עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל השלמה המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עבר הירדן המקראי

אזכורו הראשון של עבר הירדן בתנ"ך הוא בימי אברהם, במלחמתו בארבעת מלכי עבר הנהר. על פי המסופר (בספר בראשית, פרק י"ד) הכו מלכי עבר הנהר את הרפאים, הזוזים, האימים והחורים בואכה לאילת. כולם היו עמי עבר הירדן.

לאחר יציאת מצרים בחרו שבטי ישראל על פי מאמר ה להיכנס לארץ ישראל דרך ערד ובאר שבע. הם פנו מזרחה, עקפו את אדום ומואב וכבשו את מרכזה וצפונה של עבר הירדן. תיאור המקום עבר הירדן מופיע לראשונה בפסוק הראשון של ספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן." עוד בימי משה רבנו בחרו שבט ראובן ושבט גד להתיישב בעבר הירדן המזרחי. מחשש לאיבוד זהותם הישראלית, צירף אליהם משה את חצי שבט מנשה. בי' בניסן^[1], באירוע הידוע בשם מעבר הירדן^[2], הוביל יהושע בן נון את תשעת השבטים הנותרים וחצי שבט מנשה לחציית מעברות הירדן בחרבה, מערבה, לתוך ארץ כנען היא ארץ ישראל – ראשיתה של תקופת ההתנחלות.

דוד המלך ושר צבאו יואב בן צרויה כבשו את ארץ עמון. שלמה המלך נשא את נעמה העמונית ממנה נולד בנו וממשיכו בשרשרת המלוכה – רחבעם. שלמה המלך שר בשיר השירים: "עינייך ברכות בחשבון". ברכה זו נמצאת בחיסבאן – חשבון המקראית. מלכי יהודה וישראל שלטו על אזורים שונים בעבר הירדן.

בימי בית שני

גם בימי בית שני התקיימה התיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי, באזור שכונה פראיה, בעיקר בחלקו המערבי הגובל באזור יריחו. האזור נכבש על ידי מלכי החשמונאים והיה לחלק בלתי נפרד מממלכתם. בעראק אל אמיר בנויה מצודה שהייתה שייכת למשפחת בית טוביה, ובחפירה ארכאולוגית התגלתה בה כתובת.

בעת החדשה

מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן.

בד' בחשון תרמ"ו, 1885 פרסם העיתון הצפירה את הכותרת "קנו אדמה בעבר הירדן", ובהמשך הידיעה נכתב כי "סופר מכתבי-העתי Jewish Chronicle מירושלים מודיע, כי שלושים יהודים ילידי צפת קנו בעבר הירדן אחוזה לעבודת האדמה"^[3].

ב-1921 הוציאה בריטניה (שקיבלה מנדט על שני עברי הירדן) את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה) במסגרת הספר הלבן הראשון, וייסדה בו את אמירות עבר הירדן, בראשות עבדאללה הראשון ותחת שלטון בריטי, שהפכה מאוחר יותר לממלכת ירדן^[4]. חלק קטן מן השטח ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, ובו מספר קיבוצים, נכלל בגבולות שטח המנדט של פלשתינה (א"י).

תחנת הכוח של רוטנברג, שהוקמה בנהריים, שכנה בחלקה בשטחה של עבר הירדן. גם היישוב היהודי תל אור, שבו גרו עובדי תחנת-הכח היהודיים, הוקם בשטח עבר-הירדן. היישוב היה היישוב היהודי היחיד בעבר הירדן והתקיים עד להתקפת הלגיון הירדני במאי 1948.

נהר הירמוך מחלק את עבר הירדן לשני חלקים:

החלק שמדרום לירמוך: שטחו 50,000 קמ"ר, רובם בשטח ממלכת ירדן, ששטחה 92,300 קמ"ר, (היא כוללת במזרחה גם שטחים שאינם מוגדרים כחלק מארץ ישראל).
החלק שמצפון לירמוך: שטחו 8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. 1,200 קמ"ר מתוכם (רמת הגולן) נכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, וסופחו אליה בשנת 1981, במסגרת חוק הגולן. סיפוח הגולן למדינת ישראל לא הוכר מבחינת החוק הבינלאומי.

קודם לקבלת ההחלטה על ייסוד אמירות עבר הירדן, העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.

התנועה היחידה כיום הקוראת לסיפוח עבר הירדן המזרחי אל מדינת ישראל היא תנועת ההתיישבות "נחלה" שהקימו הרב משה לוינגר ודניאלה וייס.

בהלכה

שאלת מעמדו ההלכתי של עבר הירדן המזרחי והשתייכותו לארץ ישראל נידונה בפוסקים.

לגבי עניינים מסוימים הוא נחשב כחלק מארץ ישראל ויש בו קדושת ארץ ישראל, והם מצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות ושביעית^[5]. מביאים ממנה עגלה ערופה^[6]. נוהג בה דין בתי ערי חומה^[7]. נתנו ממנה ערים ללויים^[8].

