עירוי טסיות דם

שקית טסיות דם

עירוי טסיות דם או עירוי טסיות (באנגלית: Platelet Transfusion) הוא טיפול שמטרתו למנוע דימום אצל אנשים עם ספירת טסיות נמוכה או תפקוד טסיות נמוך. לעיתים קרובות תהליך זה מתבצע אצל חולי סרטן הדם המקבלים כימותרפיה (כמו לוקמיה ומיאלומה נפוצה), מושתלי מח עצם, אנשים הסובלים מאנמיה אפלסטית או אנשים המצפים לניתוח נרחב כמו ניתוח לב-חזה ובעלי ספירת טסיות נמוכה. עירוי טסיות ניתן גם במקרים של דימום פעיל משמעותי על-מנת לסייע לעצור אותו.[1]

עירוי טסיות ניתן באמצעות מחט לתוך הוריד, בדומה לעירוי דם. תרומת טסיות נעשית באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא פרזיס אשר מפריד בין הטסיות ובין שאר מרכיבי הדם של התורם, ולוקחת כשעתיים.[2]

מטרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניעת דימום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופי בריאות במספר מדינות בעולם ממליצים לתת עירוי טסיות מניעתי (prophylactic platelet transfusion) לאנשים במצבי כשל של מח העצם על-מנת להוריד את הסיכון לדימום ספונטני. ההמלצה היא לעשות זאת כאשר ספירת הטסיות בדם היא מתחת ל-10,000 טסיות למיקרוליטר (ממ"ק) דם.[3][4][5] רף זה נחשב לסטנדרט מקובל על ידי חוקרים ומטפלים, בין היתר בשל מיעוט המידע לגבי הסף האופטימלי למתן עירוי טסיות[6], אך ספירת טסיות לבדה אינה הגורם היחיד שקשור בנטייה לדימום.[7] ספירת טסיות תקינה היא בין 150,000 ל-450,000 טסיות למיקרוליטר.

טיפול בדימום פעיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומלץ לתת עירוי טסיות לחולים אשר מדממים ושספירת הטסיות שלהם נמוכה על מנת לעצור את הדימום (therapeutic-only platelet transfusion, להלן "עירוי טיפולי-בלבד"), גם אם ספירת הטסיות מעל 30,000 טסיות למיקרוליטר, כתלות בחומרת הדימום.[3][4]

השוואה בין הגישות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה אם לתת עירוי מניעתי או עירוי ברגע שפרץ דימום היא מושא לדיון בקרב מטפלים וחוקרים. ישנם מספר שיקולים בקביעת אסטרטגיית הטיפול המתאימה, כאשר המוביל שביניהם הוא מידת הסיכון למטופל והגנה עליו מפני תופעות הלוואי השליליות שעלולות לקרות בעקבות העירוי. מבחינת שירותי הבריאות, מניעת מתן עירויי טסיות מניעתיים שלא לצורך תהיה משמעותית מבחינה כלכלית ולוגיסטית, זאת משום שניתן לאחסן טסיות דם רק ל-5 ימים ומפני שתהליך הייצור של מנת העירוי מורכב, דבר שגורם לכך שמנות נמצאות בזמינות נמוכה.[8]

סקירה השוואתית של מחקרים בחולים עם ספירת טסיות נמוכה בדקה את מספר אירועי הדימום וחומרתם אצל חולים שקיבלו עירוי טסיות מניעתי לעומת חולים שקיבלו עירוי טסיות טיפולי-בלבד.[8] החוקרים מצאו שמדיניות טיפולית של מתן עירוי מניעתי קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועי דימום אצל חולים שמקבלים כימותרפיה או שעוברים השתלת מח עצם. עם זאת, אצל חולים שעוברים השתלת מח עצם אוטולוגית (מהמטופל עצמו) לא נצפה הבדל ברור. הם הוסיפו שאין הוכחות מספיקות לקבוע הבדל ברמת המקרים של דימום חמור (דרגת דימום 3 או 4 לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי) או במקרי התמותה שכן מקרים אלו נדירים מאוד בקרב החולים שנבדקו. אחד מהמחקרים בסקירה הראה שמספר הימים עם דימום משמעותי לחולה נמוך יותר במדיניות עירוי מניעתי. באופן כללי, מדיניות של מתן עירוי טיפולי-בלבד קשורה בכמות מנות עירוי נמוכה יותר שניתנה לחולים.

