עירום (קריס, סנטה מוניקה)

עירום
Nude
עירום (קריס, סנטה מוניקה) (1936), על ידי אדוארד וסטון תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
עירום (קריס, סנטה מוניקה) (1936), על ידי אדוארד וסטון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
צלם אדוארד וסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים צילום יבש עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מיקום סנטה מוניקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עירום (קריס, סנטה מוניקה) הוא תצלום שצולם על ידי אדוארד וסטון בשנת 1936. הוא מראה אישה עירומה שזרועותיה מחובקות סביב רגליה בזמן שהיא יושבת על שמיכה באור שמש בהיר כנגד פתח הדלת החשוך. האיזון הדינמי של האור והחושך מדגיש את הקימורים והזוויות של גוף האישה; באותו זמן פניה ורוב גופה נסתרים מהעין, מה שגורם למתבונן להתרכז בזרועותיה, רגליה, ידיה וכפות הידיים והרגליים שלה. זו תמונת עירום המתרכזת בצורות הגוף במקום במיניות. הדוגמנית הייתה ההשראה של וסטון ושותפתו, קֶריס וילסון, שאיתה התחתן שנה לאחר מכן.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השפל הגדול בתחילת שנות ה-30 היו קשות עבור וסטון, שלמרות פרסומו היחסי באותה תקופה חי בעוני. בתחילת 1935 הוא סגר את הסטודיו שלו בגלנדייל ועבר לגור בבית עם שלושת הבנים שלו ברט, קול וניל ברחוב מסה 446 בסנטה מוניקה, קליפורניה. הבית היה מבנה בונגלו צנוע בעל שני חדרי שינה, עם לא הרבה מרחב אישי עבור ארבעתם. למרות זאת, מאוחר יותר באותה שנה הוא ביקש מווילסון להצטרף אליו, והיא נענתה ועברה מיד אחר כך. חמשתם הצליחו לחיות באותו המקום למשך כמה שנים.[1]

וסטון ווילסון לקחו את חדר השינה הראשי, אשר כלל מרפסת שיזוף גדולה שמביטה מערבה על הים והשמש. בחדר זה הוא צילם את וילסון, שעשתה את תנוחתה על שמיכת צמר מפני שהרצפה הצבועה בצבע כסף הייתה חמה מדי לעורה החשוף.[2] לאחר מכן היא אמרה:

ישבתי בפתח חדר השינה כאשר מאחורי יש צל. גם אז האור היה כמעט בהיר מדי עבורי. כאשר כופפתי את ראשי כדי להימנע מלהסתכל עליו, אדוארד אמר לי "פשוט תשאירי את זה ככה." הוא אף פעם לא היה שמח מהצל על הזרוע הימנית שלי, ואני אף פעם לא הייתי מרוצה מהחלק של השיער העקום ומסיכות השיער. אבל כשאני מסתכלת בתמונה באופן לא צפוי, הדבר שאני זוכר הכי בבהירות הוא את אדוארד בודק את ההדפס עם זכוכית מגדלת כדי להחליט אם מספר שערות הערווה הגלויות ימנעו ממנו לשלוח אותה בדואר.[3]

בשונה מתמונות קודמות של וסטון, הוא לא השאיר כל סימן לכוונותיו או רגשותיו בנוגע לתצלום זה. במשך שנים רבות הוא ניהל יומנים נרחבים על הצילום שלו, אותם הוא כינה "Daybooks" ("ספרי יום"), אולם הוא הפסיק לכתוב אותם בפתאומיות שנתיים לפני שהתמונה הזו צולמה. מאוחר יותר הוא כתב "אני מאשים בצחוק את קריס אשר מנעה את התפתחותי כסופר ‒ וייתכן שיש אמת בטענה זו ‒ אבל האמת היא שלא היה לי הרבה זמן, ולא מספיק בדידות הכרחית בשביל לשמור על יומן אינטימי."[4] מאז, הפך התצלום לאחד התצלומים המפורסמים ביותר שלו, ואחד הסמלים של הצילום במאה ה-20.[5]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרת הצילום ננסי ניוהול כתבה כי בתצלום זה וילסון "השתמש באור כמו באזמל. כיוון האור שהוא מעדיף כמעט מקביל לעדשה ‒ אותה זווית אור שבה הפלאש של צלמי עיתונות משטח פנים וגורם לחלל לקרוס לתוך הצללים המזויפים שלו. כאן, העור הזוהר מתעגל מן הצל, והצל עצמו, ממיתון עדין אל חלל עמוק, פעיל וחזק כמו האור."[6]

