עריכה אנליטית, המכונה גם "עריכה המשכית" היא סגנון העריכה הנרטיבי השלט בקולנוע ובטלוויזיה. המטרה של העריכה האנליטית היא לרכך את חוסר ההמשכיות הטבוע בתהליך העריכה ולבסס התאמה לוגית בין שוטים (קטעי צילום), כך שהפעולה העלילתית תיראה ברורה והמשכית. ברוב הסרטים, התאמה לוגית זו מושגת על ידי חיתוך המשכי, כלומר חיתוך המדגיש תיאום של חלל וזמן בין השוטים. העריכה האנליטית היא טכניקה המשמשת ברוב סרטי העלילה כיום.
עקרונות יסוד בעריכה אנליטית
שוט מכונן
בעריכה האנליטית הקלאסית, שוט מכונן (Establishing Shot) הוא כינוי לשוט שמטרתו היא להציג את זירת הפעולה שבה מתרחשת הסצנה, ולעיתים אף להציג את מכלול הדמויות שיוצגו בסצנה, כאשר בהמשכה הדמויות יוצגו ממרחקי צילום קרובים יותר. השוט המכונן מצוי בקירוב רב לתחילתה של הסצנה, ולרוב זהו השוט הראשון. בדרך כלל, שוט מכונן הוא שוט של צילום מרחוק.
סצנה יכולה להכיל יותר משוט מכונן אחד. למשל, אם במהלך הסצנה הדמויות זזות ונעות במרחב זירת הפעולה כאשר הן מצולמות בצילום מקרוב, מקובל לחזור לשוט מכונן מחדש (Re-Establishing Shot), על מנת שמיקומן של הדמויות במרחב יהיה ברור לצופים.
עקרון 30 המעלות הוא קו מנחה בסיסי בעריכת סרטים, אשר קובע כי על המצלמה לזוז לפחות ב-30° בין שוטים שונים המחוברים זה אחר זה והמציגים אותו נושא. שינוי זה של פרספקטיבה גורם לשוטים להיראות שונים דיים כדי להימנע מג'אמפ קאט. מילוי אחר עיקרון זה עשוי לרכך את האפקט של שינוי מרחק השוט, לדוגמה - שינוי ממדיום שוט לקלוז אפ. תזוזה בזווית גדולה מדי עלולה להפר את חוק מאה שמונים המעלות.
חיתוך מן הכלל אל הפרט
חיתוך בעריכה מצילום כללי של הסצנה אל פרט מסוים, אובייקט, דמות או כמה מהם ביחד. חיתוך כזה מכניס את הצופה אל תוך הסצנה וממקד את תשומת ליבו בפרטים מסוימים בה ובכך הוא יכול להעיד על משמעותם.
חיתוך בתנועה
עקרון של העריכה הקלאסית השואף שכל שוט יתחיל ויגמר בתנועה שמושכת את תשומת ליבו של הצופה ומטשטשת את המעבר בין השוטים.
עקרון מאה ושמונים המעלות
בעריכה קלאסית מקובל כי הצילומים של סצנה יעשו מצד אחד של ההתרחשות. תנועת המצלמה היא רק בתחום של 180 מעלות ביחס למרחב.
התאמת כיווני המבט
התאמת זווית מבטם של הדמויות למיקומם במרחב. כלומר, אם דמות נמצאת בצד שמאל של הצילום המכונן היא תביט לימינה כאשר היא תהיה בקלוז-אפ.