מידע כללי | |
---|---|
מאת | ליימן פרנק באום |
איורים | ג'ון ר. ניל |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה |
פנטזיה ספרות ילדים |
הוצאה | |
הוצאה | ריילי & בריטון |
תאריך הוצאה | 1910 |
הוצאה בעברית | |
תרגום | גילי בר-הלל |
סדרה | |
סדרת ספרים | סדרת ספרי עוץ |
ספר קודם | הדרך לעוץ |
הספר הבא | נערת-הטלאים מעוץ |
עיר האזמרגד של עוץ (באנגלית: The Emerald City of Oz) הוא הספר השישי בסדרת ספרי עוץ של ליימן פרנק באום.
בספר זה דורותי גייל, הדוד הנרי והדודה אמי נקלעים למצוקה כלכלית ושוקלים לעבור לעיר. בעקבות כך דורותי מציעה שהם יעברו לגור בעיר האזמרגד אשר בארץ עוץ המופלאה, שם הם יוכלו לחיות בנחת וללא מחסור כלשהו. עם זאת, לארץ עוץ השלווה יש כעת איום חדש - מלך הננסים, אשר הובס על ידי דורותי בעלילה של הספר השלישי בסדרת ספרי עוץ, זומם כעת לכבוש את ארץ עוץ, לשעבד את תושבי עיר האזמרגד ולהשיב לרשותו את חגורת הקסם שלו אותה לקחו ממנו הנסיכה עוצמה ודורותי גייל. לאור חולשתם של הננסים לאור היום, במסגרת התוכנית של מלך הננסים, צבא הננסים יחפור מנהרה תת-קרקעית אשר תסייע להם לחצות את המדבר הקטלני ולהגיע הישר אל תוך עיר האזמרגד.
עלילת הספר מציגה את התאקלמותם של דוד הנרי ודודה אם וטיול בחברת כמה מחבריה של דורותי כמו: הקוסם ואיש הצבא הבכיר אומבי אמבי בין כמה ארצות שנמצאים בצפון כמו: ארץ שעשויה מדמויות נייר שמולכת עליהם מלכה אנושית שמשמשת כבוראתן וארץ שכל תושביו הם תצרפים מהלכים, שבהמשך דורותי הולכת לאיבוד עם טוטו והתרנגולת בילינה ומגלה עוד כמה ארצות כמו: ארץ שתושביה הם מאפים, ארץ שתושביה הם כלי בית ורהיטים וארץ שמאוכלסת בארנבים.
עלילה נוספת עוסקת בגיוס של גנרל חדש של הננסים בשם גאף של בני ברית שונים לפלישה.
העלילות מפגשות שדורותי ובני משפחתה שומעים על הפלישה מאיש הפח, בהגיעם לגבול שבין המערב לצפון ואף הם שומעים שהדחליל עבר לגור בארצו בארמון משלו העשוי קש ותירס.
הנסיכה עוצמה מפגינה תושייה יוצאת דופן ומשתמשת בכוחותיה על מנת להערים על צבא הננסים, ולהוביל אותם היישר לתוך מעיין השיכחה, ובעקבות כך לגרום להם לשכוח את כל התוכניות המרושעות שלהם ולחזור לארצם.
על מנת למנוע פלישה עתידית של נבל כלשהו וחשש ששוב יהיה מישהו חיצוני שיבוא לארץ עוץ מהאוויר, הקוסמת הטובה מהדרום גלינדה משתמשת בקסם שהופך את ארץ עוץ לבלתי נראית ובלתי נגיש לכולם מלבד לאנשים שנמצאים בארץ עוץ.
בסוף הספר ישנה שבירה של הקיר הרביעי שבו דורותי שולחת מכתב לבאום עצמו על גבי נוצה, שבו היא מספרת על המצב שלה ושל משפחתה בארץ עוץ.