מינון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה השוואתית של מספר מחקרים בחולים שמקבלים כימותרפיה ומושתלי מח עצם לא מצאה הוכחות לקשר בין עירוי עם מינון נמוך של טסיות ובין סיכון לדימום לעומת מינון בינוני או גבוה. עם זאת, מינון נמוך מוביל לצורך במספר עירויים גבוה יותר לעומת מינון בינוני.[9]

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי כוללות חום, תגובות אלרגיות (למשל אנפילקסיס) ותגובות רגישות יתר, זיהום ופגיעה חדה בריאות עקב קבלת עירוי דם (TRALI) (אנ'). האחרונה עלולה להוביל לתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS, Acute Respiratory Distress Syndrome). זיהומים שמקורם בחיידקים יחסית יותר נפוצים בעירוי טסיות מאשר בעירוי דם כיוון שהן מאוחסנות בטמפרטורה יותר גבוהה.[10]

תופעות לוואי נפוצות יותר בעירוי הטסיות הראשון שניתן למטופל לעומת העירויים הבאים מפני שהסיכון לתגובות אלרגיות או רגישות יתר פוחת. מתן עירויים במינון גבוה של טסיות עלול להוביל לשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי.[11]

מומלץ לבצע התאמה בין סוג הדם של התורם ושל המקבל לפני מתן העירוי[10], אך בשל הזמינות הנמוכה של טסיות לרוב ניתן עירוי טסיות גם ללא התאמה זו.[12]

שימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים עם מחלות דם וחולי סרטן מקבלים את האחוז הגדול ביותר של תרומות טסיות דם.[13] רוב העירויים ניתנים כדי למנוע דימום במהלך טיפול בכימותרפיה או השתלת מח עצם. שאר התרומות ניתנות בעיקר ברפואה פנימית, בניתוחי לב-חזה וביחידה לטיפול נמרץ.[14][15][16]

שלא כמו מרכיבי דם אחרים, ניכרת עליה בביקוש לעירוי טסיות במספר מדינות בעולם. גידול בשיעור האוכלוסייה המבוגרת, גידול במספר האנשים עם סרטן הדם ושינויים בטיפול ובניהול מקרי סרטן הדם הם ככל הנראה הסיבות לעליה זו בביקוש.[13] כך למשל, מאז 1990, מספר השתלות מח העצם באירופה עלה מ-4,200 ללמעלה מ-30,000 כל שנה.[17]

מחקרים וניסויים קליניים שונים ניסו לבדוק תחליפים טיפוליים לעירוי טסיות, ביניהם טיפול באמצעות החלבון תרומבופויטין אשר עושה בקרה לייצור טסיות בגוף או באמצעות פלסמה דלת-טסיות. עם זאת, טרם נמצאו הוכחות מספקות לתרומה של תרומבופויטין ודומיו במניעת דימום במקרים של ספירת טסיות נמוכה בחולים הסובלים מכשל כרוני של מח העצם.[18]

איסוף טסיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשיר פרזיס לאיסוף טסיות דם.

איסוף טסיות לטובת הכנת מנת עירוי טסיות נעשה על ידי הפרדתם מתרומת דם מלא או על ידי הפרדתן משאר מרכיבי הדם בתהליך מיוחד הנקרא פרזיס.[2] במנת דם מלא אחת אין מספיק טסיות בשביל מנת עירוי טסיות אחת, ולכן יש צורך בסינון הטסיות ממספר תרומות דם. הדבר מעלה את הסיכון לתופעות לוואי הקשורות בזיהומים שעלולים לעבור בעירוי, וכן מקשה מאוד על התאמת סוג הדם של התורמים ושל החולה. מכיוון שתופעות לוואי אלו נדירות, ומנגד תרומות דם ניתנות בתדירות גבוהה ובזמינות גבוהה לעומת טסיות דם, יש מרכזי דם שמעדיפים להשתמש בשיטה זאת של סינון טסיות מתרומות דם. בתהליך הפרזיס ניתן לאסוף מספיק טסיות מחולה אחד, אך זהו תהליך שלוקח יותר זמן, דורש מכשור מיוחד ויקר יותר, וכרוך בגיוס נפרד של תורמים. לכן, דרוש לו מנגנון התרמה נפרד ומסובך יותר.[12]

לטסיות חיי מדף של 5 ימים בלבד.[1]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירוי טסיות נכנס לשימוש ברפואה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.[1][19] הוא נהיה טיפול סטנדרטי בחולים עם כשל במח העצם בשנות ה-70 וה-80. הטיפול נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, התרופות הבטוחות והחיוניות ביותר שצריכות להימצא בכל מערכת בריאות.[20]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Crighton, Gemma L.; Estcourt, Lise J; Wood, Erica M.; Trivella, Marialena; Doree, Carolyn; Stanworth, Simon (2015) A therapeutic-only versus prophylactic platelet transfusion strategy for preventing bleeding in patients with haematological disorders after myelosuppressive chemotherapy or stem cell transplantation. Cochrane Database of Systematic Reviews
  • Escourt LJ, Stanworth SJ, Doree C, Hopewell S, Trivella M, Murphy MF (2015) Comparison of different platelet count thresholds to guide administation of prophlactic platelet transfusion for preventing bleeding in people with haematological disorders after myelosuppressive chemotherapy or stem cell transplantation. Cochrane Database of Systematic Reviews

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Hillyer, Christopher D., Blood Banking and Transfusion Medicine: Basic Principles & Practice, Elsevier Health Sciences, 2007, עמ' 308-310, ISBN 0443069816
  2. ^ 1 2 מגן דוד אדום, תרומת טסיות דם - מתנה מיוחדת במינה, באתר מגן דוד אדום בישראל
  3. ^ 1 2 Kaufman, Richard M.; Djulbegovic, Benjamin; Gernsheimer, Terry; Kleinman, Steven; Tinmouth, Alan T.; Capocelli, Kelley E.; Cipolle, Mark D.; Cohn, Claudia S.; Fung, Mark K., Platelet Transfusion: A Clinical Practice Guideline From the AABB (עמ' 205-213), Annals of Internal Medicine, ‏03/02/2015
  4. ^ 1 2 NICE - National Institute for Health and Care Excellence, Blood transfusion | Guidance and guidelines, www.nice.org.uk, ‏November 2015
  5. ^ The Royal Children's Hospital Melbourne, Platelet transfusion, www.rch.org.au
  6. ^ Estcourt LJ, Stanworth SJ, Doree C, Hopewell S, Trivella M, Murphy MF, Comparison of different platelet count thresholds to guide administration of prophylactic platelet transfusion for preventing bleeding in people with haematological disorders after myelosuppressive chemotherapy or stem cell transplantation, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015 doi: 10.1002/14651858.CD010983.pub2.
  7. ^ Crighton, Gemma L; Estcourt Lise J.; Wood, Erica M.; Stanworth Simon J., Platelet Transfusions in Patients with Hypoproliferative Thrombocytopenia, Hematology/Oncology Clinics of North America, 3 30, עמ' 541-560
  8. ^ 1 2 Crighton, Gemma L.; Estcourt, Lise J; Wood, Erica M.; Trivella, Marialena; Doree, Carolyn; Stanworth, Simon, A therapeutic-only versus prophylactic platelet transfusion strategy for preventing bleeding in patients with haematological disorders after myelosuppressive chemotherapy or stem cell transplantation, The Cochrane Database of Systematic Reviews doi: 10.1002/14651858.CD010981.pub; PMC4610062; EMS65550
  9. ^ Estcourt, Lise J.; Stanworth, Simon; Doree, Carolyn; Trivella, Marialena; Hopewell, Sally; Blanco, Patricia; Murphy, Michael F., Different doses of prophylactic platelet transfusion for preventing bleeding in people with haematological disorders after myelosuppressive chemotherapy or stem cell transplantation, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015 doi: 10.1002/14651858.CD010984; PMC4724938; EMS66101
  10. ^ 1 2 Connell NT., Transfusion Medicine., Primary Care, 2016, עמ' 651-659 doi: 10.1016/j.pop.2016.07.004
  11. ^ Kaufman, Richard M.; Assmann, Susan F.; Triulzi, Darrell J.; Strauss, Ronald G.; Ness, Paul; Granger, Suzanne; Slichter, Sherrill J., Transfusion related adverse events in the Platelet Dose study, Transfusion 55, 2016, עמ' 144-153 doi: 10.1111/trf.12791
  12. ^ 1 2 Josephson, Cassandra D.; Castillejo, Marta-Inés; Grima, Kathleen; Hillyer, Christopher D., ABO-mismatched platelet transfusions: Strategies to mitigate patient exposure to naturally occurring hemolytic antibodies, Transfusion and Apheresis Science 42, 2010, עמ' 83-88 doi: http://dx.doi.org/10.1016/j.transci.2009.10.013
  13. ^ 1 2 Estcourt, L. J, Why has demand for platelet components increased? A review, Transfusion Medicine (Oxford, England), 01/10/2014, עמ' 260-68 doi: 10.1111/tme.12155
  14. ^ Charlton, A.; Wallis, J.; Robertson, J.; Watson, D.; Iqbal, A.; Tinegate, H., Where did platelets go in 2012? A survey of platelet transfusion practice in the North of England, Transfusion Medicine (Oxford, England) 24, 2014, עמ' 213-218 doi: 10.1111/tme.12126
  15. ^ Cameron, Bruce; Rock, Gail; Olberg, Bernard; Neurath, Doris, Evaluation of platelet transfusion triggers in a tertiary-care hospital, Transfusion, 2007, עמ' 206-211 doi: 10.1111/j.1537-2995.2007.01090.x
  16. ^ Whitaker, Barbee I; Rajbhandary, Srijana; Harris, Angela, The 2013 AABB Blood Collection, Utilization, and Patient Blood Management Survey Report, Advancing Transfusion and Cellular Therapies Worldwide
  17. ^ Passweg, J. R.; Baldomero, H.; Gratwohl, A.; Bregni, M.; Cesaro, S.; Dreger, P.; de Witte, T.; Farge-Bancel, D.; Gaspar, B., The EBMT activity survey: 1990–2010, Bone Marrow Transplantation 47, 2012, עמ' 906-923 doi: 10.1038/bmt.2012.66. ISSN 1476-5365. [[PubMed|PMID]] [[pmid:22543746|22543746]].
  18. ^ Desborough M, Estcourt LJ, Doree C, Trivella M, Hopewell S, Stanworth SJ, Murphy MF, Alternatives, and adjuncts, to prophylactic platelet transfusion for people with haematological malignancies undergoing intensive chemotherapy or stem cell transplantation, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016 doi: 10.1002/14651858.CD010982.pub2.
  19. ^ Das, P. C.; Smit-Sibinga, C. T. h; Halie, M. R., Supportive therapy in haematology, Springer Science & Business Media, 2012, עמ' 190, ISBN 9781461325772
  20. ^ World Health Organisation, WHO Model List of Essential Medicines, 2015