מדינה | לבנון |
---|---|
מחוז | א-נבטיה |
נפה | בינת ג'בייל |
שטח | 4.99 קמ"ר |
גובה | 680 מטרים |
קואורדינטות | 33°10′32″N 35°24′28″E / 33.175555555556°N 35.407777777778°E |
עַ֫יְיתַא אל-גַ֫'בַּל (בערבית: عيتا الجبل)[1] הוא כפר בנפת בינת ג'בייל, במחוז א-נבטיה שבדרום לבנון, כ-112 קילומטרים מביירות. הכפר ממוקם בפאתיה הדרומיים של העיירה תבנין, בלב קהילת השיעה המוסלמית הלבנונית ברמת תבנין. הכפר שוכן בגובה של 680 מטר מעל פני הים.
עייתא אל-ג'בל זוהה עם בית עיט, מקום המוזכר בספרות חז"ל (בבָּרָיְתַת התחומין) כנמצא על "גבול ארץ ישראל", כחלק מתיאור הגבול הצפוני-מערבי של ההתיישבות היהודית עם שובם של היהודים מגלות בבל במאות ה-6 לפני הספירה עד ה-5 לפני הספירה. מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שטקסט זה נכתב במאה ה-2 לספירה, כשש מאות שנה לאחר שיבת ציון. למרות מקורו המאוחר יותר, הוא משקף מציאות עתיקה, שכנראה נובעת מהתקופה החשמונאית או ההרודיאנית, בסביבות המאה ה-2 או ה-1 לפני הספירה.[2][3]
ברישומי המס העות'מאניים משנת 1596, הכפר, ששמו היה "'Ayta al-Gajar", היה ממוקם בתת-מחוז (נאחיה) תבנין שבמחוז (ליוואא) צפת, עם אוכלוסייה של 12 משקי בית ו-3 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מס קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים, כמו חיטה (2,600 אקצ'ה), שעורה (1,400 אקצ'ה), עצי זית (500 אקצ'ה), עיזים וכוורות (400 אקצ'ה), בנוסף ל"הכנסות מזדמנות" (137 אקצ'ה) ומכבש לשמן זית או סירופ ענבים (12 אקצ'ה); סך של 5,049 אקצ'ה. חלק מההכנסות הלכו לווקף.[4][5]
בשנת 1856 הוא נקרא "עייתַת א-תות" במפת ארץ ישראל/לבנון של קיפרט שפורסמה באותה שנה.[6] בשנת 1875 ויקטור גרן תיאר את הכפר "משמאלי, מעבר לוואדי, [נמצא] הכפר על גבעה גבוהה; הוא לא נראה מאוד משמעותי והוא מיושב על ידי מתואלים."[7]
בשנת 1881, תיאר סקר ארץ-ישראל המערבית של הקרן לחקר פלסטין את הכפר: "כפר, בנוי אבן, המכיל כחמישים מתואלים, ממוקם על ראש גבעה, עם תאנים, זיתים ואדמות עיבוד מסביב. יש שני בורות מים בכפר".[8]
מחוז בינת ג'בייל הנוכחי נוצר בשנת 1922 על ידי רשויות המנדט הצרפתי.[9]