אמנם לגבי דברים רבים נחלקו האם עבר הירדן נחשב כארץ ישראל, והם:

קבורה – יש אומרים שהקבור בה כקבור בארץ ישראל^[9] ויש אומרים שנחשב כקבור בחוץ לארץ^[10].

חיבת הארץ – יש אומרים שמצווה לחבבה כארץ ישראל, ויש אומרים שאין בה מצוות חיבה^[11].

סגולות הארץ – ארץ ישראל מסוגלת לברכה בבנים, אוירה מחכים, ובה מתגלית הנבואה – יש אומרים שכל אלו נוהגים גם בעבר לירדן^[12] ויש חולקים^[10].

ביכורים – נחלקו במשנה^[13] האם מביאים ביכורים מעבר לירדן. להלכה פסקו שמביאים. המפרשים נחלקו האם החיוב הוא מהתורה^[14].

שתי הלחם – נחלקו הראשונים האם מביאים שתי הלחם מתבואת עבר הירדן^[15].

מבית שני ואילך

כתב הרמב"ם: "עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה^[16]. טעמו הוא שאף שבבית ראשון נהג שביעית מן התורה בעבר הירדן, בבית שני לא קידשו עולי בבל את עבר הירדן, ולכן נהגו בו שביעית רק מדרבנן. ולגבי ספיחין לא גזרו שם.

ראו גם

לקריאה נוספת

חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ד 1993, ספר ב: ארצות המנדט הבריטי, יחידה 3, חלק ב: אמירות עבר־הירדן בשנות העשרים, עמ' 163–272.
שמואל קליין, עבר הירדן היהודי, וינה, תרפ"ה.
צבי אילן, הניסיונות לרכישת אדמה ולהתיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי, 1891–1947, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" (בהדרכת פרופ' מרדכי אליאב), רמת גן, תשמ"א

קישורים חיצוניים

שְׁלומִי רֵייסְקִין, ביבליוגרפיה על יהודי עבר הירדן המזרחי, באתר "דעת"
יצחק גיל-הר, ‏הפרדת עבר-הירדן המזרחי מארץ-ישראל, קתדרה 12, תמוז תשל"ט, יולי 1979, עמ' 47–69
צבי אילן, ‏יצחק אהרן בלום ו'חברת חלוצי עבר הירדן', 1914-1903, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 139–152 (קטע מעובד)
צבי אילן, ‏לורנס אוליפנט ו'ארץ הגלעד', קתדרה 27, דצמבר 1982, עמ' 162-141
ישעיהו פרידמן, כיצד נקרע עבר הירדן מעל הבית הלאומי היהודי בארץ–ישראל, עיונים בתקומת ישראל 15, 2005
פרק 60 – דבר היום: שתי גדות לירדן. זו שלנו, זו גם כן? – על ארץ ישראל המזרחית בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הרבנית שרון רימון, שניים וחצי השבטים, באתר תורת הר עציון, 19 ביולי 2022.
הערך "עבר הירדן", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט
^ מאז 2016 נחוג המאורע במסגרת חג יום העלייה
^ הצפירה, ד' חשון תרמ"ו, 1885, "קנו אדמה בעבר-הירדן", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק : מושבות, עמוד 73
^ "Amir Abdullah's Bodyguard on Camels with Red, Green and White Standard at Far Left". World Digital Library. באפריל 1921. נבדק ב-2013-07-14. {{cite web}}: (עזרה)
^ שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'
^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'
^ ספר יהושע, פרק כ"א.
^ ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.
^ ¹ ² שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר
^ הדעות בפיסקה הקודמת
^ אוצר ארץ ישראל ח"ו עמוד 131
^ משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'
^ לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ח

[1] ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט

[2] מאז 2016 נחוג המאורע במסגרת חג יום העלייה

[3] הצפירה, ד' חשון תרמ"ו, 1885, "קנו אדמה בעבר-הירדן", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק : מושבות, עמוד 73

[WDL-4] "Amir Abdullah's Bodyguard on Camels with Red, Green and White Standard at Far Left". World Digital Library. באפריל 1921. נבדק ב-2013-07-14. {{cite web}}: (עזרה)

[5] שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.

[6] משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'

[7] תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'

[8] ספר יהושע, פרק כ"א.

[9] ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.

[:0-10] ¹ ² שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר

[11] הדעות בפיסקה הקודמת

[12] אוצר ארץ ישראל ח"ו עמוד 131

[13] משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'

[14] משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'

[15] לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.

[16] משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

אזורים בארץ ישראל
רמת הגולן וסביבתה	הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן
הגליל והעמקים	הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל
מישור החוף	מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי
הבקע הסורי-אפריקני	בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח
מרכז שדרת ההר המערבית	השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה
שאר עבר הירדן	הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום
הנגב	הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה