לידה |
1465? פורטו, פורטוגל |
---|---|
פטירה |
המאה ה־16 אבורה, פורטוגל |
מוקד פעילות | ממלכת פורטוגל |
שפה מועדפת | פורטוגזית |
פֶדְרוּ דה אֶשְקוּבָּר (בפורטוגזית: Pedro de Escobar; סביבות 1465 – לאחר 1535), הידוע גם בשם פדרו דו פורטו, היה מלחין פורטוגזי מתקופת הרנסאנס, שעיקר פעילותו היה בספרד. הוא היה אחד המלחינים הראשונים והמיומנים ביותר בכתיבה פוליפונית בחצי האי האיברי, שיצירותיהם שרדו עד ימינו.[1]
דה אשקובר נולד בפורטו, ממלכת פורטוגל, אבל דבר אינו ידוע על חייו עד שהחל לעבוד בשירות איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה בשנת 1489. שם משפחתו קסטיליאני במקורו, ואפשר שנולד למהגרים קסטיליאנים או לצאצאיהם, שהתיישבו בפורטו, אבל בני קסטיליה ראו בו פורטוגזי.
דה אשקובר היה זמר בקאפלה הקתולית של המלכה במשך עשר שנים, וברור שעבד גם כמלחין בתקופה זו; נוסף לכך היה החבר היחיד בקאפלת המלכה שהוזכר ברשומות הקאפלה כפורטוגזי. בשנת 1499 חזר לפורטוגל מולדתו, אבל בשנת 1507 קיבל הצעת עבודה, שלה נענה בחיוב, כמאסטרו דה קאפילה בקתדרלה בסביליה.[2]
בתקופת כהונתו בקתדרלה היה ממונה על נערי המקהלה, משרה שכללה השגחה על מגוריהם וארוחותיהם של הנערים נוסף ללימודי הזמרה; הוא התלונן על שכרו הנמוך, ובסופו של דבר התפטר. בשנת 1521 עבד בפורטוגל, כמסטרה דה קאפלה אצל הנסיך דום אלפונסו, הנסיך-קרדינל של פורטוגל, בנו של מנואל הראשון, מלך פורטוגל. קריירה זו הסתיימה, ככל הנראה, בכי רע, כיוון שהאזכור האחרון לחייו שם היא רשומה במסמך משנת 1535, לפיו הידרדר לאלכוהוליזם וחי בדלות מחפירה. הוא מת באבורה.[3]
שתי מיסות של אשקובר שרדו בשלמותן, אחת מהן רקוויאם (מיסה פרו דפונקטיס - מיסה למתים), המוקדמת ביותר מאת מלחין מחצי האי האיברי. במכלול יצירתו המוכר גם מגניפיקט, 7 מוטטים (בהם "סטבאט מאטר" אחד), 4 אנטיפונים, 8 שירי קודש ו-18 וילאנצ'יקוס, אבל סביר מאוד להניח, שבשלל היצירות האנונימיות שבכתבי היד הפורטוגזיים והספרדיים קיימות לא מעט יצירות נסתרות משלו. המוזיקה שלו הייתה פופולרית, כפי שאפשר ללמוד מהופעתם של העתקים במקומות רחוקים; לדוגמה, כותבים ילידים העתיקו שניים מכתבי היד שלו בגואטמלה. המוטט שלו Clamabat autem mulier Cananea נהנה במיוחד משבחי בני תקופתו, ושימש מקור ליצירות אינסטרומנטליות מאת מלחינים מאוחרים יותר.[4]