מבקר נוסף כתב, "בדיוקן קריס מדגמנת בעירום... וסטון מצליח להעביר את העירום שלה כסוג של אומנות. הוא הצליח ללכוד את הצד הרגשי של קריס וגם יצר תחושה מרגיעה של רגשות עבור המתבוננים ביצירת אמנות זו. הדרך בה האור נופל עליה יוצר צללים על מנת ליצור על גופה גפי מתאר ומסגרת, הממחישים את האופי העדין של גופה כשלם. ווסטון משתמש ברקע ובקדמה פשוטים על מנת למשוך את כל תשומת הלב לתמונה הראשית (קריס)".[7]

כותבים אחדים הבחינו כי בתצלומיה של קריס וילסון, וסטון מביע את הראייה שלו על עירום. לפני כן, בכל צילומי ההתנסות שלו על גוף האדם הוא צילם חלקי גוף בלבד ‒ פלג גוף עליון, שדיים, ירכיים, רגליים ‒ מבודדים לחלוטין. עם התמונה הזאת, "הוא עבר מצילום אנונימי של גוף לצילום של אישה, והתמונות של האישה הזאת, המדגמנת בשקט או בדיונות החול, היו אייקוניות."[8]

היבטים טכניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסטון צילם את התמונה באמצעות מצלמת פורמט גדול מסוג Ansco 8X10 עם עדשת צייס 21 ס"מ. כמו בכל התמונות שלו, הוא ביצע חשיפה אחת.

בגלל הניגוד הקיצוני בין השמש הבהירה על העור והצללים הכהים בפתח, ההדפסים מסרט צילום זה דרשו שימוש בטכניקת "החזרה ושרפה" (Dodging and Burning (אנ')), שהיא טכניקה המשמשת למניפולציה באור. תיאור נרחב של מה שווסטון עשה כדי להוציא את ההדפסה הסופית של תצלום זה ניתן על ידי בנו, קול וסטון. הוא אמר שכל הצללים על הגוף, במיוחד על זרוע ימין (הנראית בצד שמאל בתמונה), הוחזר אחורה (הואר), ואילו השמיכה בצד ימין של ההדפסה עברה תהליך שרפה (החשכה).[9] כל הדפס נבדק לאחר מכן בזהירות, תוך כדי פיתוח בחדר חשוך, כדי לוודא שיש את האיזון הנכון בין אור לחושך באזורים האלה.

הדפסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ההדפסות של תמונה זו הן על נייר ג'לטין כסוף. משוער שווסטון יצר כמה עשרות הדפסות של התמונה בעצמו, ומאוחר יותר ביקש מבנו ליצר עותקים נוספים. ההדפסים המקוריים הם בגודל 24.2 X ‏ 19.3 ס"מ.

עותקים של ההדפסה נמצאים כיום במכון האמנות של שיקגו. המרכז לצילום יצירתי, בית ג'ורג' איסטמן, מוזיאון פול גטי, מוזיאון האמנות של מילווקי, מוזיאון האמנות נלסון-אטקינס, מוזיאון נורטון סימון ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז.

הדפסה מקורית משנת 1936 שנוצרה על ידי וסטון נמכרה במכירה פומבית ב-2003 עבור 260,000 דולר ובשנת 2009 ב-109,800 דולר.[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Abbott, Brett (2005). Edward Weston: Photographs from the J. Paul Getty Museum. Los Angeles: Getty Museum. p. 70. ISBN 0-89236-809-8.
  2. ^ Wilson, Charis; Wendy Madar (1998). Through Another Lens: My Years with Edward Weston: Nudes. NY: North Point Press. p. 90.
  3. ^ Wilson, Charis (1977). Edward Weston: Nudes. Millerton, NY: Aperture. p. 12.
  4. ^ Weston, Edward (1961). Nancy Newhall (ed.). The Daybooks of Edward Weston, Volume II. NY: Horizon Press. p. 287.
  5. ^ Conger, Amy (1992). Edward Weston: Photographs from the Center for Creative Photography. Tucson: Center for Creative Photography. pp. Fig. 562.
  6. ^ Newhall, Nancy (2007). In ‒ Edward Weston's Book of Nudes, edited by Brett Abbott. Los Angeles: Getty Publications. pp. 23–24.
  7. ^ "Nude (Charis Wilson)". נבדק ב-2011-02-02.
  8. ^ Mesh, Aaron. "The Naked Truth". נבדק ב-2011-02-02.
  9. ^ Weston, Cole (1978). Jain Kelly (ed.). Darkroom 2. NY: Lustrum. pp. 143–155. ISBN 0-912810-22-X.
  10. ^ "Edward Weston - Nude (Charis, Santa Monica)". נבדק ב-2011-08-17.