ערפד מדומה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
משפחה: | ערפדים מדומים |
סוג: | ערפד מדומה |
מינים | |
שם מדעי | |
Megaderma סנט-אילר, 1810 | |
ערפד מדומה (שם מדעי: Megaderma) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת הערפדים המדומים ובו 2 מינים, שחיים בדרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1812 על ידי הזואולוג הצרפתי אטיין ז'ופרואה סנט-אילר ובעבר נכלל בו גם ערפד מדומה רפאים. מקור השם, בתפיסה המוטעית שרווחה בעבר לפיה העטלפים הללו ניזונים מדם.
למיני הערפד המדומה גוף דק, ראש גדול וכנפיים קצרות ורחבות. האוזניים גדולות, קעורות וארוכות במיוחד ומזכירות את אוזני הארנב, והן מחוברות בבסיס בקרום עור עבה. האפרכסות מעוגלות בקצוות ומחורצות במרכז בחריצים גדולים. צפירי האוזן צרים, ארוכים ומחודדים. החרטום קצר ועבה והסנטר גדול ובולט. עיטור העלה האפי של הערפד המדומה מפותח למדי, ומורכב מיריעת עור גדולה שבתוכה קמט בולט דמוי ראש חץ. השיניים חזקות וחדות ומותאמות לתזונה מן החי. החותכות העליונות נעדרות, ומקומן נתפס על ידי זוג הניבים הגדולים שנוטים קדימה. אצבעות הרגל ארוכות ובעלות טפרים גדולים וחזקים.
אורך הראש והגוף של מיני הערפד המדומה 65–95 מ״מ, אורך הזרוע 56–72 מ״מ ואורך האוזן 32–37 מ״מ; משקלם 23–60 גרם ומנין שיניהם 28. קרום התעופה האחורי ארוך ורחב, אך הזנב נעדר או קטום בדומה לשאר בני המשפחה. מלבד הפטמות הרגילות, לנקבה יש זוג פטמות מדומות על הבטן שמשמשות את הגור לאחיזה במהלך הטיסה.
הערפדים המדומים בעלי פרווה ארוכה, צפופה ורכה. הצבע בדרך כלל חדגוני ומשתנה מאזור לאזור. סקלת הצבעים נעה בין אפור כהה לאפור מלוכלך, אפור כסוף, ערמון, חום אפרורי חום-שחרחר ושחור מפוחם. הגחון והחזה בצבע אפרפר חיוור, אפור צפחה או לבנבן. הכנפיים שחורות-סגלגלות, והזרועות, השוקיים, השפתיים והעיטור האפי כתמתמים או ורודים. האוזניים שחרחרות-סגלגלות והצפירים ופנים האוזניים בצבע צהוב או כתום.
מיני הערפד המדומה מצויים בדרום ודרום-מזרח אסיה באזור ההינדו-מלזי. טווח התפוצה משתרע על מזרח אפגניסטן, צפון ודרום פקיסטן, מרבית הודו, סרי לנקה, נפאל, בנגלדש, בהוטן, בורמה, דרום סין העממית, לאוס, קמבודיה, וייטנאם, תאילנד, מלזיה, רוב איי הפיליפינים ומרבית האיים הגדולים של אינדונזיה (בורנאו, ג׳אווה, סומטרה, סולאווסי והלמהרה). בין המינים מתרחשת חפיפה ברוב מדינות הודו-סין. בית הגידול של הסוג כולל יער גשם טרופי, יער סובטרופי יבש, סוואנה טרופית או צחיחה למחצה, יער עננים, בתה חופית, ובמידה פחותה גם מדבריות.
המינים בסוג פעילים בלילה ומבלים את שעות היום במגוון מקלטים (מערות, בורות, עצים חלולים, מבנים נטושים, ועוד). הם חיים בדרך כלל בקבוצות קטנות של 3–30 פרטים עם ריחוק חברתית של 9 ס״מ, אך בזמנים מסוימים בשנה עשויות להיווצר מושבות עונתיות גדולות שמכילות 2,000-1,500 פרטים. בתוך המושבות או הקבוצות, יש לעיתים תת-קבוצות משפחתיות סגורות שמורכבות מאמא וצאצאים בגילאים שונים. המושבות בדרך כלל אינן מעורבות עם מיני עטלפים אחרים. הערפדים המדומים נוטים לחפש את מזונם בגובה מטר אחד מהאדמה, והם מאתרים אותו באמצעות האזנה פסיבית עם חוש השמיעה המפותח או באמצעות איכון-הד.
המינים בסוג מוגדרים כעטלפים אוכלי בשר; התזונה שלהם מורכבת מחרקים ופרוקי-רגליים גדולים וחולייתנים קטנים מגוונים (כולל יונקים, עופות, זוחלים ודגים), והם בין העטלפים הבודדים שנוהגים לצוד עטלפים ממינים אחרים כמזון. המינים נחשבים למועילים חקלאות, ופוקדים מגורי אדם בחיפוש אחר חרקים, מכרסמים ולטאות. כאשר הערפד תופס טרף, הוא נוהג לעוף למקום הלינה המוגן שלו ולאכול אותו בשקט. הערפדים המדומים הם מעופפים מהירים במיוחד, והזריזות שלהם מגינה עליהם מטורפים רבים. הגורים נטרפים על ידי עופות דורסים, נחשים, נמייתיים, גחניים וחתוליים.
הזכרים והנקבות חיים ביחד במשך השנה, להוציא את עונת ההמלטות. הרבייה מתרחשת בין נובמבר לינואר. הערפדית ממליטה גור יחיד ולעיתים נדירות תאומים בין אפריל ליוני לאחר היריון של 150–160 ימים. הגורים גדלים במהירות, ונישאים על ידי האם במשך מספר שבועות. לאחר מכן, האם משאירה אותם במערה עד שהם גדלים מספיק כדי לעוף לצידה. הגורים נגמלים בגיל 2–3 חודשים. הזכרים מגיעים לבגרות בגיל 15 חודשים והנקבות בגיל 19 חודשים. תוחלת החיים בשבי עד 14 שנים. שני המינים בסוג בעלי טווח תפוצה רחב ואוכלוסייה גדולה, ומצב שימורם מוגדר כללא חשש על ידי הרשימה האדומה.
בסוג זה קיימים כיום 2 מינים:
הסוג מכיל עוד כ-9 מאובנים.