יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם במלחמת עוג מול בני ישראל באדרעי ונוצח. המקרא מתארו כענק, ומדרשים שונים נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד חוץ מנוח ומשפחתו ששרד את המבול.[1]
אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בעם ישראל לכשנכנסו לארץ, מלחמת עוג, מופיע בספר במדבר:
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.
עוג מלך הבשן מוצג בספר דברים כאחרון הרפאים,[2] המתוארים כענקים.[3] בספר דברים מופיע תיאור של מיטתו, שאורכה תשע אמות (בין 4.10 ל-5.22 מטר, בהתאם לשיטת ההמרה), ומיקומה:
כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.
על פי חלק מהפרשנים הייתה זו עריסתו של עוג כשהיה תינוק, וניתנה לו משום שבחוסר דעתו היה שובר בהשתטחו ערס של עץ. משום כך היא נשמרה ברבת בני עמון, המקום בו גדל, כמוצג מפליא לגודלו בעודו קטן[4][5].
בשנת 1918 נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".[6]
במדרשי האגדה נאמר שהיה גובה קרסולו 30 אמה (14.4 מטר),[7] ויש אומרים שאורך השוק שלו הייתה יותר משלוש פרסאות (11.52 קילומטרים).[8][9]
רש"י כותב שהמידה "אמת איש", המוזכרת בתיאור ערשו של עוג, היא אמתו של עוג, פירוש שעולה בקנה אחד עם מדרשי האגדה.
האבן עזרא[10] והרמב"ם כתבו שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובה אדם ממוצע:
כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט.
וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן.
— מורה נבוכים ב, מז תרגום הר"י קאפח
לפי מדרש האגדה, בשעת המבול ריחם עליו נח ונתן לו מקום מחוץ לתיבה על-גבי זיז, ודרך הצוהר היה מושיט לו מזונו בכל יום. היה עוג יושב לו על-גבי הזיז, מצחו נתקל כל שעה בעבים ורגליו משכשכות במים בעומק כמה מילין, יושב וּמטיל לתוך בית-הבליעה כּכּרוֹת לחם שלמות וגומע מתוך קלחת גדולה וּמפוחמת פסולת הגריסין משיורי שֻלחָנָם של נֹחַ ובניו.
בסיפור מלחמת המלכים בספר בראשית מסופר כיצד הכו ארבעת המלכים את הרפאים בעשתרות קרנים.[11] לאחר מכן מסופר על פליט שהגיע לבשר על לאברהם על האירועים.[12] לאור תיאורו של עוג בספר דברים כשריד מן הרפאים, זוהה עוג במדרש עם אותו הפליט.[13] על פי המדרש, עוג מגיע אל אברהם ומספר לו על כך שלוט נשבה במטרה שאברהם ייהרג בקרב והוא ישא לאישה את שרה.[14]
עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בסוף חודש תשרי[15] בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי המדרש, כאשר באו עם ישראל לכבוש את הבשן, רצה עוג להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, זימן הקב"ה להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. בא משה שהיה בגובה 10 אמות (שכתוב ויקם את המשכן וגובהו של המשכן 10 אמות היה) וקפץ לגובה עשר אמות עם מטהו שהיה בגובה של עשר אמות ואיתו הוא פגע בקרסולו של עוג, שמעד ומת.[16]