עזון עתמה
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| גובה | 165 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,205[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°07′23″N 35°00′58″E / 32.123055555556°N 35.016111111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
עזון עתמה (מערבית: عزون عتمة) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 8 ק"מ מדרום-מערב לקלקיליה. בכפר חיים 2,205 תושבים, כולם מוסלמים[1]. הכפר צמוד להתנחלות שערי תקווה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב החל מתקופת הברזל II. הגרעין העתיק של הכפר בנוי על שרידים ארכאולוגים שנסקרו במסגרת "סקר ארץ בנימין" בראשות הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, שמצא שרידים החל מתקופת הברזל ועד התקופה העותמאנית. עיקר הממצאים שנמצאו בסקר היו מהתקופות הרומית והביזנטית. בגבעה ממזרח לכפר (היום בהתנחלות שערי תקווה) היה ממוקם אזור הקבורה של היישוב בתקופה הרומית, במקום היו מספר מערות קבורה[2].
שם הכפר ניתן לו כי הוא היה כפר מרכזי של בני שבט אתום מתימן שנדדו לאזור השומרון, הסתבכו במלחמה עם שכניהם ונכחדו, ברחו לירדן, או נטמעו בין כפרי האזור. לא ידוע על קשר בין הכפר לבין עזון, השוכנת כשמונה ק"מ בקו אווירי, צפון מזרח ליישוב. [3]
התקופה העותמאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב שגרו בו כ-500 תושבים[4]. הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[5].
בתקופת המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טולכרם. לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, עזון עתמה נמצאת תחת שלטון ישראלי.
בינואר 1982 נערך טקס עליה לקרקע של ההתנחלות שערי תקווה[6], שהוקמה ביוזמה עסקית פרטית על ידי חברה בשם "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ"[7][8], על קרקעות בקצה המזרחי של הכפר, שהחברה רכשה ממוח'תאר הכפר הסמוך בידיא, שהיו בבעלותו שטחים נרחבים באזור[9].
בזמן האינתיפדה הראשונה אנשי הכפר ידו אבנים אל מכונית יהודית ופצעו ילד, מה שהוביל להפגנה יהודית ממושכת בכפר[10].
בהסכם אוסלו ב' סווג השטח הבנוי של עזון עתמה והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום כשטח B.
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, שתחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים. באזור שערי תקווה, מאחר שההתנחלויות והיישובים הפלסטינים קרובים ואין רצף טריטוריאלי לשום צד. משולש הכפרים עזון עתמה ובית אמין וסניריא היה אמור להישאר בצד הישראלי של הגדר, אך בספטמבר 2004 הוחלט כי יהיה בתוך שטחי הרשות[11]. משולש הכפרים בותר על ידי הגדר, תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם. הכפר עזון עתמה מנותק משאר הגדה המערבית על ידי גדר ההפרדה תוך השארת שערי תקווה בצידו ה"ישראלי" של המכשול (אך מוקפת בשלושה צדדים על ידי הגדר)[12]. הדרך היחידה המקשרת את תושבי הכפר עם שאר הגדה היא שער בגדר - "מחסום עזון עתמה", שפתוח רק בשעות היום[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ‘Azzun ‘Atma Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- ‘Azzun ‘Atma Village Profile, ARIJ
- ‘Azzun ‘Atma, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in ‘Azzun ‘Atma, ARIJ
מחסום עזון עתמה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:43)- כליאתו של הכפר עזון עתמה והפרדתו מאדמותיו, 19 בדצמבר 2006, באתר בצלם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ יצחק מגן וישראל פינקלשטיין (עורכים), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים תשנ"ג. הוצאת המינהל האזרחי - רשות העתיקות, 1993
- ^ מה מקור שבט אתום - ما اصل عشيرة العتوم | تسألنا (בערבית)
- ^ Guérin, 1875, pp. 143-144
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 305
- ^ שערי התקוה: בהלה לזהב, מעריב, 21 בינואר 1983
- ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
- ^ ניבה לניר, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
- ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982 - ^ מאות מתנחלים השתלטו למשך 3 שעות על כפר שתושביו השליכו אבן ופצעו ילד, מעריב, 5 בפברואר 1989
מתנחלים התפרעו ליד הכפר עזון עטמה, מעריב, 24 במאי 1989
אורו מאירי, פאיז עבאס, מתנחלי חוצה שומרון התפרעו שוב בעזון עתמה, חדשות, 28 במאי 1989 - ^ גדעון אלון, אמנון ברזילי, גדר ההפרדה באזור טייבה תיהרס - ותיבנה מחדש ליד הקו הירוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2004
- ^ גדעון לוי, אקספרס של חצות, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
- ^ עלי ואקד, הדילמה של עזון: ללדת במחסום - או לעבור דירה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2007
 | ||
|---|---|---|
| ערים | קלקיליה | 
|
| מועצות מקומיות | חבלה • כפר ת'ולת' • עזון | |
| כפרים | אבו סלמאן • אימאתין • אל-פונדוק • באקת אל-חטב • בית אמין • ג'יוס • ג'ינסאפוט • ג'ית • עזון • חג'ה • כפר לאקף • כפר קדום • נבי אליאס • סניריא • עזון עתמה • עיזבת א-טביב • ערב א-רמאדין • פלאמה • פרעתא • ראס א-טירה • ראס עטייה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
