סרגיס הראשון ג'אקלי

סרגיס הראשון ג'אקלי
სარგის I ჯაყელი
מדינה	אתאבגות סאמצחה
פטירה	1285
דת	נצרות גאורגית אורתודוקסית
שושלת בית ג'אקלי (אנ')
תואר	מתאווארי (נסיך)
אב	בֶּכָּה ג'אקלי
צאצאים	בכה הראשון ג'אקלי
	1268–1285; (כ־17 שנים)
	→ הראשון בכה הראשון ג'אקלי ←

סַרְגִּיס הראשון ג'אקלי (בגאורגית: სარგის I ჯაყელი; נפטר בשנת 1285) היה נסיך שליט (מתאווארי) גאורגי מבית ג'אקלי (אנ') שהפך לנסיך השליט הריבוני הראשון של אתאבגות סאמצחה בשנת 1268.

קורות חייו

סרגיס היה בנו של בֶּכָּה ג'אקלי, שנהרג בקרב כנגד המונגולים בשנת 1220, ונכדו של איוואן הראשון ג'אקלי (אנ'), אריסתווי ("דוכס") וסיפאהסלר ("קונסול")^[1] מסאמצחה. היה לו אח מבוגר, איוואן הידוע גם בשם פאפא, שלחם יחד עמו כנגד הכוחות הפולשים מהנסיכויות הבייליקיות באנטוליה בפיקודו של סבם בסביבות 1245. עד אז, ממלכת גאורגיה הייתה תחת הגמוניה פוליטית מונגולית והייתה בדעיכה.

מאוחר יותר מופיע סרגיס ברשומות ההיסטוריות בתור הסיפאהסלר^[1] של סאמצחה, ככל הנראה ירש את סבו איוואן הראשון, שנפטר כפי הנראה בסביבות 1247. סרגיס היה נאמן למלך דוד השביעי אולו (אנ'), אשר שהתקומם כנגד השליטה של האילח'אנים המונגולים והפקיד את כוחותיו תחת פיקודו של ג'אקלי ב-1260. בדצמבר 1260, פיקד סרגיס על כוח של 8,000 מורדים. הוא הצליח לתפוס כ-20,000 חיילים בראשות הגנרל המונגולי ארע'ון אקא (אנ') בסביבות טָשִׁיסְקָארִי (גאו') ואַחַלְדָּאבָּה (אנ'). בעוד מפגש ראשוני של 1,500 חיילי חיל החלוץ הגאורגי 1,500 כנגד 6,000 הפרשים של ארע'ון היה מוצלח, בסופו של דבר הוכרעו המורדים כאשר הכוחות העיקריים של ארע'ון הצטרפו ללחימה, לאחר שארע'ון שוכנע על ידי האציל הגאורגי שהיה נאמן לו, קָאחָה תּוֹרֶלִי (גאו'), מלסגת. סרגיס נסוג למפקדתו של המלך דוד השביעי באָצְקוּרִי (גאו'), ובמאי 1261 הוא הצליח לעצור את התקפתו של ארע'ון על מבצר אבותיו צִיחִיסְגְּ'ווָארִי (גאו'). מאוחר יותר ויתרו, דוד השביעי וסרגיס, על המאבק והצטרפו לדוד השישי נארין, בן דודו ושליט משותף של דוד השביעי במערב גאורגיה.

בשנת 1262 התלווה סרגיס לדוד השביעי לחצר האיל-חאן. דוד לקח על עצמו את האשמה במרד במטרה להציל את ממלכתו מפני זעמו של הולאגו חאן, תוך ציון השחיתות של פקידי המס של האיל-חאן כעילה למרד. בערך באותו זמן, הוא השתתף במאבקו של האיל-חאן נגד השליט המונגולי המתחרה ברקה חאן (אנ') מאורדת הזהב, ולפי הנטען הציל את חייו של הולאגו במהלך קרב. עם שובו לטביליסי נכלא סרגיס, אך שוחרר במהירות באמצעות התערבותו של האיל-ח'אן. בשנת 1266, לאחר שהרגיש כי נבגד, התנתק סרגיס מהחצר הגאורגית, אך נשאר וסאל נאמן לאיל-ח'אנים וקיבל מהולאגו מעמד של אינג'ו (גאו').^[2] משמעות הדבר היא שסאמצחה הפכה למעשה לעצמאית מהכתר הגאורגי והוכפפה תחת שלטון ישיר של האיל-ח'אן.^[3] עם זאת, הקשר של סרגיס עם החצר הגאורגית לא נותק לחלוטין, מכיוון שמוזכר כמי שקיבל את אות הכבוד של "האדון הרם של האוצר" תחת דמטרה השני מגאורגיה (אנ') (1270–1289).^[4] בערוב ימיו חלה סרגיס וסיים את חייו לאחר שפרש במנזר סָפָארָה (אנ') תחת השם סָאבָּא, וירש אותו בנו בכה הראשון ג'אקלי.^[5] בכה בנה כנסייה במנזר והקדיש אותה לאביו, סאבא הקדוש, כשאביו היה עדיין בחיים.^[6]^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרגיס הראשון ג'אקלי בוויקישיתוף

