אנגליה, בה מותר לשלם לכל היותר עשרים מטבעות פאונד אחד.
שינוי אורח החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרבני מיסים מסוימים משנים את סגנון חייהם כך שיהיו חייבים למדינה פחות מיסים. למשל, כדי להימנע מלשלם מיסי צריכה על אלכוהול, סרבן מיסים יכול לייצר בביתו משקאות אלכוהוליים מסוימים, כגון יין ובירה. כדי להימנע ממיסים על דלק, אדם יכול להשתמש בטכניקות מיחזור. כדי להימנע ממס הכנסה, אדם יכול להוריד את רמת הכנסתו מתחת לסף מס ההכנסה, על ידי אימוץ חיים פשוטים. לדוגמה, אדם בישראל לא משלם מס הכנסה אם הכנסתו היא מתחת למשכורת מינימום חודשית.
התנגדות למלחמה הובילה מספר אנשים להוריד את רמת הכנסתם מתחת לסף מס ההכנסה על ידי אימוץ סגנון חיים פשוט. אנשים אלה מאמינים כי ממשלתם מעורבת בפעולות לא מוסריות, לא אתיות או הרסניות כגון מלחמה, ותשלום מיסים מממן פעולות אלה.
בלתי חוקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחמקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרבן מיסים יכול להחליט להוריד את סכום המיסים אותו הוא משלם דרך התחמקות לא חוקית מהתשלום. לדוגמה, דרך אחת להימנע מתשלום מס הכנסה היא לעבוד רק עם כסף מזומן, ובכך להימנע מידיעת רשויות המיסים על ההכנסה.
בחירת נמען המס
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מסרבני המיסים מסרבים לשלם את כל או חלק ממיסיהם, אבל לאחר מכן תורמים תרומה שוות ערך לצדקה. בכך הם מראים כי סרבנות המיסים שלהם לא נובעת ממניעים אנוכיים ושיש להם את הרצון לתרום לטובת הכלל. למשל, ג'וליה באטרפליי היל סירבה לשלם סכום של כ־150,000$ במיסים פדרליים, ותרמה את הסכום הזה לתוכניות בתי ספר, אומנויות ותרבות, גנים ציבוריים, תוכניות תמיכה באינדיאנים, תוכניות חלופיות למאסר ותוכניות לשמירה על איכות הסביבה. היא אמרה:
אני למעשה לוקחת את הכסף ששירות המיסים אומר שמגיע לו ונותנת אותו למקומות שהכסף שלנו אמור להגיע אליהם. ובמכתב שלי לרשות המיסים אני אומרת: "אני לא מסרבת לשלם מיסים. אני למעשה משלמת אותם, אבל אני משלמת אותם לאיפה שהם שייכים כי אתם מסרבים לעשות את זה."
קבוצות מסוימות בארצות הברית עובדות כעת על ניסיון להפוך את סרבנות המיסים המשמשים למלחמה לחוקית.
סירוב לשלם מיסים מסוימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מסרבני המיסים מסרבים לשלם רק חלק מהמסים, מסיבות שונות כגון חוסר הסכמה עם אופן השימוש במס, הסיבות לאיסופו או כי קל יותר לסרב לשלמו. למשל, בארצות הברית חלק גדול מסרבני המיסים מסרבים לשלם את המס הפדרלי על טלפון. המס הוצא לפועל בשביל המלחמה בספרד והועלה בזמני מלחמה. הדבר הפך את המס למושא סימבולי המשמש דוגמה למיסי מלחמה.
סירוב לשלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצורה הכי דרמטית ומאפיינת של סרבנות מיסים היא הסירוב לשלם מס, בין אם בהתעלמות שקטה מההודעה על המס ובין אם בהכרזה על אי התשלום שלו. חלק מסרבני המיסים מסרבים לשלם רק חלק מהמס. למשל, סרבני מיסי מלחמה מסוימים מסרבים לשלם אחוז מהמיסים שלהם הזהה לאחוז אותו המדינה מוציאה על הוצאות צבאיות. אחרים יכולים לא לשלם או לשלם סכומים סמליים, כמו בארצות הברית, בה סרבני מיסים מסוימים משלמים או לא משלמים 17.76%/17.76$ (סמלי לשנת הקמת ארצות הברית, 1776) או 10.40%/10.40$ (כמו מספר הטופס 1040 בו הממשלה בארצות הברית משתמשת להודעה על מס הכנסה).