פארק קנדה

פירוש נוסף ערך זה עוסק בפארק ממזרח לעמק איילון. אם התכוונתם למרכז ספורט ונופש הנמצא במטולה, ראו מרכז קנדה.
פארק קנדה
מידע כללי
תאריך הקמה 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות קרן קיימת לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 12,000 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום עמק איילון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°50′19″N 34°59′52″E / 31.83861111°N 34.99777778°E / 31.83861111; 34.99777778
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת פארק קנדה ואזור לטרון
תצפית מדרך בורמה: מראה כללי של פארק קנדה מימין לכביש 1. ברקע הקרוב העיר מודיעין-מכבים-רעות, וברקע הרחוק גוש דן
אגם קטן בפארק קנדה
בית הקשתות בפארק קנדה

פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם. פארק איילון-קנדה שוכן מצפון לכביש 1, בקטע שבין מחלף לטרון למחלף שער הגיא.[1]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אמאוס ניקופוליס

"חמת" היה יישוב קדום ברכס לטרון, בשוליו המזרחיים של עמק איילון. היוונים או השומרונים שיבשו את השם וקראו למקום אמאוס. המקום מוזכר לראשונה בקרב אמאוס, שהתחולל בשנת 165 לפנה"ס במסגרת מרד החשמונאים. לאחר מכן הפכה אמאוס לעיר יהודית. אמאוס נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו שציין כי במאה ה-1 לפנה"ס הייתה עיר קטנה, שתושביה נמכרו על ידי גאיוס קסיוס לונגינוס לעבדים.

במאה הראשונה הוקמה במקום קולוניה רומית, שהפכה במאה ה-3 לעיר אמאוס ניקופוליס. אמאוס ניקופוליס נודעה בבית המרחץ הגדול שהוקם בה, ואמת מים הוליכה אליו ממעיינות השוכנים כיום בתחומי פארק קנדה. העיר חרבה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

המקום ידוע גם בשל המסורת הנוצרית המזהה אותה כאחד המקומות האפשריים של אמאוס – המקום בו התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.

הפארק נמצא על שטח של שלושה כפרים ערביים שהתקיימו במקום עד 1967. הראשון דיר איוב (בחלקו המזרחי של הפארק בסמוך לשער הגיא) נהרס במלחמת העצמאות ובהסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר בשטח הפקר ולא יושב מחדש, שני הכפרים הנוספים הם עמואס ויאלו, במלחמת ששת הימים גירש צה"ל את תושביהם והרס את הבתים[2].

יצחק רבין אמר שהוא נתן את הפקודה להרוס את הכפרים כדי שלא ישמשו מחסה לקומנדו מצרי.[3] עוזי נרקיס אמר שהכפרים נהרסו בשל השתתפותם במצור על ירושלים ובקרבות הקשים באזור במלחמת העצמאות.[4] הסבר אחר שניתן לפינוי הוא הרצון לבטל את מובלעת לטרון כדי לאפשר את יישור הכביש לירושלים ולמנוע דרישה עתידית במסגרת הסכם שלום, להשיב את השטח לממלכת ירדן.[5]

הקרן קיימת לישראל ייסדה את פארק קנדה ב-1973 כאתר פיקניק ונופש. שמו הראשון היה 'פארק קנדה', כאות הוקרה לקהילה היהודית בקנדה, שתרמה את הכסף הרב לפיתוחו.[6] במשך שנים המשיכה הקהילה לתרום בקביעות לאחזקת הפארק, אך בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 הוצג סרט תחקיר שהראה את עברו הערבי של הפארק, והעובדה כי הוא שוכן מעבר לקו הירוק וטען שאסור להעביר כספי תרומות פטורים ממס מקנדה לצורך פיתוח הפארק.[7] הקק"ל התנצלה על שימוש בכספים מקנדה להקמת הפארק ושם הפארק הוסב ל-'פארק איילון', אך כדי למנוע בלבול בינו ובין פארק איילון הסמוך לתל אביב, הוא נקרא 'פארק איילון-קנדה'.

חיילים של חיל האיסוף הקרבי בסוף מסע "סוף מסלול" שהתקיים בפארק

עקב הקרבה לשטח אש 208 המשמש את חיל האיסוף הקרבי לקיום תרגילים מסכמים בסוף ההכשרה החילית שלו, מזה כ-13 שנה שהפארק משמש את החיל לקיום מסעות "סוף מסלול".

