עכובית הגלגל
 עכובית הגלגל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | עכובית |
| מין: | עכובית הגלגל |
| שם מדעי | |
 Gundelia tournefortiiלינאוס, 1753 | |
עכובית הגלגל (שם מדעי: Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא צמח בעל פרחים וקוצים ממשפחת המורכבים.
גובהו של הצמח כ-25–45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים צהוב-סגלגל. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים).
בישראל, פורחת העכובית בחודשים מרץ-מאי.
העכובית במקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות התופעה האופיינית לצמח זה, שהוא מתגלגל בשדות, לשם הפצת זרעיו, נמשלו אויבי עם ישראל בתנ"ך ל"גלגל" בשני מקומות :
"לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה:"[1]. "אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ:"[2].
בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקנרס (ארטישוק) כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות"[3].
שימושים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיף המוגבר שלו, הוא הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל.[4][5] הערבים, השומרונים וכן יהודים יוצאי המשרק נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם בצל ובשר.
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ברפואה העממית כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עכובית הגלגל, באתר ITIS (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר NCBI (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר צמח השדה
- עכובית הגלגל, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עכובית הגלגל, באתר Tropicos (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר GBIF (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר The Plant List (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר IPNI (באנגלית)
- יגאל מוסקו, המלחמה על הקוץ האכיל, באתר מאקו, 30 במרץ 2019
רונית ורד, אחרי 25 שנה, העכוב סוף סוף פורח, באתר הארץ, 10 במרץ 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר ישעיהו, פרק י"ז, פסוק י"ג
- ^ ספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק י"ד
- ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה י'
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ עדי חשמונאי, הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה, באתר nrg, 28 במרץ 2012