טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 2,840[1] (2016) |
קואורדינטות | 32°08′48″N 35°14′42″E / 32.146666666667°N 35.245°E |
אזור זמן | UTC +2 |
עֵינַאבּ֫וּס (בערבית: عينابوس) הוא כפר פלסטיני במחוז שכם, כ 6 ק"מ (בקו אווירי) מדרום לשכם. בתי הכפר נושקים ממזרח לבתי העיירה חווארה. הכפר שוכן על המורדות הדרומיים של הר סלמאן אל-פארסי (בערבית: جبل سلمان الفارسي),[2] בגובה של כ-480 מטר מעל פני הים.
מלבד חווארה שבמזרח, מהכפר יוצאות דרכים גם לעוריף (כ- ק"מ צפון מערבה), ג'מאעין (כ-3 ק"מ, לדרום מערב) ולכפר קוזה (כ-1.5 ק"מ, דרומה).
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה העיירה כ-2,840 נפש באמצע שנת 2016.[1]
על פי זאב וילנאי מקור השם אינו ידוע.[3] תושבי הכפר סבורים שזה שמו של מעיין קטן בשם "עין-אבוס", שהכפר נבנה סביבו.[4] ויש הסוברים ששם המעיין הוא "עין יאבוס" על שם בני העם העתיק - היבוסים.[5]
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברונזה הקדומה. בפסגת ההר החולש על הכפר נמצאת "ח'ירבת עטרוד", שהייתה מיושבת בתקופת הברונזה הקדומה ומאז ראשית תקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית. במערב הכפר נמצאת "ח'רבת סריסיה" בה שרידי מבנים ובורות מהתקופה הרומית בארץ ישראל.
לדברי תושבי הכפר, מוצא אבותיהם, מקימי היישוב הוא מתימן וחצי האי ערב.[4]
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 227 מוסלמים,[6] ובמפקד 1931 היא גדלה ל-244 מוסלמים אשר שכנו ב-118 בתים.[7]
ב-1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 340 מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,011 דונם.[8]
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עינאבוס משליטה בריטית לירדנית.
בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עברה עינאבוס לשליטה ירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 524 תושבים.[9]
בעקבות מלחמת ששת הימים עברה עינאבוס משליטה ירדנית לישראלית ואז גרו בכפר 555 תושבים.[3]
בעקבות הסכמי אוסלו הוגדרו 3,466 דונם שהם 85% מאדמות הכפר כשטח B, ו 623 דונם שהם 15% הנותרים הוגדרו כשטח C.[4]
בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים,[10] הצתת בתים וכלי רכב,[11][12] כריתת והצתת מטעי זיתים,[13][14][15] הצתות של כלי רכב[16] והתנכלויות שונות.[17][18][19][20]
על פי סקר שערכו שלטונות המנדט, בשנת 1945 נמצא ששטח הכפר עינבוס היה 4,011 דונם, מהם השטח הבנוי היה 29 דונם, השטחים החקלאיים 2,646 דונם ויתר השטח, 1,336 דונם, היה לא מעובד.[21]
בשנת 2011 קבע הרש"פ את גבולות הערים, המועצות והכפרים והוכרז ששטח הכפר הוא: 4,089 דונם.[4]
לצורך הקמת ההתנחלות יצהר, הופקע 114 דונם מאדמות הכפר.[4]
הכפר חובר לרשת החשמל בשנת 1978 ולרשת המים של מקורות בשנת 1978. בשנת 2014 הכפר לא היה מחובר לרשת ביוב והתושבים מפנים שפכים לבורות ספיגה.[4]
יישובי נפת שכם | ||
---|---|---|
ערים | שכם | |
מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • עיראק בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • ניסף ג'בייל • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
מחנות פליטים | בלאטה | |
נפות הרשות הפלסטינית |