אטרקציות בפארק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חורבת עקד
קבר שיח אבן ג'בל

הפארק עשיר ביער נטע אדם (אורנים וברושים), חורש ים תיכוני לא מפותח (אלון, אלה, חרוב) מסתתר בינות לאורנים ובמקומות רבים שרידי בוסתנים: שקד, תאנה, זית ועוד. בפארק מצויים פרחים רבים, בהם סתוונית היורה, כרכום חורפי, נרקיס מצוי ורקפת מצויה.
הפארק כולל מספר אתרים בעלי עניין: עמק המעיינות ובו שתי אמות מים, עינות איילון[8] ובאר איוב, תל איילון ובראשו המבצר הצלבני "קסטלום ארנולדי", מעיין התמרים, גבעת המצפור, חורבת עקד, בית מרחץ רומי שהוסב לקבר שייח עובייד, קבר שיח אבן ג'בל, אתר הנצחה וזיכרון לקרבות 1948 – משלט י"ד ועוד.[1]

בראשית שנות האלפיים נערך שיקום ופיתוח של אתרי טבע בגן בידי צעירים מקומיים על ידי חומרים טבעיים-מקומיים.[9] בנוסף, האזור נחשב אחד היעדים המוצלחים לסיורי אופניים.[10][11]

בשולי הפארק, בקרבת מבוא חורון, ישנו אתר היסטורי בשם בית הקשתות שכולל מעין, בריכה ומבנה אבן.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דברים שרואים מכאן עמק אילון ומורדות הרי יהודה בהוצאת בני משק מבוא חורון

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק קנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 פארק קנדה באתר "למטייל" - נקרא ביולי 2008
  2. ^ נחום ברנע, לא כל הארץ פארק קנדה, דבר, 17 בנובמבר 1981
  3. ^ Canada Park - Park With No Peace, CBC - The Fifth Estate, 1991, minutes 14-17
  4. ^ Canada Park - Park With No Peace, CBC - The Fifth Estate, 1991, minutes 17-19
  5. ^ Canada Park - Park With No Peace, CBC - The Fifth Estate, 1991, minutes 19-21
  6. ^ יואב קווה, מהר לפני שייגמר, באתר הארץ, 1 באפריל 2007
  7. ^ Canada Park - Park With No Peace, CBC - The Fifth Estate, 1991
  8. ^ ירדן הורן, עמק איילון - פארק קנדה, באתר מבשרת נט, מרץ 2003
  9. ^ אשרה גרינבלט, ותקפצו לבריכה, באתר mnews.co.il, ‏17 באפריל 2008
  10. ^ אילן שחם, מאמרי פורום טיולי אופניים, מסלולי טיול הרי ירושלים - פארק קנדה - נעים להכיר, באתר תפוז
  11. ^ פארק קנדה, שביל נט
  12. ^ ראה בית הקשתות באתר טיולי


אתרים בבנימין
עמק שילה בור הציפורים באחיה • בור יישוב הדעת • בור עדי-עד • בור קידה • המזבח בגבעת הראל • ואדי רשאש • חניון הגדודים העבריים • מעיין הגבורה • מצפור קידה • נחל שילה • עין א-דהרה • עין דח"ש • עין עוז • קובת א-נג'מה • שילה הקדומה • תצפית הר כוכב
מערב בנימין גבעת ההליסטון • גבעת היקבים • הכוורת • המצודה הבריטית בנוה צוף • חורבת פצה • שמורת עיינות נטוף (ואדי זרקא) • ואדי חרמיה • חובלתא • חורבת תיבנה • יער אום צפא • לטרון • מחצבות נטוף • מעיין דולב • מעיין הקשת • מעיין חרשה • מעיין טלמון • מעיין עטרת • חורבת טרפין • מערת עאבוד • מערת שוקבא • נבי סמואל • עין אגוז • עין בובין (מעיין דני) • עין מזור • עין ריא • עינות ענר • פארק קנדה • שמורת אלוני שמואל • שמורת דלבים (ובכללה ואדי דילב) • תצפית גג הארץ • מבצר ארטבה
גב ההר סנה ובוצץ • בור מגרון • הר בעל חצור • ואדי שיבן • חורבת ניסיה • יקב פסגות • מעיין הכרמים • נחל מכמש • עין ביתין • קבר בני ישראל
מדבר בנימין בקעת סמיא • מערת הנמרים • חורבת אל-קיליה • טאריק אבו ג'ורג' (דרך יריחו-בית אל) • נחל ייטב (עוג'א) • שמורת נחל פרת • מוזיאון השומרוני הטוב