לידה |
1974 (בת 50 בערך) שבלי, ישראל |
---|---|
מדינה | מדינה פלסטינית |
לאום | פלסטיני |
מקום מגורים | ירושלים, ברלין |
עיסוק | סופרת, פובליציסטית, מרצה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת מזרח לונדון |
שפות היצירה | ערבית |
תחום כתיבה | ספרות, תרבות |
סוגה | social novel, מסה, narration, מחזה |
יצירות בולטות | "פרט משני" (تفصيل ثانوي) |
עדניה שבלי (בערבית: عدنية شبلي; נולדה ב-1974) היא סופרת פלסטינית המתגוררת לסירוגין בברלין ובירושלים. ספרה "פרט משני" היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס בוקר בשנת 2021.
עדניה שבלי נולדה בשנת 1974.[1] היא השלימה את לימודיה בתקשורת ועיתונאות לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת התזה שלה הגישה בשנת 2001. לאחר השלמת לימודיה שבלי עבדה בתחום האמנות החזותית במוסדות תרבות פלסטיניים חשובים, ביניהם תיאטרון אל-חכוואתי בירושלים ובמרכז אלסכאכיני לתרבות ברמאללה בה התגוררה עד לשנת 2004.[2] לאחר מכן עברה ללונדון ללימודי דוקטורט במדיה ולימודי תרבות באוניברסיטת מזרח לונדון אותם השלימה בשנת 2009.[3] בעבודת הדוקטורט שלה עסקה שבלי באופן סקירת גופי התקשורת בבריטניה ובצרפת את אירועי 11 בספטמבר 2001.[4] שבלי המשיכה לפוסט-דוקטורט במכון אירופה במזרח התיכון (EUME - Europe in the Middle East) ובמוסד ללימודים מתקדמים בברלין (Wissenschaftskolleg zu Berlin).[5][6] בנוסף, שבלי לימדה כמרצה באוניברסיטת נוטינגהאם בין השנים 2005–2009 וכמרצה אורחת בבבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז (L'École des hautes études en sciences socials -EHESS) בשנת 2008. בין השנים 2012–2013 לימדה במכון ללימודי נשים באוניברסיטת ביר זית שברמאללה.[7]משנת 2013, שבלי מרצה במחלקה לפילוסופיה ולימודי תרבות באוניברסיטה.[8][9][10]
שבלי וילדיה מתוגררים לסירוגין בברלין ובירושלים, והיא דוברת ערבית, אנגלית, עברית, צרפתית, קוריאנית וגרמנית.[11][12]
משנת 1996 ואילך חיברה ופרסמה שבלי פרוזה, מחזות, סיפורים קצרים, מאמרים נרטיביים, ספרי אמנות וחיבורים ספרותיים ואמנותיים. חלקם ראו אור בכתבי עת ספרותיים שונים, ביניהם "אל-כרמל", כתב עת לספרות ותרבות בשפה הערבית שהוקם על ידי מחמוד דרוויש בשנת 1981, ולכתבי עת לבנוניים ומצרים מובילים.[11]
ביצירותיה מרבה שבלי לצייר את חיי החברה הפלסטינית תחת שליטה ישראלית, לרוב מנקודת המבט של דמות ראשית של ילדה החווה את המציאות הזו. למשל, דמות הילדה הבדואית בחלקו הראשון של הרומן של שבלי "פרט משני" וכמו כן דמות המספרת בספרה "מגע".[13]
סגנונה מאופיין בנטורליזם כאשר כתיבתה נוטה להתרכז בפרטים קטנים, שוליים וחסרי משמעות כביכול, תוך הימנעות ברורה מיצירת הקשרים המחברים את הפרטים זה לזה ולנרטיב גדול ומורכב. כך, נוצר רצף נרטיבי בו הקורא מרכיב לבדו את תמונת העלילה ונותן בעצמו את המשמעות לפרטים מסוימים מבלי שהכתיבה מעניקה לפרט מסוים ערך גדול משל משנהו. כלומר, עומק השדה הנרטיבי רדוד ביותר. נטען כי ההשפעה של היעדר משמעות לאירועים ולפרטים שצפוי כי יהיו בעלי משמעות יוצר קונפליקט אצל הקורא אשר בעצמו מייצר הדגשה יתרה לאירוע או לפרט. הדרך בה אירועים בעלי משמעות מוזכרים כלאחר יד מספקים דווקא הדגשה על חשיבותם דרך הפתעה ותחושת אירוניה עבור הקורא או הקוראת.[14][15] האופן בו מתוארת שרשרת אירועים או פרטים, לכאורה בעלי חשיבות זהה, מקושרת לכתיבתו אודות הנרטיב של ההיסטוריון היידן וויט העומד על היחסים הלימינליים שבין היסטוריה וספרות.[16]
שבלי זכתה פעמיים בפרס הכותב הצעיר של קרן עבד אלמחסן אלקטאן, לראשונה בשנת 2001 על ספרה "מגע", ושנית בשנת 2003 על ספרה "כולנו רחוקים באותה המידה מהאהבה". בשנת 2010 נבחרה שבלי יחד עם עוד 28 סופרים ערביים לקחת חלק בפסטיבל "Beirut39", אך היא והסופר עלאא חליחל לא יכלו להשתתף בשל היותם אזרחים ישראל, על כן נאלצו לקבל את הפרסים שלהם בלונדון.[17][18] בשנת 2020, ספרה "פרט משני" היה מועמד לפרס הלאומי לספרות מתורגמת בארצות הברית (National Book Award for Translated Literature).ובשנת 2021 היה מועמד לפרס בוקר הבריטי.[19]
פרוזה:
עיון:
פעילות תרבותית: