טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
שטח | 6.6 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 1,450 (2006) |
קואורדינטות | 32°01′22″N 35°10′49″E / 32.022777777778°N 35.180277777778°E |
אזור זמן | UTC +2 |
עג'ול (ערבית: عجّول) הוא כפר פלסטיני, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה וממוקם כ -19 ק"מ מצפון לרמאללה. ממזרח לכפר שני אתרים ארכאולוגיים וחורבות. אחת החורבות הן על שם תושב לשעבר של עג'ול, השייח' עבד. עג'ול נשלטת על ידי מועצת הכפר שבה שלושה חברים.
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. סביב הכפר שלושה אתרים ארכאולוגיים, ח'רבת אל-מושריקה ממזרח, ח'רבת וח'רבת ג'רוואן ממערב, בהם נערך סקר ארכאולוגי ונמצאו חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה הרומית בארץ ישראל[1]. בקצה הצפוני של הכפר ממוקם שייח' ח'ליל, מבנה מקאם שלידו קברים נוספים, תושבי הכפר מתחזקים את המקום והמבנה נשמר בשלמותו.
במאות ה-12 וה-13, בתקופה ממלכת ירושלים הצלבנית, היה עג'ול מאוכלס על ידי מוסלמים, על פי כתבי ההיסטוריון דיה אל-דין. במסגד בכפר יש כיתוב בקיר הדרומי המתוארך לשנת 1196. הכתובת היא בכתב איובי. חוקר התקופה הצלבנית ריינהולד רריכט הציע כי עג'ול היה המקום הצלבני שנקרא גול; אולם קלוד קונדר, מנהל המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל לא הסכים עם קביעתו.
בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, עג'ול הופיעה במרשמי המס העות'מאניים ב'נאחיה' (נפת) קודס. בכפר נרשמו 79 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, כרמים ועצי פרי, זיתים, עיזים וכוורות; סך הכל החזיקו 8,745 דונם עות'מאני. מחצית מההכנסות הועברו לווקף[2].
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן.
הכפר עג'ול ממוקם על מדרון סביב פסגה שגובהה 522 מטר מעל פני הים. בפסגה זו ממוקם מבנה מקאם "שייח' ח'ליל". מעיין הכפר "עין ע'גול" הוא בעל נביעה חזקה של כ-44,000 ק"ב בשנה. מי המעיין נאגרים לבריכה מקורה בשטח של כ-12 מ"ר ובריכה פתוחה בשטח של כ-10 מ"ר. המעין משקה בוסתן פרי. העמק שלמרגלות הכפר קרוי "ואדי עין דרא", במרכזו מעיין נוסף בשם "עין דרא". מעיין זה מספק את רוב תצרוכת המים של הכפר. מי המעיין נאגרים לבריכה מקורה וגדולה ומשם נשאבים דרך רשת של צינורות אל הכפר. רוב שטחו של העמק כולל חלקות אדמה המעובדות על ידי תושבי הסביבה. החקלאים באזור מגדלים ירקות אורגניים: שעועית, חסה, חציל, קישוא, פלפל, עגבנייה, כרוב וכרובית. עצי הדר: לימון, תפוז, קלמנטינה, אשכולית ופומלה, בנוסף יש במקום גם חלקות של רימונים וענבים[3].
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 79 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 292 תושבים, כולם מוסלמים[4].
על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית עג'ול מנתה 1,450 תושבים באמצע שנת 2006. במפקד של הלמ"ס בשנת 1997, רק 4.2% מאוכלוסיית עג'ול - שמנתה 1,026 איש - היו פליטים פלסטינים. קבוצת הגיל הגדולה ביותר בכפר הייתה ילדים עד גיל 14, המהווים 44.2% מהאוכלוסייה. כ -25.3% מהאוכלוסייה הם בין הגילאים 15 ל -29, 24.2% בין 30 ל -64, ותושבים מעל גיל 65, מהווים 6.3% מהאוכלוסייה. בפילוח המגדרי של עג'ול היו יותר גברים (51.7%) מאשר נשים (49.3%). במפקד של הלמ"ס בשנת 2007, הנתונים של אוכלוסיית עג'ול הראו שאוכלוסיית הכפר קטנה ל-1,237 בני אדם, מהם 601 גברים ו -636 נשים.
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |