![]() | |
לידה |
1953 (בן 72 בערך) ירושלים ![]() |
---|---|
ענף מדעי |
כלכלה ![]() |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט |
Kelvin Lancaster, Ronald Findlay ![]() |
מוסדות |
אוניברסיטת בראון ![]() |
תלמידי דוקטורט |
Hyŏng-su Chang, Susan Razzaz, Nmutaka Ralueke Okongwu, Andrew William Mountford, Robert Scherfke, Hyoungsoo Zang, Yong Wang, Areendam Chanda, Shoukang Lin, Yaakov Khazanov, Dietrich E. Vollrath, Rakesh Kumar Kochhar, Pierfederico Asdrubali, Chengze Fan, Nicola Cetorelli, Ruben Durante ![]() |
פרסים והוקרה |
עמית החברה האקונומטרית (2021) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
עודד גלאור (נולד ב-1953) הוא כלכלן ישראלי-אמריקאי[1] שכיום מכהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת בראון. הוא ההוגה של תאוריית הצמיחה המאוחדת.
גלאור תרם להבנת ההתפתחות לאורך מהלך ההיסטוריה האנושית והפרהיסטוריה, ולתפקידם של גורמים שורשיים במעבר מקיפאון לצמיחה ובהופעת אי השוויון העולמי. הוא גם היה חלוץ בחקר ההשפעה של האבולוציה האנושית, מגוון האוכלוסיות ואי השוויון על תהליך ההתפתחות לאורך רוב הקיום האנושי.
גלאור השלים תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים ואת הדוקטורט למד באוניברסיטת קולומביה. הוא כיהן כפרופסור לכלכלה.
גלאור קיבל תואר דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת פוזנן ומ-UCLouvain.[2] הוא חבר נבחר זר באקדמיה אירופה (honoris causa), ועמית נבחר בחברה האקונומטרית. הוא הוביל את קבוצת המחקר של NBER בנושא חלוקת הכנסה ומקרו-כלכלה והוא עמית מחקר של CEPR ו-IZA, עמית מחקר של NBER ושל CESifo, וכן עמית מחקר באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. בנוסף על כך, הוא העורך הראשי של ה-Journal of Economic Growth, Journal of Population Economics וה-Macroeconomic Dynamics.
בעבר נחשב למועמד בולט לפרס נובל לכלכלה לפי העיתון הגרמני פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג.[3]
התיאורייה שגלאור הגה, תאוריית הצמיחה המאוחדת, חוקרת את תהליך ההתפתחות לאורך כל מהלך ההיסטוריה האנושית ומנסה לזהות את הכוחות ההיסטוריים והפרה-היסטוריים מאחורי השוני בתזמון המעבר מקיפאון לצמיחה במדינות ובאזורים שונים, וכן ההבדלים בהכנסה לנפש בין מדינות ואזורים שונים. התיאוריה מתבססת, בין השאר, על תורת הביפורקציה מהמתמטיקה.
גלאור תרם תרומה משמעותית להבנת תהליך ההתפתחות לאורך כל מהלך ההיסטוריה האנושית ותפקידם של גורמים שורשיים במעבר מקיפאון לצמיחה ובהופעת אי השוויון העצום על פני הגלובוס. יתר על כן, הוא היה חלוץ בחקר ההשפעה של האבולוציה האנושית, מגוון האוכלוסיות ואי השוויון על תהליך ההתפתחות לאורך ההיסטוריה האנושית.
הוא מחבר שותף של מודל גלאור-זעירא - המודל המקרו-כלכלי הראשון שחקר את תפקידה של ההטרוגניות בקביעת התנהגות מאקרו-כלכלית. ה-Review of Economic Studies מנה את מאמריו בין 11 המאמרים פורצי הדרך שפורסמו בכתב העת ב-60 השנים האחרונות.[4]
{{cite web}}
: (עזרה)