עטלף הפיח
 עטלף הפיח
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף הפיח |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Aethalops
| |
| |
עטלף הפיח או עטלף מפויח (שם מדעי: Aethalops) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שחיים בדרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1923 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ושמו ניתן לו בגלל פרוותו הכהה. הסוג נחשב במשך שנים רבות כטקסון מונוטיפי, אולם כיום יש הסכמה על כך שהוא מכיל שני מינים נפרדים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטלף הפיח מתאפיין בגולגולת רחבה ומסיבית, גוף גוץ וחרטום מעוגל וקצר יחסית. האוזניים קטנות ועגולות, העיניים גדולות במיוחד ותופסות חלק ניכר מהפנים והנחיריים בולטים ודמויי צינור עם חריץ עמוק ביניהם. לסוג 28 שיניים, כשהחותכות העליונות הפנימיות קטנות יותר מהחיצוניות. החותכות התחתונות כוללות רק זוג אחד. בלסת העליונה יש 3 מלתעות וטוחנת אחת בכל צד, ובלסת התחתונה 3 מלתעות ו-2 טוחנות בכל צד. אורך הראש והגוף של עטלף הפיח 65–73 מ״מ, אורך הזרוע 40–48 מ״מ ואורך האוזן 9–15 מ״מ; משקלם 19–24 גרם. הסוג חסר זנב וקרום התעופה האחורי מסתכם ברצועות דקות לאורך פנים הרגליים.
הפרווה של עטלף הפיח ארוכה, צפופה וצמרירית, והיא משתרעת לעבר האמות והרגליים עד לבהונות. צבע הפרווה כתום עז או אוכרה, אך לעיתים קרובות הוא כהה במיוחד ונע בין אפור מעושן לאפור כהה או שחור פיח שהעניק לסוג את שמו. הראש בדרך כלל כהה משאר הגוף. הכנפיים, הרגליים וקצות האוזניים שחורים.
תפוצה וביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטלפי הפיח מצויים בדרום-מזרח אסיה; טווח התפוצה שלהם כולל את החלק המלזי של חצי האי המלאי, סומטרה, ג'אווה, באלי ולומבוק; בבורנאו הוא נמצא בצד האינדונזי, בצד המלזי וגם בחלק של ברוניי. בורנאו הוא גם האי היחיד שמאכלס את שני המינים. בית הגידול של עטלפי הפיח מורכב בעיקר מיער גשם טרופי בגבעות ורכסים הרריים ברום 2,700-500 מטר.
עטלפי הפיח פעילים בלילה, וישנים ביום כשהם תלויים על ענפי עצים, כפות דקל ובננה או מבנים נטושים. הם לנים בגפם או בקבוצות קטנות של 2–3 פרטים. המינים בסוג ניזונים בעיקר ממיץ פירות, כשהם בדרך כלל סוחטים את בשר הפרי בפיהם ויורקים את החלקים המוצקים. בנוסף, הם ניזונים גם מצוף ואבקנים ומסוגלים לרחף באוויר ללא ניע תוך כדי יניקת צוף. עטלפי הפיח מתרבים אחת לשנה, והנקבה ממליטה בכל פעם גור יחיד לאחר היריון של 4–6 חודשים. המינים בסוג מאוימים בעיקר מצד בירוא יערות, אם כי לעת עתה הם שכיחים למדי ומצבם מוגדר כללא חשש (LC) על ידי הרשימה האדומה של IUCN.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוג זה 2 מינים:
- עטלף פיח בורנאי (Aethalops aequalis) - אנדמי לבורנאו.
- עטלף פיח ננסי (Aethalops alecto) - מצוי בחצי האי המלאי, ג׳אווה, סומטרה, בורנאו ובאלי.
