סרטן ראש צוואר
 | |
| תחום |
אונקולוגיה  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
head and neck |
| גורמי סיכון |
עישון |
| טיפול |
|
| סיווגים | |
| ICD-10 |
C07, C32, C14, C33 |
  | |
סרטן ראש צוואר (באנגלית: Head and neck cancer) הוא קבוצת סרטן היכול להתפתח בכל אחד מהאזורים באזור הראש צוואר כמו פה, אף, גרון, סינוסים או בבלוטות הרוק. תסמינים לסרטן ראש וצוואר עשויים לכלול גוש או כאב שאינו נרפא, כאב גרון שלא נעלם, בעיות בליעה או שינוי בקול. ייתכנו גם דימומים חריגים, נפיחות בפנים או קשיי נשימה. לעיתים קרובות ניתן לרפא סרטן ראש וצוואר אם הוא מאובחן מוקדם.[1]
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תזונה: צריכה מוגזמת של ביצים, בשרים מעובדים ובשר אדום נמצאו קשורים לעלייה בשיעור סרטן הראש והצוואר. לעומת זאת, צריכת ירקות נמצאה כמגינה בפניי סרטן ראש צוואר.
- צריכת אלכוהול וטבק: עישון טבק הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לכלל סוגי סרטן ראש צוואר. למעשני הסיגריות יש סיכון מוגבר לכל החיים לסרטן הראש והצוואר שגדל פי 20 עד 25 בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיכון של מעשן לשעבר לפתח סרטן ראש וצוואר מתחיל להתקרב לסיכון בקרב האוכלוסייה הכללית רק לאחר 15 שנה מרגע הפסקת העישון. השכיחות הגבוהה של שימוש בטבק ואלכוהול ברחבי העולם והקשר הגבוה בין סוגי סרטן אלו לחומרים אלו הופכת אותם ליעדים אידיאליים למניעה מוגברת של סרטן. חומרים מסרטנים אחרים הסביבתיים החשודים כגורמים פוטנציאליים לסרטן ראש וצוואר כוללים חשיפות תעסוקתיות כמו זיקוק עפרות ניקל, חשיפה לסיבי טקסטיל ועיבוד עץ ושימוש במריחואנה.
- החזר חומצי מהקיבה (עלייה של חומצת הקיבה מעלה לכיוון הפה): מצב זה אופייני לאנשים הסובלים מרפלקס קיבתי-ושטי (GERD). ריפלקס חומצי עלול לפגוע בוושט ולגרום למצב בשם ׳הוושט על שם בארט׳. במצב זה, תאים לא תקינים מתפתחים בקצהו התחתון של הוושט. זהו אינו גידול סרטני, אולם עם הזמן חלק קטן מהלוקים במצב זה (בערך 1 ל-100) עלולים לפתח סרטן ושט מסוג בלוטי. עודף משקל יכול להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן הוושט. ייתכן כי סיכון זה נובע מכך שהחזר חומצי ממושך נפוץ יותר בקרב אנשים עם עודף משקל.
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחנות ראשונית יכולה להתבצע באמצעות: בדיקה גופנית (למשל – מישוש גוש חשוד), בדיקות דימות הכוללים: צילומי רנטגן, MRI, CT ועוד, שיכולים לספק לרופא תמונה טובה לגבי מקום הגידול וגודלו. יתרון הבחנות מסוג זה נובעת מכך שההבחנה הראשונית מתבצעת מבלי לבצע בדיקה פולשנית. אבחנה סופית נקבעת על סמך בדיקת רקמה (קבוצת תאים) מהאיבר שחושדים כי נפגע מסרטן. הרקמה נבדקת במעבדה הפתולוגית בעזרת מיקרוסקופ. דגימת רקמה נלקחת באמצעות ביופסיה (הוצאת חתיכה קטנה מהאיבר המעורב) או במהלך ניתוח להסרת הגוש הנמצא באיבר או להסרת האיבר כולו. חשיבות ביצוע הביופסה נצרכת כדי לבדוק אם הגידול ממאיר ולעמוד על אופיו. בשנים האחרונות התפתחו בדיקות גנטיות לאיתור מוקדם לסיכון לחלות בסרטן. בדיקות אלו מנתחות את המטען הגנטי של הנבדק ומנסות לאתר מוטציות הידועות כגורמות למחלה, ובכך הופכות את הגילוי המוקדם של הסרטן למדויק יותר.
