ענב (עיר מקראית)
עֲנָב הייתה עיר מקראית ותלמודית בדרום הר חברון, אשר נכללה בנחלת שבט יהודה.
תחילה, נזכרת העיר בספר יהושע בתיאור כיבושי יהושע בן נון:
בהמשך, נזכרת העיר ברשימת ערי בני שבט יהודה בדרום הר חברון:
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים.
יישוב בשם ענב העליונה נזכר בשטר יהודי שמקורו באזור, המתוארך לשנת 140 לספירה, 4 שנים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ("שנת ארבע לחורבן בית ישראל")[1].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי בתקופתו עוד היה המקום מיושב.
המקום זוהה על ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשתי חורבות בדרום מערב הר חברון, המכונות עד ימינו בשמות: ח'רבת ענב אלצע'יר ("חורבת ענב הקטן", ליד העיירה הערבית דהרייה), וח'רבת ענב אלכביר ("חורבת ענב הגדול", ליד היישוב אשכולות)[2].
"ח'רבת ענב אלכביר" מזוהה כיום עם "ענב העליונה", ובאתר נמצאו שרידי כנסייה גדולה, עם רצפת פסיפס מפוארת[3].
בסמיכות לאתר זה נמצאים שרידיה של העיר שמיר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי היימן, תולילאת אל-ענב בספר המדבר בדרום הר חברון, באתר אוניברסיטת בר-אילן
