עטלף השחר
 עטלף השחר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף השחר |
| מינים | |
|
3 | |
| שם מדעי | |
 Eonycterisדובסון, 1873 | |
| |
עטלף השחר (שם מדעי: Eonycteris) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 3 מינים שחיים בדרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1873 על ידי הזואולוג האירי ג׳ורג׳ אדוארד דובסון. הסיווג שלו בתוך עטלפי הפרי אינו ברור: הדעות חלוקות האם הוא משתייך לתת-משפחת עטלפים רוסטיים או לתת-משפחת עטלפי צוף.
תיאור ואנטומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטלף השחר מתאפיין בגוף גוצי ובגולגולת עדינה, שטוחה וחרוטית. חרטומו ארוך וצר ועיניו גדולות במיוחד. הלשון ארוכה, דקה וגמישה, והיא מכוסה בקצה בגבשושיות. האוזניים בצורת אליפסה. על אף שיש לעטלף השחר נוסחת שיניים מלאה (32 שיניים), הן קטנות מאוד ולהוציא את הניבים כל השאר בקושי בולטות מהחניכיים. הזנב ארוך יחסית לעטלפים ונטול שיער.
עטלף השחר הוא סוג קטן למדי: אורך הראש והגוף של המינים בו 79–125 מ״מ, אורך הזרוע 60–85 מ״מ ואורך הזנב 11–33 מ״מ; המשקל נע בין 40 ל-98 גרם. קרום התעופה האחורי מצומצם למדי והאצבע המורה חסרת טופר. בצידי פי הטבעת יש זוג בלוטות גדולות.
הפרווה של עטלף השחר קצרה וחלקה. צבעה הכללי נע בין חום אפרורי לבז׳, צהבהב, אפרפר או כתמתם חיוור, כשהיא נוטה להיות סמוקה עד אדמונית באזור הפנים והכתפיים. אצל הנקבות צדדי הצוואר והגרון ורודים ונטולי שיער, בעוד שאצל הזכרים יש באזור זה צעיף שיער סבוך שצבוע לעיתים קרובות בכתום או צהוב עז. הכנפיים מפוחמות, הזרועות, הרגליים והזנב בצבע בורדו כהה או ורוד.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטלפי השחר מצויים בדרום-מזרח אסיה; התפוצה הכללית של הסוג משתרעת על כל איי הפיליפינים, רבים מאיי אינדונזיה (סומטרה, ג'אווה, בורנאו, סולאווסי, הלמהרה, טימור, באלי ואיים קטנים נוספים), מלזיה, תאילנד, קמבודיה, וייטנאם, לאוס, בורמה, דרום סין העממית נפאל ומזרח הודו (יש גם אוכלוסיות מבודדות בחופי הודו ובאיי אנדמן וניקובר). בית הגידול של עטלפי השחר מורכב בעיקר מיער גשם טרופי, יער עננים, יער סובטרופי יבש וסוואנה טרופית ולעיתים גם שדות, שטחים חקלאיים ואזורים עירוניים.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינים בסוג פעילים בעיקר לאורך הלילה עם שיא פעילות בעלות השחר, ומבלים את שעות היום בשינה במערות או בעצים חלולים. עטלפי השחר חיים בקבוצות קטנות או מושבות גדולות - תלוי במין, בזוויג ובמקום המחסה. גם במושבות גדולות שעשויות להכיל מאות או אלפי פרטים, העטלפים מחולקים לקבוצות משפחתיות קטנות.
עטלפי השחר ניזונים בעיקר מצוף ואבקנים ומסתייעים בלשון הארוכה והחרטום המיוחד כדי לתחוב את ראשם בתפרחות. השהות הממושכת על תפרחות גורמת לכך שהפרווה מכוסה לעיתים קרובות באבקה באזור הגחון, וכך העטלפים מתפקדים כמאביקים חשובים עבור פרחים רבים.
הרבייה מתרחשת לאורך השנה ללא עונה קבועה. ההיריון נמשך 200 יום ולאחריהם נולד גור יחיד ולעיתים נדירות תאומים. הגור נתלה על אימו במשך חודש עד חודש וחצי, ולאחר מכן מתחיל בניסיונות ראשונים להתעופף. הוא יונק מאימו עד גיל 3 חודשים ומגיע לבגרות לאחר שנה.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוג זה 3 מינים:
- עטלף שחר זוטר (Eonycteris spelaea) - המין הקטן והנפוץ בסוג. מצוי בהודו-סין, סומטרה, ג׳אווה ואיי הפיליפינים.
- עטלף שחר גדול (Eonycteris major) - אנדמי לאי בורניאו.
- עטלף שחר פיליפיני (Eonycteris robusta) - אנדמי לאיי הפיליפינים.
