עדעד כחול

עדעד כחול
	עדעד כחול
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ציפורנאים
משפחה:	עפריתיים
סוג:	עדעד
מין:	עדעד כחול
שם מדעי
	Limonium sinuatum; ‏מילר

עַדְעָד כָּחֹל (שם מדעי: Limonium sinuatum) הוא צמח עשבוני חד שנתי או רב-שנתי ים תיכוני מובהק ממשפחת העופריתיים^[1]. עדעד כחול מוכר בשם הפופולרי "אלמוות", כצמח בר הגדל בחופים ובגבעות כורכר והן כצמח נוי וגינון. בשל תכונותיו העדעד הכחול נחשב לפרח תרבותי נוח לגידול. מגדלי הפרחים הצליחו ליצור ממנו פרחים עם מגוון רחב של צבעים לעלי גביע. עקב נוחיות גידולו, שימושיו ואופן ריבוי, הוא מומלץ לבעלי הגינות הפרטיות. עיקר הפריחה בחודשים באפריל ומאי^[2]. עלי הכותרת לבנים ואילו עלי הגביע כחולים. הפרחים ערוכים בתפרחות מטיפוס שיבולת או מכבד. הפרחים נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית) מטיפוס 5, כלומר בעלי 5 עלי כותרת, 5 עלי גביע, 5 אבקנים ו־5 עמודי שחלה. יש המבלבלים בינו ובין עדעד קנרי שהוא צמח נוי בישראל ונבדל בעלי השושנת שלו דמוי דמויי מעוין (רומבוס) או דמויי-ביצה או משולש ולא דמוי כינור.

בית הגדול וההתאמה אליו

בית גידולו הטבעי של המין הוא שפת הים בחול ובכורכר ולעיתים מדבריות ומלחות. ניתן למצוא אותו, בצורתו התרבותית, ברחבי ישראל. ההתאמה לבית הגידול ניתנת לאבחנה בעובדות הבאות:

תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון.

צמח הבר גדל בשפת הים במדרונות הפונים מזרחה ולא אל הים, על מנת להיפגע כמה שפחות מהרוחות הבאות מהים, הכוללות רסיסי מלח, הפוגעים בגידול צמחים.

העלים והגבעולים נושאים בלוטות, שדרכן מופרשים עודפי מלח שנקלטו מן הקרקע המלוחה או מרוח הים הנושאת רסיסי מלח ומווסתות את כמות המלח ברקמות הצמח.

גבעול הצמח חסר עלים או שהם נושרים לאחר תקופה קצרה ולכן גם ההתאיידות נמוכה. הפטוטרות חובקות בבסיסם את הגבעול ועם נשירת העלים בקיץ נשארים רק הנדנים לאורך הגבעול וההתאיידות מהצמח פוחתת לרמה המינימלית.

לצמח יש עלים רק בבסיסו, עלים בשרניים שצורתם כשושנים. מיקומם קרוב לפני הקרקע מפחית פגיעה מרוחות הים.

השטח החיצוני של העלים בבסיס הצמח ושל הגבעול עטוף בקשקשים סידניים, העושים את פני הצמח עמיד בפני רסיסי מי הים המגיעים מהרוחות הנושבות מהים.

האבקה

בשונה מרוב המינים במשפחת העופריתיים, בעדעד כחול כמו ברוב מיני הסוג עדעד לא קיימת דיסטיליה (שני טיפוסי פרחים הנבדלים זה מזה באורך של עמודי השחלה ביחס לאורכם של האבקנים) וההבדל בין טיפוסי הפרח מתבטא רק בטיפוסים שונים של גרגרי אבקה ובטיפוס שונה של הבליטות והזיזים על גבי הצלקת (למשל עדעד כחול). טיפוס מערכת רבייה זו המכונה אי-תאימות עצמית ספורופיטית (sporophytic self-imcompatibility) מונעת או מפחיתה את שיעור האבקה עצמית ומגדילות את הסיכוי להאבקה זרה^[3]. ההפריה אפשרית רק בין צמחים מטיפוס שונה, כלומר בתוך אותו פרח ובאותו פרט קיים אי-תאימות וכן אי-תאימות עם פרטים אחרים בהם קיים אותו צירוף של גרגרי אבקה וצלקת. מינים נוספים שלהם דו-צורתיות זו הם עדעד הביצות (Limonium narbonense) ועדעד מאובק (Limonium pruinosum).

מורפולוגיה

עדעד כחול הוא צמח עשבוני חד-שנתיים או עשבוני רב-שנתיים נמוך וגובהו 30 ס"מ, שעירים או מחוספסים, בעלי עלים מרובים וצפופים בבסיסם (שושנת), והם בני קיימא.

מרבית העלים ערוכים בשושנת והם מפורצים (שסועים), דמויי כינור, האונות והמפרצים מעוגלים. מן האונה הקיצונית שבהן מזדקר זיף. עלי הגבעול דמויי קשקש.

גבעולי הפריחה מכונפים לאורכם. הכנפיים מתרחבות כעלה לקראת הפרחים, ראשן משולש. הגביע כחול, קטוע וחסר אונות,

הגבעולים והעלים מכוסים בבלוטות להפרשת סיד ואינם מכוסים קשקשי סיד^[4].

התפרחת עשויה בצורת מכבד סוככני (הציר הראשי מסתעף לעוקצים נושאי פרחים שמפעים במישור אחד)^[5]. גבעולי התפרחת מכונפים לאורכם, בעלי 3 עד 5 כנפיים מתרחבות כעלה לקראת הפרחים, ראשן משולש.