סימנים ותסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטן ראש וצוואר מתחיל בדרך כלל בתסמינים שנראים כלא מזיקים, כמו בלוטת לימפה מוגדלת בחלק החיצוני של הצוואר, כאבי צוואר, כאב גרון או קול צרוד. עם זאת, במקרה של סרטן ראש וצוואר, מצבים אלה עשויים להימשך ולהיות כרוניים. יכול להיות שיש גוש או כאב בגרון או בצוואר שלא מתרפא או נעלם. ייתכן ובליעה קשה או כואבת. הדיבור עשוי להיות קשה. ייתכן גם כאב אוזניים מתמשך. תסמינים אחרים יכולים לכלול: גוש בשפה, בפה או בחניכיים, כיבים או פצעים בפה שאינם נרפאים, דימום מהפה או חוסר תחושה, ריח רע מהפה, כאבים בלשון. ייתכנו גם סינוסים נפוחים, ירידה במשקל וקצת חוסר תחושה או שיתוק של שרירי הפנים. הבדיקה השגרתית לבירור חשד לסרטן ראש וצוואר היא בדיקת רופא אף אוזן גרון. בדיקות הדמיה המאפשרות לאבחן גידולים באזור הראש והצוואר הם אולטרסאונד, MRI, בדיקת CT רגילה או בדיקת PET CT, כאשר האבחנה סופית נעשית באמצעות ביופסיה הנערכת לעיתים בהרדמה.
סרטן חלל הפה[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרצינומה, גידול סרטני שמקורו ברקמת אפיתל, של חלל הפה. סרטן תאי זה נפוץ באזורי הפה, כולל השפה הפנימית, הלשון, רצפת הפה, החניכיים. סרטן הפה קשור מאוד לשימוש בטבק, כמו גם שימוש כבד באלכוהול. סרטן באזור זה, במיוחד הלשון, מטופלים בתדירות גבוהה יותר בניתוחים מאשר סוגי סרטן ראש וצוואר אחרים. ניתוחים לסרטן הפה כוללים:
- כריתת מנדבולולציה (הסרת הלסת התחתונה או חלק ממנה)
- כריתת גלוס (הסרת לשון, יכולה להיות מוחלטת או חלקית)
הפגם מכוסה / משופר בדרך כלל על ידי שימוש בחלק אחר בגוף ו / או שתלי עור ו / או לבישת תותבת.
סרטן חלל הסינוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית סוגי סרטן אלה הם גידולים סרטנים שמקורם ברקמת אפיתל. סוגים מסוימים של סרטן עלולים להתפתח בעור הנחיר ובתוך האף. החלק העליון ביותר של הלוע, שנמצא מאחורי האף, נקרא לוע האף. סוגים של סרטן המתפתחים באזור זה נקראים סרטן לוע האף.
גידולים בחלל האף והסינוסים נדירים. הם מהווים סה"כ 1% מכלל הגידולים בגוף ורק כ-3-5% מכלל הגידולים באזור הראש והצוואר. גידולים אלו שכיחים מעט יותר בגברים מבנשים והגיל הממוצע להופעתם הוא כ-50.
הוושט הוא צינור ארוך ושרירי המחבר בין הלוע לקיבה ומהווה חלק ממערכת העיכול. אורכו של הוושט בגופם של אנשים בוגרים הוא כ-25 ס"מ. סרטן הוושט מתרחש באזור האף, האזור בו חללי האף וצינורות האוסטאצ'ים מתחברים לחלקו העליון של הגרון. הגורמים לסרטן הוושט אינם ידועים, אך ישנם גורמים שיכולים להעלות את הסיכון למחלה, כמו: ריפלקס העלאת חומצת הקיבה לכיוון הוושט, השמנת יתר, עישון ועוד.[3]
סרטן המתחיל בגרון או ב"תיבת הקול". אם סרטן הגרון מתפשט, יהיו ברוב המקרים תאי סרטן בבלוטות לימפה צוואריות. תאי הסרטן יכולים גם להתפשט לבסיס הלשון, לאיברים אחרים בצוואר ובלוע, לריאות ולשאר חלקי הגוף. הטיפול יכול לכלול כריתה בלייזר של נגעי חוט הקול הקטנים, כריתת גרון חלקית או הסרת כל הגרון. אם הוסר הגרון כולו, מחדירים צינור אל תוך קנה הנשימה המקשר אותו עם האוויר החיצון כדי לשמור על מעבר פתוח לאוויר העוקף את מערכת הנשימה.
סרטן קנה הנשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטן קנה הנשימה הוא סרטן נדיר שמכונה בדרך כלל סרטן ריאות. קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה, סרטן ריאה מסוג תאים קטנים וסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים. סוגים שונים אלה מתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה. ישנם מספר תסמינים למחלת סרטן הריאות, העיקריות שבהם: שיעול מתמשך, דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, קוצר נשימה, שיעול והפרשה של ליחה דמית, צרידות, כאב בחזה או בכתף - ניתן לחוש בכאב עמום או חד בחזה בעת שיעול או בלקיחת שאיפה עמוקה, קוצר נשימה וקשיי בליעה.