הערך סַרְגִּיס הראשון באנציקלופדיה הגאורגית סובייטית (אנ') כרך 9, עמוד 101, טביליסי, 1985, (בגאורגית)

הערות שוליים

^ ¹ ² סיפאהסלר (אנ') - 'מפקד הצבא' בפרסית. ראו גם אמירספסלר וספאהבד (אנ') בפרסית עתיקה - ראש האבירים/פרשים
^ חאסינג'ו (גאו') - חסי או אינג'ו - אדמות החזקה של אילחיאנים בתקופת השלטון המונגולי באיראן. בתקופה זו, אינג'ו וחאסי הפכו לשם נרדף באיראן. אינג'ו נקראה על שם האדמה השייכת לאילח'אן ולבני משפחתו. חאסינג'ו כללה בעיקר אדמות שהוחרמו מאדונים פיאודליים מקומיים, בירושה מאב לבן והייתה פטורה ממסי מדינה. הכנסתו של חאסינג'ו הייתה רכושם האישי של האילח'אנים, והזכות לגבות מיסים בוטלה ברובה. במהלך תקופה זו ערערה מערכת חאסינג'ו את שלמות הממלכה הגאורגית.
^ George A. Lane (2003), Early Mongol Rule in Thirteenth-Century Iran: A Persian Renaissance, A Persian Renaissance, p. 55. הוצאת ראוטלג', P.55, מסת"ב 0-415-29750-8
^ וחושטי (אנ') (1745), ИСТОРИЯ ЦАРСТВА ГРУЗИНСКОГО (היסטוריה של ממלכת גאורגיה: חיי של סאמצחה-קלארג'תי), (ברוסית)
^ ציסאנה אבולדזה, სარგის ჯაყელი / ციხისჯვარელი, ათაბაგი XIII ს. მეორე ნახევარი (דמויות גאורגיות היסטוריות), המרכז הלאומי לכתבי-יד של גאורגיה, (בגאורגית)
^ פָּרְמֵן זַכַּרִיָּה (גאו') (1983), Памятники Восточной Грузии (מונומנטים של מזרח גאורגיה), מוסקבה
^ ‏דוד חושטאריה‏ (Q130309911), Medival Georgian Churches: a concise Overview of Architecture, P.115 (באנגלית)

הקודם: ראשון	נסיך אתאבגות סאמצחה 1268–1285	הבא: בֶּכָּה הראשון ג'אקלי

[סיפאהסלר-1] ¹ ² סיפאהסלר (אנ') - 'מפקד הצבא' בפרסית. ראו גם אמירספסלר וספאהבד (אנ') בפרסית עתיקה - ראש האבירים/פרשים

[2] חאסינג'ו (גאו') - חסי או אינג'ו - אדמות החזקה של אילחיאנים בתקופת השלטון המונגולי באיראן. בתקופה זו, אינג'ו וחאסי הפכו לשם נרדף באיראן. אינג'ו נקראה על שם האדמה השייכת לאילח'אן ולבני משפחתו. חאסינג'ו כללה בעיקר אדמות שהוחרמו מאדונים פיאודליים מקומיים, בירושה מאב לבן והייתה פטורה ממסי מדינה. הכנסתו של חאסינג'ו הייתה רכושם האישי של האילח'אנים, והזכות לגבות מיסים בוטלה ברובה. במהלך תקופה זו ערערה מערכת חאסינג'ו את שלמות הממלכה הגאורגית.

[3] George A. Lane (2003), Early Mongol Rule in Thirteenth-Century Iran: A Persian Renaissance, A Persian Renaissance, p. 55. הוצאת ראוטלג', P.55, מסת"ב 0-415-29750-8

[4] וחושטי (אנ') (1745), ИСТОРИЯ ЦАРСТВА ГРУЗИНСКОГО (היסטוריה של ממלכת גאורגיה: חיי של סאמצחה-קלארג'תי), (ברוסית)

[5] ציסאנה אבולדזה, სარგის ჯაყელი / ციხისჯვარელი, ათაბაგი XIII ს. მეორე ნახევარი (דמויות גאורגיות היסטוריות), המרכז הלאומי לכתבי-יד של גאורגיה, (בגאורגית)

[6] פָּרְמֵן זַכַּרִיָּה (גאו') (1983), Памятники Восточной Грузии (מונומנטים של מזרח גאורגיה), מוסקבה

[7] ‏דוד חושטאריה‏ (Q130309911), Medival Georgian Churches: a concise Overview of Architecture, P.115 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]