הפרחים ערכים על פי רוב בקבוצות (שיבוליות) של 3 עד 5 פרחים. כל השיבוליות מקובצות בשיבולים חד־צדדיות קצרות, שמלוות 3 חפים דמוי קשקש^[4]^[5]. השיבולים החד־צדדיות מסודרות בתפרחות דמויות אשכול^[6].

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול, מאוחי עלי כותרת.

הגביע קרומי, כחול, סגול או לבן ודמוי צינור. אוגן הגביע רחב ומפושק, קטוע וחסר אונות. הוא בעל 10 עורקים בבסיסו, חסר שערות בלוטיות ומשתייר גם לאחר נבול הכותרת.

הכותרת אינה בולטת לעין, צבעה לבן-צהבהב (קרם), וקוטרם קטן מס"מ אחד, בעלת 5 עלים מפורדים או העלים מאוחים בבסיסם ויצורים צינור קצר, נובלת אחרי הפריחה^[4]^[6].

השחלה עילית ובעלת ביצית אחת.

האבקנים 5, כמספר עלי הכותרת, ערוכים מול עלי הכותרת ולא ביניהם והם מעורים בבסיס עלי הכותרת או לאורך מחציתה התחתונה^[6]^[4].

עמודי השחלה 5, מפורדים לכל אורכם ואינם מאוחים בבסיסם. הצלקות דמוי חוט או שרוך אורכה כמחצית עד שני שלישים מעמודי השחלה שנכנסים אל חלקה העליון השחלה.

הפרי מסוג הלקט, חבוי בתוך הגביע, דמוי שקיק מוארך בן זרע אחד. השקיק מוקשה בראשו וקרומי בבסיסו ונפתח על ידי פתח דמוי-עפעף או נסדק באופן בלתי סדיר^[4]^[6]^[5].

מַחְזוֹר חָזוּתִי (פֵנוֹלוֹגְיָה)

הזרעים נובטים בסתיו לאחר הגשם הראשון ומפתחים שושנת עלים. הפריחה מתחילת מרץ ועד תחילת יוני, החל מחודשי האביב וממשיכה אל תוך הקיץ. כמו לרבים מצמחי השושנת גם לעדעד כחול יש צורך להשלמת "מנות קור" הדרושות לפריחה (קִיּוּט, וֶרנָליזציה). הצמחים בשלב השושנת חשופים לטמפרטורות החורף הקרות והגירוי נקלט על ידי קודקודי הצמיחה. עם השלמת מנות הקור הדרושות לשם פריחה עובר קודקוד הצמיחה ממצב של ייצור עלים בלבד, לפיתוח גבעולי תפרחת.

משך חייו של הפרח יום אחד. הצלקת תופסת כמחצית עד שני שלישים מהאורך המשולב של העליים הנכנסים אל חלקה העליון של השחלה במקביל ואינם מאוחים בבסיסם. השחלה בעלת ביצית אחת בלבד.

ריבוי תרבותי

עדעד כחול כמרבית מיני עדעד הוא צמח אור מלא, עמיד בקרה ובשרב, גדל בכל אזורי ישראל ובקרקעות מוקזות. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו ובאמצעות חלוקה בסתיו ובחורף.הזנים התרבותיים נמכרים בחנויות כ"צמחי קש". הצבעים של עלי הגביע הם: כחול (הנפוץ וממנו שמו), תכול, לבן, צהוב, ורוד וקרם.

הזנים הנמכרים במשתלות שמרו על התכונות של הצמח הטבעי ועמידים ליובש ומאפשרים ריבוי עצמי, אחרי הקטיף והייבוש של התפרחות וליקוט הזרעים, שניתן לזרעם בעונה הבאה. זאת יש לבצע רק מצמחי הגינה - צמח הבר הוא צמח מוגן. באזורים מיעוטי מקורות השקיה הצמחים נחשבים למתאימים אפילו לשולי גינות, היכן שההשקיה אינה מגיעה, או כמילוי בין שיחים צעירים בגינות חדשות.

ראו גם

לקריאה נוספת

מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, 1976, עמוד 282.
אבי שמידע ודוד דרום, פרחי הבר בישראל, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1986, עמוד 30

קישורים חיצוניים

עדעד כחול, באתר ITIS (באנגלית)
עדעד כחול, באתר NCBI (באנגלית)
עדעד כחול, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
עדעד כחול, באתר צמח השדה
עדעד כחול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
עדעד כחול, באתר Tropicos (באנגלית)
עדעד כחול, באתר GBIF (באנגלית)
עדעד כחול, באתר The Plant List (באנגלית)
עדעד כחול, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ .Limonium sinuatum (L.) Mill, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ עדעד כחול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ כהן א חראזי ע ורבינוביץ ח, דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה, באתר כתב-עת "כלנית" מספר 2, ‏2015
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ מיכאל זהרי תל אביב עם עובד 1989, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 340-341
^ ¹ ² ³ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330
^ ¹ ² ³ ⁴ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501

[1] .Limonium sinuatum (L.) Mill, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] עדעד כחול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[3] כהן א חראזי ע ורבינוביץ ח, דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה, באתר כתב-עת "כלנית" מספר 2, ‏2015

[:02-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ מיכאל זהרי תל אביב עם עובד 1989, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 340-341

[:12-5] ¹ ² ³ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330

[:22-6] ¹ ² ³ ⁴ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עדעד כחול
טקסונומיה בוויקימינים: Limonium sinuatum