עקרון מאך
עקרון מאך הוא כינוי שנתן אלברט איינשטיין לרעיון אותו הגה ארנסט מאך, על פיו ההתמד של כל עצם מסיבי - מקורה באינטראקציה בינו לבין המסה הכוללת של העצמים ביקום, ובפיזור שלה. ישנם כמה עשרות ניסוחים ופרשנויות לעקרון מאך; ההתבטאויות של מאך עצמו, בהזדמנויות שונות בהן התייחס לרעיון, אינן חד משמעיות וככל הנראה אף הוא עצמו לא דבק בפרשנות מוגדרת והחלטית שלו. נכון להיום לא אושש ולא הופרך עיקרון זה בניסוי.
העיקרון הוצע על ידי מאך כאנטיתזה לרעיון של אייזק ניוטון, על פיו המרחב הריק הוא אבסולוטי, וכל התנועות ביקום הן יחסיות לו. מהשערה זו של ניוטון, נובע שתאוצתם של עצמים ביקום היא יחסית למרחב האבסולוטי של היקום, והיא תתקיים גם ביקום ריק שאינו מכיל דבר פרט לעצם המאיץ.
עקרון מאך היווה מקור השראה לאיינשטיין, בעת שפיתח את תורת היחסות הכללית, אך בסופו של דבר נסוג בו איינשטיין מעקרון מאך.[1]
דוגמת הדלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיעון הדלי
אם ניקח דלי מלא במים ונסובבו, פני המים יתקערו. ניוטון טען שהתופעה נובעת מתאוצת דלי המים יחסית למרחב המוחלט של היקום. לעומתו טען מאך שסיבוב המים הוא יחסי לכוכבים הרחוקים, ושאם ניקח דלי "סטטי" ונסובב סביבו את כל גרמי השמים – יתקערו פני המים באותה מידה, בה הם מתקערים כשהדלי מסתובב והיקום סביבו סטטי.
מאך התבטא, בין היתר, כך:
מערכת העולם נתונה לנו רק פעם אחת, וההשקפות הפתלומאית והקופרניקנית, האם השמש סובבת סביב כדור הארץ - או להפך, הן הפירוש שלנו, אבל שתיהן אקטואליות במידה שווה. נסה לקבע את הדלי של ניוטון ולסובב את השמיים וכוכבי הלכת, ואז להוכיח שאין כוחות צנטריפוגליים
— "מדע המכניקה", 297. תרגום: שם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עקרון מאך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיין בספר The Genesis of General Relativity: Sources and Interpretations, עמוד 61