סרטן בלוטות הרוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלוטות הרוק מייצרות רוק אשר שומר על לחות הפה. בלוטות הרוק נמצאות בשני אזורים עיקריים: קדמית לאוזניים ומתחת ללסת וללשון, וכן ניתן למצוא בלוטת רוק קטנות בכל חלל הפה והלוע. רוב הגידולים בבלוטות בת האוזן, הממוקמות בלחיים, הם גידולים שפירים, ומיעוטם סרטניים. גידולים של בלוטות הרוק הקטנות, הנמצאות בחלל הפה והלוע, הם לרוב סרטניים.
מניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הימנעות מגורמי סיכון מוכרים (כמתואר לעיל) היא צורת המניעה היעילה ביותר. בדיקות שיניים קבועות אצל רופא השיניים עשויות לזהות נגעים טרום סרטניים בחלל הפה. כאשר מאובחנים מוקדם, ניתן לטפל בקלות רבה יותר בסוגי סרטן הפה, הראש והצוואר והסיכויים להישרדות גוברים מאוד. בנוסף, שמירה על אורח חיים ותזונה בריאים נחשבת כמפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן. לעיתים קרובות מומלצת תזונה מבוססת ירקות וקטניות, בדגש על ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי), שום, כורכום, עגבניות (בעיקר מבושלות), אגוזים ועוד, לצד פעילות גופנית יומיומית מרובה.[4]
אפידמיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר המקרים החדשים של סרטן ראש וצוואר בארצות הברית היה 40,490 בשנת 2006. בסך הכל מתו 11,170 אנשים ממחלתם בשנת 2006. השכיחות העולמית עולה על חצי מיליון מקרים בשנה. בצפון אמריקה ובאירופה, הגידולים נובעים בדרך כלל מחלל הפה, עור המעי הגס או הגרון, ואילו סרטן האף-שכיח יותר במדינות הים התיכון ובמזרח הרחוק. בדרום מזרח סין ובטאיוואן, סרטן הראש והצוואר, ובמיוחד סרטן אף, הוא הגורם השכיח ביותר למוות בקרב גברים צעירים. בשנת 2008 היו 22,900 מקרים של סרטן חלל הפה, 12,250 מקרים של סרטן הגרון ו-12,410 מקרים של סרטן הלוע הגס בארצות הברית. בשנת 2002 צפויים 7,400 אמריקנים למות מסרטן מסוג זה. יותר מ-70% ממקרי סרטן הגרון נמצאים בשלב מתקדם כאשר התגלה. לגברים יש 89% יותר סיכוי להתגלות הסרטן לעומת הנשים, ובסבירות גבוהה פי שניים למות מסרטן זה. עישון ושימוש בטבק קשורים ישירות למקרי מוות מסרטן. הסיכון להתפתחות סרטן ראש וצוואר עולה עם הגיל, במיוחד לאחר 50 שנה.[5]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוחים משמשים כטיפול ברוב סוגי סרטן הראש והצוואר. בדרך כלל המטרה היא להסיר את התאים הסרטניים לחלוטין. זה יכול להיות מסובך במיוחד אם הסרטן נמצא בקרבת הגרון ויכול לגרום לכך שאדם אינו יוכל לדבר. בדרך כלל משתמשים בניתוחים בכריתה חלקית או מלאה של בלוטות הלימפה כדי למנוע התפשטות נוספת של המחלה. ניתוח לייזר CO 2 הוא גם סוג אחר של טיפול. מיקרו-כירורגיה בלייזר טרנס-אורלי מאפשרת למנתחים להסיר גידולים מהתיבה הקולית ללא חתכים חיצוניים. זה גם מאפשר גישה לגידולים שלא ניתן להגיע אליהם באמצעות ניתוח רובוטי. במהלך הניתוח עובדים מנתחים ופתולוגים יחד כדי להעריך את מידת כריתת הכריתה, ובכך למזער את כמות הרקמה הרגילה שהוסרה או נפגעה. טכניקה זו מסייעת להקנות לאדם כמה שיותר פונקציה של דיבור ובליעה לאחר הניתוח.
טיפול בקרינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול בהקרנות הוא צורת הטיפול הנפוצה ביותר. ישנן צורות שונות של טיפולי קרינה המשמשות בדרך כלל לטיפולי סרטן הראש והצוואר.
מטרות הטיפול העיקריות הן הריסת כל תאי הגידול הסרטני כדי לנסות ולרפא את החולה ממחלתו והקטנת הגידול- כאשר אין דרך להשיג ריפוי מלא. כימותרפיה יכולה לצמצם את היקף הגידול הסרטני, לעכב את התקדמות המחלה או אף להביא להפוגה. במקרה כזה הטיפול הכימי ניתן כדי להאריך את חיי המטופל ולשפר את איכות חייו. התרופות הכימיות הורסות תאים סרטניים באמצעות הפרעה למחזור החיים שלהם. התאים המושפעים ביותר הם אלו המתחלקים מהר יותר. מאחר שהתרופות הכימיות מפריעות להתחלקות תאים במנגנונים שאינם ספציפיים לתאים הסרטניים, הן עלולות להשפיע גם על רקמות גוף בריאות, בעיקר של אלו בהן חלוקת התאים היא מהירה, לדוגמה, בריריות מערכת העיכול, מח העצם וזקיקי השיער. עקב כך, ייתכנו בעקבות הטיפול הכימי תופעות לוואי הקשורות במערכות אלו, כגון שלשולים, פצעים בפה, נשירת שיער וירידה בערכי ספירת הדם. עם זאת, עלולות להינזק גם רקמות בריאות, שחלוקת התאים בהן אינה מהירה.[6]
אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. טיפול אימונותרפי הוא חלק מקבוצת טיפולים הנקראים 'טיפול מכוונן לסרטן׳ (Targeted Therapy, או 'טיפול ממוקד מטרה' או 'ביולוגי') אשר עושה שימוש במערכת החיסון של המטופל/ת לצורך תקיפת תאי הגידול בצורה יעילה וטובה יותר. בניגוד לתרופות כימיות (כימותרפיה), הפועלות על כל תאי הגוף אשר מתחלקים בקצב מהיר, בין שהם ממאירים ובין שלא, תרופות אימונותרפיות פועלות על מולקולות ספציפיות בתא שקשורות למחלת הסרטן.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחל טלשיר, המחלה ההיא, עם עובד, 2007
- דויד סרואן שרייבר, לא לסרטן, מודן, 2008
- יעקב שהם, הסרטן כאתגר: תגליות מדעיות ותובנות חדשות - מקור לתקווה, מודן, 2013. אוניברסיטה משודרת, 2013.
- סידהרתא מוּחֶרג'י, מלכת כל המחלות: ביוגרפיה של מחלת הסרטן. (The Emperor of all Maladies: A Biography of Cancer) מאנגלית: יוסי מילוא. עם עובד 2013. ISBN 978-965-13-2340-9
- מחקר סרטן הפה, ד"ר מרילנה ורד, בית הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האגודה למלחמה בסרטן
- הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות
חקר הסרטן במכון ויצמן, 1953- ארז גרטי, המלחמה בסרטן – האם אנחנו מנצחים או מפסידים?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 באוגוסט 2009
- ארז גרטי, נושא החודש אוקטובר 2010 – מחלת הסרטן, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 בספטמבר 2010
- חולי סרטן, באתר כל זכות
- אשכול כתבות על מחקרים בנושא הסרטן, באתר "הידען"
- סרטן הריאות - גורמים להיווצרותו, סימפטומים לגילוי מוקדם ועוד, באתר "בריאות הריאה"
- ריכוז מחקרים בנושא סרטן הריאה, באתר מחקרים
- [1]
- אפידמיולוגיה ומגמות של סרטן הפה והלוע בישראל בין השנים 2006-2011
- קביעת שלב המחלה באתר אנציקלופדיית האונקולוגיה
- מניעה ואבחון מוקדם של סרטן הגרון באתר מרפאת א.ר.ם
- סרטן הגרון באתר בית החולים רמב"ם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.cancerinfo-davidoff.co.il/document/50,6712,24892.aspx
- ^ Silverman, S. (2003). Oral cancer (Vol. 1). PMPH-USA.
- ^ Enzinger, P. C., & Mayer, R. J. (2003). Esophageal cancer. New England Journal of Medicine, 349(23), 2241-2252.
- ^ Dragsted, L. O., Strube, M., & Larsen, J. C. (1993). Cancer‐Protective Factors in Fruits and Vegetables: Biochemical and Biological Background. Pharmacology & toxicology, 72, 116-135.
- ^ רבינוביץ, ח., פרידנזון, א., וולך, נ., & חבוט, ב. (1995). חולים במחלות ממאירות בבית-חולים גריאטרי. Surveys and Reviews in Gerontology/סקרים וסקירות בגרונטולוגיה, (חוברת 97), 28-30.
- ^ Blot, W. J., McLaughlin, J. K., Winn, D. M., Austin, D. F., Greenberg, R. S., Preston-Martin, S., ... & Fraumeni, J. F. (1988). Smoking and drinking in relation to oral and pharyngeal cancer. Cancer research, 48(11), 3282-3287.
- ^ Couzin-Frankel, J. (2013). Cancer immunotherapy.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.